ישראל וסוריה התקדמו להסכם, אבל דרישה אחת מסבכת הכל

מנגנון התיאום שהוכרז אמש בין סוריה, ארה"ב וישראל נועד להסדיר את משולש היחסים הרגיש. מצד אחד, שלטון אסלאמיסטי שמתנהל בפרגמטיות כדי לשרוד. מצד שני, ממשל טראמפ שרואה באחמד א-שרע "דמות חזקה" שיש לשמר, גורם שינהיג את סוריה בהתאם לאינטרסים האמריקניים. ומצד שלישי, הממשלה בירושלים, שחרף החשדות כלפי המשטר, לא מעוניינת בעימות עם וושינגטון.

הקמת הגוף הזה, מעין שיבוט של המודל הלבנוני (שאפילו מכונה באותו שם - "המכניזם"), מוצגת על ידי האמריקנים כפריצת דרך של ממש. ואכן, יש כאן מענה מסוים לדרישה מרכזית של הצד הסורי.

יותר משנה שממשלת א-שרע דורשת לעצור את התקיפות של ישראל. המנגנון החדש אמור לאפשר תיאום מיידי בענייני מודיעין וצבא כדי "למנוע אי הבנות". נכון, ישראל לא התחייבה להפסיק את התקיפות. מנגד, היא הסכימה להציב את עצמה תחת פיקוח של ארה"ב, כשהשלטון הסורי יכול להעלות את תלונותיו בפני המכניזם. על פריבילגיה כזו, משטר אסד היה יכול רק לחלום.

מעתה, כל תקיפה תלווה בפתק הסבר למנהל מאמריקה. נכון, זה לא בהכרח ימנע תקיפות, אבל בהחלט עשוי להגביל ולצמצם אותן. למען האמת, כבר כעת חל צמצום בהיקף שלהן. האירוע העצים האחרון, בהיתקלות צה"ל עם מחבלים בבית ג'ין, התרחש בשלהי נובמבר. בתמורה, ישראל קיבלה הבטחה עמומה לשיח אזרחי-כלכלי עם ארומה של נורמליזציה.

לעומת זאת, הדרישה הסורית ללוח זמנים קשיח לנסיגת צה"ל מדרום סוריה מסובכת יותר. במהלך השנה האחרונה, ישראל דרשה בתמורה מעין פירוז של האזור. לכל היותר, הייתה מוכנות לאפשר פעילות של כוח שיטור ואבטחה עם נשק קל. המחויבות של ישראל לדרוזים, והרצון להגביל את האיום מצד הגורמים הג'יהאדיסטים בשלטון א-שרע, מקשים עליה לסגת ללא התנאי הזה.

אלא שמבחינת א-שרע, הסדר כזה מונע ממנו לפעול במלוא כוחו נגד הדרוזים בא-סווידאא'. במחוז הדרומי כבר מתייחסים לעצמם בתור מדינה עצמאית, וחלק מהדרוזים אימצו לעצמם את השם חבל הבשן. למותר לציין כי קריאות כאלה מעוררות תיעוב וזעם בסביבת דמשק.

השאלה הגדולה היא האם האמריקנים יקבלו את "תנאי הפירוז" או יעדיפו לגרום לישראל להתקפל עם איזו הבטחה מעורפלת לשמור על ביטחונם של הדרוזים. עד עכשיו, צריך לומר, לא נראה שהאמריקנים מטרידים את עצמם בשאלות לגבי אופיו המפוקפק של משטר א-שרע.

מעשי הטבח המזעזעים שבוצעו בדרוזים ובעלאווים ב-2025 לא שינו את דעתו של השגריר האמריקני תום ברק. באחת ההזדמנויות, הוא אפילו הכניס מילים לפיהם של המיעוטים האלה, כשטען שהם "מעדיפים שלטון מרכזי". במציאות מנהיגיהם דוגלים במשטר פדרלי - לכל הפחות. גם הקריאות במצעד הצבאי בדמשק, שהתייחסו לישראל וליהודים בתור אויב, נענו בשתיקה צורמת. יתר על כן, לטענת א-שרע, טראמפ כבר הביע תמיכה בעמדתו בפגישה ביניהם בבית הלבן בנובמבר.

ועדיין, בצמרת הישראלית מודעים היטב לחוסר היציבות של השלטון בדמשק. רק בימים האחרונים, ממשלת א-שרע האשימה כי שלושה מחייליה נפצעו במתקפת כטב"מים של הכוחות הכורדיים במחוז חאלב. בחילופי אש בין הצדדים, דווח על שמונה הרוגים בעיר. רשות התעופה האזורית הודיעה על השבתת כלל הטיסות בנמל התעופה של חאלב ל-24 שעות בגלל נסיבות ביטחוניות.

מאז שבוע שעבר, כוחות השלטון עסוקים בדיכוי אכזרי של מפגיני העדה העלאווית, כולל מבצע מעצרים נרחב. מאמץ זה כלל גם קמפיין תקשורתי שתיאר את הכאוס כחלק מניסיון של "שרידי משטר אסד" להרים ראש. זאת, למרות העובדה שהמפגינים שרפו את תמונותיו של הרודן המודח והביעו אמונים באיש הדת ר'זאל ר'זאל. כך גם בדרום, במחוז א-סווידאא', הדרוזים ממשיכים לדווח על הפרות "הפסקת האש" מצד כוחות המזוהים עם השלטון.

בינתיים, א-שרע משתדל לשדר רוגע וביטחון עצמי. השבוע הוא ביקר בדוכן אוכל בדמשק כדי להזים שמועות על ניסיון התנקשות נגדו בארמון. משרד הפנים אף הוציא הודעת הכחשה נזעמת. הנשיא הסורי ניצל את ההזדמנות כדי לשלוף כמה מהשטרות החדשים שהושקו השבוע. הלירה הסורית נפטרה מדמותו המקוללת של בשאר אל-אסד. שטרותיה אימצו לעצמם הדפסים צבעוניים של זיתים, ענבים, תפוזים ופרחים.

העניין הוא שאת ערך הלירה יותר מסובך לשפר, והוא עדיין מצוי במעמקים של כ-12 אלף לירות לדולר. עיתונאי סורי כתב פעם שאם רוצים להמר על עתידו של משטר במזרח התיכון, מספיק לברר לגבי מצבו של המטבע המקומי.