הרבה מעבר לגז: נתניהו חתם על כסף, מנופים מדיניים ושקט אסטרטגי

החתימה על עסקת הגז הענקית עם מצרים היא הרבה יותר מהיקפה הכספי שהוא 35 מיליארד דולר, מזה כ-60 מיליארד הכנסות למדינה, ואחת מהסיבות המרכזיות לעיכובה היה ההתנהלות הבעייתית של מצרים כלפי ישראל בסוגיות מדיניות וביטחוניות.

ההסכמות בין ישראל למצרים על הסכם הגז לא כוללות התחייבות מצרית להוציא את הכוחות האסורים מסיני. למערכת "היום" נודע כי ההסכמות הנלוות כוללות שיח על מנגנונים שבהם יידונו ההפרות המצריות. כמו כן, ארה״ב הבטיחה שהיא תקדם את הטיפול בנושא, ואולם אין התחייבות ברורה לתקן את המצב.

בישראל מאמינים כי מרגע שהזרמת הגז תתחיל ומצרים תהיה תלויה בו אנרגטית, הוא יהווה מנוף לחץ עליה להימנע מהפרות של הסכם השלום. עוד טוענים, כי אם ישראל לא הייתה מספקת למצרים את הגז, השכנה הדרומית הייתה פונה לקטאר. על פי מידע שנאסף בשנים האחרונות, מצרים הכניסה לסיני כוחות רבים מעל ומעבר למותר בנספח הביטחוני להסכם השלום. כמו כן, היא בנתה מנהרות בלב סיני שבהם מאוחסנים אמצעי לחימה וכן האריכה באופן מחשיד מסלולים של שדות תעופה.

הישג ביטחוני

ככל הידוע עד כה, אף אחת מהבעיות לא נפתרה באופן מלא, הכוחות המצרים העודפים ישארו בסיני, אך המצרים נתנו התחייבויות להגבלות על פעילותם. ראש הממשלה נתניהו רמז כי בהיבט הבטחוני ישראל השיגה כמה דברים.

למרות ההסכם, הניסיונות לחמם מדינית את היחסים עם מצרים לא צלחו בינתיים בגלל המלחמה שטרם הסתיימה בעזה והאווירה העכורה בין ארמון הנשיאות בקהיר ללשכה בירושלים. האמריקנים בדקו את האפשרות לקיים פגישת פסגה בין נתניהו לא-סיסי בהשתתפות הנשיא טרמפ, אך המצרים סירבו לכך.

לצד הסוגיות האלה, בהסכם הגז משיגה ישראל כמה מטרות אסטרטגיות. האחת, תלות מצרית בגז ישראלי המשמש לה הן לצרכי האנרגיה הפנימיים והן להנזלת הגז ומכירתו לאירופה, צינור חמצן של מטבע חוץ שבלעדיו כלכלתה קורסת. למצרים שדות גז משלה אך אלה לא מספיקים לצרכים הללו. התלות הזו היא מנוף לחץ ישראלי מדיני ובטחוני כלפי שכנתנו מדרום, אבל השפעתו מוגבלת רק לסוגיות אסטרטגיות כבדות ובעיקר להפחתה עד ביטול של החשש כי מצרים עשויה לבטל את הסכם השלום עם ישראל.

מעצמה אנרגטית

ישראל מבססת את מעמדה כמעצמה אזורית גם בתחום האנרגיה, היא מספקת גז למצרים וגם לירדן המשתמשת בו לחלקים ניכרים מצריכת האנרגיה שלה. ההסכם עם ישראל בא על חשבונה של קטאר שדנה עם א-סיסי על הקמת צינור גז חדש משדות הגז הענקיים שלה למצרים. הנחת צינור כז תארך שנים, ולמצרים לא היה את הזמן להמתין.

ההסכם פותח את הדלת למיזמי אנרגיה נוספים בשיתוף עם מדינות המפרץ, מיזמים הנמצאים כבר זמן רב על השולחן והצפי הוא כי יקודמו לכשיגיע אותו הסכם שיצרף את סעודיה להסכמי אברהם, ככל הנראה לא לפני בחירות והקמת ממשלה חדשה בישראל.

בתחום האנרגיה, במסגרת ההסכם ישראל תבנה צינור גז נוסף בין רמת חובב לניצנה, שיאפשר עוד הגדלה ביצוא למצרים. ההסכם אמור לחדש את מכרזי חיפושי השדות החדשים במזרח הים התיכון, ומשרד האנרגיה צפוי לחדש את ההכנות למכרזים לחיפושים אלה.

עוד סיבה לעיכוב בהסכם עם מצרים הייתה דרישת המשרד שהכמויות שישארו בשדות הנוכחיים יספיקו לצריכה הישראלית, וישארו במחיר הנמוך הנהוג כעת. לפי משרד האנרגיה, הדרישות מולאו במלואן.