"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בית הדין בהאג עלול להוציא צו לעצירת הלחימה
הלחץ המשפטי הולך ומתגבר • רק שני קולות מנעו תמיכה בבקשה של דרום אפריקה נגד ישראל

"התקווה" בעצרת התמיכה מחוץ לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג // נועם (דבול) דביר

בית הדין בהאג עלול להוציא צו לעצירת הלחימה

הלחץ המשפטי הולך ומתגבר • רק שני קולות מנעו תמיכה בבקשה של דרום אפריקה נגד ישראל

,עודכן
0השמעה

צוות ההגנה הישראלי בהאג מודאג מהעובדה שביום חמישי האחרון רק שני קולות מבין 16 חברי הרכב השופטים היטו את הכף להימנעות מהוצאת צו לעצירת המלחמה בבקשה השלישית של דרום אפריקה.

שבעה שופטים קבעו בדעת מיעוט כי על ישראל לעצור את הלחימה בעזה, וכי הלחימה מפירה צווים קודמים של בית הדין בנוגע לחובת ישראל לדאוג למצב ההומניטרי של תושבי עזה. בינתיים, הממשלה נמנעת כבר תקופה ארוכה מלהורות לצבא להתקדם לרפיח ולהשלים את חיסול חמאס, והדרגים המשפטיים סבורים כי האשראי המדיני אוזל וכי למרות העובדה שברמה הצבאית ניתן להתמודד עם צו כזה, הוא יגביר את הלחץ הבינלאומי.

נציגי דרא"פ (שר המשפטים והשגריר להולנד) בבית הדין בהאג,צילום: אי.אף.פי

כזכור, בינואר השנה נמנע בית הדיןמהוצאת צו לעצירת הלחימה, ואף לא היה קרוב לאפשרות הזאת - החלטה שהתפרשה כהישג משפטי לישראל עם מינימום נזק.

גורמים משפטיים אמרו אז לדרג המדיני כי מצבה המשפטי של ישראל בהאג בטוח, וכי קרוב לוודאי שתידחה התביעה העיקרית ולא רק הבקשות לצווי ביניים. חודש מאוחר יותר, שוב הגישה דרום אפריקה בקשות לצווי ביניים לעצירת המלחמה, בטענה שהמצב בשטח מחמיר, ובית הדין דחה גם אותן.

אולם ביום חמישי האחרון שבעת השופטים שתמכו בעצירת המלחמה כתבו כי גם אם ישראל פעלה באופן מספק, הרי שבמבחן התוצאה המצב ההומניטרי בעזה מחמיר, ורק הפסקת המלחמה תעצור את הידרדרותו. הבקשה אמנם נדחתה ברוב של תשעה שופטים, אולם רבים מהם מתחו ביקורת על המצב ההומניטרי בעזה.

בצוות ההגנה של ישראל בהאג, וכן בייעוץ המשפטי לממשלה ובמשרד החוץ, סבורים כי ככל שהצו יהיה מפורט פחות, כך ניתן יהיה לפרשו באופנים שייטיבו עם ישראל. כך, למשל, האם עצירת הלחימה פירושה יציאת כל כוחות הצבא מעזה? ומה דין הציות לצו אם חמאס יחדש את התקיפה שלו נגד ישראל? לנושא זה התייחסה השופטת האוסטרלית בהרכב, הילארי צ'ארלסוורת', שכתבה ביום חמישי האחרון כי הצווים הקודמים נגד ישראל נוסחו בעמימות, כך שהתירו לה את האופן שבו יש לפרשם. לכן ייתכן כי הפעם ייצא צו מפורט יותר, שיצמצם את מרחב הפרשנות הישראלי.

אהרן ברק,צילום: UN PHOTO

אהרן ברק, חבר בית הדין, תקף את עמדות השופטים האחרים וכתב כי ככל שהטענות הן לגבי מבחן התוצאה ההומניטרי בעזה, ולא לגבי השאלה אם ישראל פעלה באופן מספק, הרי שלמצב ההומניטרי אחראי גם ארגון חמאס, שמשתלט על הסיוע שנשלח לעזה ומונע את גישת האזרחים אליו, ובכך לא ניתן להאשים את ישראל. "המפתחות לסיום המלחמה נמצאים בידי חמאס", כתב ברק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו