בימים האחרונים אנו עדים לקריסת המדיניות הישראלית מול עזה. שלושה היבטים יש למבוי הסתום.
בנוגע לחטופים, מראש הממשלה ומטה, בצמרת שלנו הכל היו משוכנעים שעסקה בהישג יד. זה, נכון לעכשיו, לא עומד לקרות.
גם החזית הצבאית מול עזה די תקועה. אמנם כוחותינו ממשיכים בכתישת תשתיות הטרור האינסופיות שחמאס בנה מעל האדמה ומתחתיה. אבל, אל 25 האחוזים שבהם הארגון עדיין בעל הבית, צה"ל לא נכנס. כך שלמעשה אנחנו הורגים את היתושים אבל לא מייבשים את הביצה.
קריסת מדיניות נוספת התרחשה בנוגע לאספקה, הקרויה בטעות "סיוע הומניטרי". התכנית המקורית הייתה להעביר לידי הקרן האמריקנית-ישראלית GHF את כלל חלוקת המזון בעזה, ובאמצעותה גם להפריד בין הטרוריסטים לבלתי מעורבים. אבל צה"ל לא רצה לעשות את ההפרדה הזו.
בד בבד, קמפיין שקרים רבי עוצמה כאילו יש רעב בעזה הכריחו את נתניהו להורות לחיל האוויר הישראלי להצניח בעצמו אספקה לאזורים שחמאס שולט בהם. כמו כן, הוגדלה דרמטית כמות המשאיות שנכנסת לעזה באופן ישיר, בסתירה מפורשת למדיניות הסגר עליה החליט הקבינט לפני מספר חודשים. לכך קוראים קריסת מדיניות.
יתירה מכך, את אותן משאיות שחמאס דרש בשבוע שעבר במסגרת עסקה, הוא מקבל עכשיו חינם אין חטופים ובלי לספק כל תמורה. רק הפרט הזה בלתי נתפס, ובכל זאת פה לא נגמרות הבעיות.
כי הצרה הגדולה יותר היא שאף אחד בהנהגה הישראלית לא יודע כיצד לצאת משרשרת הפלונטרים, שמרכיביה קשורים היטב זה לזה - כך עולה משיחות עם גורמים צבאיים ומדיניים כאחד.
צה"ל טוען שכניסה ל-25 האחוזים שבהם אינו שולט עדיין בעזה, תסכן את שלום החטופים החיים. כלל לא בטוח שהטענה הזו נכונה. לא מעט חטופים העידו ששרשראות הטנקים עברו מעל לראשיהם, ובכל זאת שוביהם רק דאגו שיישארו בריאים ושלימים. חטוף אחד אף סיפר כי הוחבא תחת גרם מדרגות בבית שבו שהו חיילי צה"ל מספר ימים. החמאסניקים הכניסו אותו לשם, ולאחר מכן הוציאו אותו בשלום. תודה לאל הוא איתנו כיום בריא ושלם.
ועדיין, בישיבות הקבינט הסוערות שבהן נדונו הדילמות, הרמטכ"ל זמיר דרש לקבל הנחיה מפורשת מהדרג המדיני להיכנס אל אותם 25 אחוזים רגישים. סמוטריץ' אמר לו בתגובה כי הממשלה מעולם לא הנחתה את הצבא להימנע מפעולה באזורים האלה, ומדובר במדיניות שהצבא קבע לעצמו. זמיר זעם והטיח בשר האוצר כי הוא "מסכן את החטופים". שר האוצר, עצבני לא פחות, לא נשאר חייב וענה לו "ואתה מונע ניצחון".
נתניהו בכל מקרה, לא רוצה לתת לזמיר הנחייה מפורשת להיכנס לאזורים האלה בשל הביקורת הצפויה של חלק מבני המשפחות והמטה שסובב אותם. "יש קמפיין", אמר נתניהו מספר פעמים בישיבות הקבינט.
לא משנה מי צודק בוויכוח, הנקודה היא שהרמטכ"ל לא מציג תכנית משלו כיצד לנצח במצב הנוכחי או להביא את החטופים. הרמטכ"ל גם מתנגד כאמור ללקיחת אחריות על חלוקת האוכל לעזתים. כך, נוצר מצב שההתנגשויות בינו לבין נתניהו וסמוטריץ', זהות לאלו שהיו בין הרצי הלוי לשניים. במקום שיתוף פעולה מוצלח בין הצדדים, כמו שראינו במבצע "עם כלביא", פערים ומריבות מתובלות בשיקולים פוליטיים וחשש מדעת הקהל, מעוררות מתחים ולא פותרות שום בעיה. המטכ"ל של זמיר יותר לוחמני ודוהר, מאשר זה שהיה לפני כן. בצבא של היום מאמינים שעוד לחץ ועוד לחץ בסוף ישבור את חמאס, אך לא מציגים תכנית סדורה או לוח זמנים כיצד ומתי זה יקרה.
באותה נשימה חשוב להדגיש שאשמת הקיפאון בשום אופן אינה רק על צה"ל. כאמור, ראש הממשלה הוא מי שהניח כי עסקת חטופים מעבר לפינה. כפועל יוצא, הוא גם לא דרש מצה"ל הכרעה מידית של חמאס. הסיבה לכך היא שנתניהו מקדים את שחרור החטופים לניצחון.
העניין הוא שכל ההתרחשויות והמריבות גוזלות זמן רב ויקר מאוד – זמן שפועל נגדנו. בראש ובראשונה סבל החטופים. לא פחות מכך, נזקים בינלאומיים עצומים נגרמים לישראל מדי יום ביומו, בשל התארכות המלחמה. הציבור לא מודע לכך אך גלי ההדף שלהם ילוו אותנו עוד שנים רבות.
טראמפ איתנו, זה לגמרי נכון. אבל אפילו הוא ואנשיו דרשו את הכנסת האספקה לעזה. גם להם יש תקשורת ומדינות העולם שלוחצות. וגם לנו יש עולם שמחוץ לטראמפ. גרמניה למשל. גם בגרמנים התחשב נתניהו כשהפך שלשום את המדיניות בנוגע לאספקה.
אגב, כל הקמפיין הזה התאפשר משום שאותו נתניהו הוא זה שמייבש את מערך ההסברה הלאומי . חמאס, האו"ם ושאר שונאי ישראל, נלחמים מול שער הסברתי ריק. וכך ההפסד ההסברתי הוביל לכך שאנחנו בפועל אלה שמזינים את מחבלי חמאס.
האם לנתניהו יש תכנית יציאה מהתסבוכת הזו? הניסיון מלמד שיש לו שפנים. גם פוליטית וגם עניינית, המדיניות שהוא נוקט כל כך קשה לעיכול, עד כי מוכרח להיות שיש לה הסבר שאיננו יודעים אותו. כי אם אין כזה, אזי בתוך יממה או שתיים, ממשלתו תתפרק.
אך בחירות מוקדמות הן לא מה שישראל צריכה במצבה הקשה. במקום זאת, כדי לחלץ מהבוץ העזתי את עגלת המערכה התקועה, נתניהו, כ"ץ – שלא ברור לאן נעלם לאחרונה - סמוטריץ' וזמיר, צריכים לחדול מהמריבות ולהתכנס לסיעור מוחות שיוביל לתכנית מוסכמת. כי בינתיים אין חטופים ואין ניצחון, אלא רק אספקת סיוע בלתי נתפסת לחמאס והפוגות יומיות במלחמה, בשעה שאחינו זועקים מתחת לאדמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו