מתווה הגיוס של ביסמוט הוא מתווה שמאפשר לחרדים שאינם מעוניינים להתגייס - להמשיך לדחות שירות עד לקבלת פטור בגיל 26. יעדי המתווה נמוכים, והסנקציות הנלוות חלשות וכוללות מסלולי מילוט חוקיים. למעשה, הוא משאיר צעירים חרדים בישיבות ללא הכשרה מקצועית ומסכן את הכלכלה.
מטרת החוק
בין מטרות החוק נכללת הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות. החוק נועד להסדיר את הפטור במעמד "תורתו אומנותו" ולא להביא לגיוס אמיתי של חרדים לצה"ל.
יעדים
שיטת היעדים למעשה מבטלת את חובת הגיוס הכללית, והיא אינה אפקטיבית או שוויונית. מעבר לכך – היעדים שנכללו נמוכים מאוד וכוללים בתוכם גם את השירות האזרחי-ביטחוני.
היעד לשנה הראשונה נשאר 4,800, בדיוק כפי שנתן הצבא לשנת 2024. החל מיולי 2026 נמצאים במאגר כמעט 100 אלף חרדים חייבי גיוס. החוק לא עונה על צרכי הצבא ולא תואם את יכולות הקליטה שלו.
החוק נותן לחרדים רשת ביטחון לאי-עמידה ביעדים ובכך למעשה מצמצם אותם משמעותית. הסנקציות יחולו רק אם הציבור החרדי יחרוג ביותר מ-25% מהיעדים בשנה הראשונה, ביותר מ-20% בשנה השנייה והשלישית וביותר מ-10% מהשנה הרביעית ומעלה. החוק לא עונה על צרכי הצבא ואינו מתאים ליכולת הקליטה המוגבלת של המסגרות הצבאיות.

סעיף מילוט מיעדי הגיוס
לפי הצעת החוק תוקם ועדה עם שליטה חרדית-דתית (דיין, אל"מ שהתחנך בחינוך חרדי, רב צבאי ואנשי אכ"א). במקרה והצבא לא יעמוד בהתחייבותו להקמת המסלולים המיוחדים או לתנאי שירות מותאמים לחרדים, הוועדה יכולה לצמצם ואף לאפס את היעדים. אין אף אוכלוסייה שמקבלת זכות כזו.
הגדרות מרחיבות
לאו דווקא לוחמים: אין מגבלת גיל על המתגייסים, אין חובה או יעד לתפקידי לוחמה או תומכ"ל קדמי. מעבר לכך, המתגייסים יכולים להיות בני 25 עם שני ילדים והבטחה לקל"ב. חיילים כאלה לא יחליפו אף מילואימניק קרבי ולא יסייעו בשוויון בנטל.
לאו דווקא חיילים: 10% מתוך היעדים יוקצו לשירות אזרחי-ביטחוני, פריבילגיה שאין כמעט לאף מגזר שפוגעת בשוויון.
לאו דווקא חרדים: הגדרת "מיהו חרדי" נותרת רחבה מאוד באופן שיביא לספירת אנשים שאינם חרדים כ"חרדים". לפי ניתוח של הסקר החברתי של הלמ"ס, 70% מהמתגייסים שנספרו כחרדים כבר לא היו כאלה בעת גיוסם (2022-2018). לכן - יש לקבוע סעיף מחמיר יותר שיוודא שהמתגייסים הם אכן חרדים.
גיל הפטור
גיל הפטור חוזר לגיל 26. גיל שכולא את החרדים בישיבות ולא מאפשר גם לאלה שאינם מתגייסים לרכוש הכשרה מקצועית או אקדמית, ותק וקליטה בשוק התעסוקה.
הבטחות לחרדים
ההבטחות לחרדים ביחס לשילוב האוכלוסייה החרדית אינן שוויוניות. הן כוללות הבטחה לשמירה על אורחות חייהם, הבטחה שראוי שתינתן לכלל האוכלוסיות באופן שווה ואשר תאוזן עם ערכי ממלכתיות, חירות, שוויון וצבא העם. בנוסף, מובטחים מסלולים מותאמים, תוכניות איתור ומיון ייחודיות, מימון מכינות ועוד. מעבר לכך, תוקם ועדה שאמורה לפקח על עמידת הצבא בהתחייבויות ולה סמכויות מופרזות בצמצום היעדים.
סנקציות
ההטבות יוחזרו מיידית וללא תנאים: אין התניה של עמידה ביעדים לזכאות לתקציבים. לכן מרגע כניסת החוק לתוקף – כלל התקציבים (ישיבות, מעונות, ביטוח לאומי) יוחזרו.
חנינה רטרואקטיבית לעריקים ומשתמטים: החוק כולל אפשרות למחול על כל ההליכים הפליליים הפתוחים, החלוטים, צווי המעצר ומגבלות היציאה מהארץ. מדובר ביצירת דף חדש ונקי לכל העבריינים.
אזור מפורז עד דמשק ומלחמה בדאעש: "התקדמות במגעים להסדר ביטחוני בין ישראל לסוריה"
השותפים העזתים החדשים של המפקדה האמריקנית בקרית גת: מיליציית אבו-שבאב
פרסומת | איך נולדה האנטומיה של גריי?
אונר"א, חמאס ושליטת צה"ל על הפרק: הצעד הדרמטי של ארה"ב בנוגע ל"יום שאחרי" בעזה
תומכת בישראל ו"מפטרת" בכירי ממשל: לורה לומר מגיעה לארץ - ולא חוסכת בביקורת
תנאים להחלת הסנקציות: לשם הפעלת הסנקציה על תקציב הישיבות די באי עמידה קולקטיבית ביעדים, אולם הסנקציות האישיות יחולו רק על תלמיד ישיבה שקיבל צו גיוס ולא התייצב (בנוסף לאי עמידה ביעדים). במתווה אין התייחסות לשאלה איך מחליט שר הביטחון למי לשלוח צווים ומה הקריטריונים. קיים חשש שמדובר בסעיף מילוט אם שר הביטחון לא ישלח צווים כלל וקבוצת החשופים לסנקציות תהיה קבוצה ריקה. לא רק את היעדים ניתן להנדס, אלא גם את החשיפה לסנקציות. בנוסף, קשה להצדיק חוקתית את הסמכות להטיל סנקציה על הפרט בעוד החובה מוטלת על הכלל הלא מוגדר.
הסנקציות מעודדות הישארות בישיבה במקום גיוס לצבא: ברגע חקיקת החוק מופעלות (בכפוף לוועדת חריגים) סנקציות של איסור יציאה מהארץ ואיסור הוצאת רישיון נהיגה (חדש), אבל רק עד גיל 23 - גיל צעיר מכדי שישפיע על מוטיבציה ותכנון חיים. בנוסף, נשללת זכאות להטבת "ייצוג הולם" בקבלה למשרה בשירות המדינה וכן זכאות לנקודות זיכוי במס הכנסה, סנקציה שאינה אפקטיבית כלפי האוכלוסייה שגם רוב בוגריה לא מגיעים לסף המס הרלוונטי. מדובר בסנקציות שהן חלומם של ראשי הישיבות לשליטה בתלמידים.
לאחר שנת אי עמידה ביעדים: סנקציות מוסדיות על תקציב הישיבה בגין תלמידים חייבי גיוס, בנוסף לסנקציות אישיות של מניעת השתתפות בתוכניות דיור מוזל ושלילת הנחות במעונות היום, בביטוח הלאומי והנחת הצעירים בתחבורה ציבורית.
לאחר שנתיים אי עמידה ביעדים: שלילת סיוע כספי לרכישת דירה.
לאחר שלוש שנות אי עמידה רצופות: ביטול הפטור ממס רכישה לדירה. בחינת ההסדר כולו ע"י שר הביטחון.
- לאחר שלוש שנות אי עמידה רצופות: ביטול הפטור ממס רכישה לדירה. בחינת ההסדר כולו ע"י שר הביטחון.
הפרה של עקרון השוויון
קיים חשש שהצעת החוק במתכונתה הנוכחית אינה חוקתית, ופוגעת פגיעה לא מידתית ומוגזמת בעקרון השוויון. החוק עלול להכביד ולהעמיק את הנטל על הציבור המשרת ששירותו יוארך, ולא להביא לצמצום אי השוויון לאור היעדים הנמוכים והסנקציות החלשות שניתן לעקוף בקלות.
תרחישים בחסות מתווה ביסמוט
שנה 1 - התגייסו 1,020 חילונים שפעם בכיתה י' היו בבי"ס חרדי, ועוד 480 לשירות אזרחי בזק"א, ובמשטרה. התגייסו גם 600 בני 25 עם שני ילדים והבטחה לקל"ב בתפקיד עורפי. חיילת נכנסה רגע לשלישות 200 מטרים ממבנה השינה של החיילים החרדים, והוועדה החליטה שעברו על הכללים שהובטחו להם והורידה 1,500 מהמכסה.
שנה 2 - השירות הסדיר הוארך ל-36 חודשים. המילואים עדיין על 120 יום. מספר האברכים שעלה ב-83% בעשור האחרון ממשיך לעלות. החרדים לא עומדים ביעדים המופחתים. מתחילות סנקציות. חרדי חייב גיוס מנסה לצאת מן הארץ לאומן. הוא נתפס בנתב"ג ובקר הגבול לוקח ממנו תעודת זהות כדי להתקשר למשטרה. "מזל טוב", הוא אומר, "בדיוק היתה לך יום הולדת 23. עליך כבר אין סנקציות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
