"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הישג לישראל בהאג: ביה"ד דוחה את הבקשה המרכזית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה
רוב התביעות שהוגשו מצד דרום אפריקה נדחו על הסף • נשיאת בית הדין התייחסה לצורך בשחרור החטופים הישראלים ברצועה • כמה צווים מרכזיים לפיהם ישראל תצטרך לפעול מעתה, בין השאר: הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה וענישת נבחרי ציבור המתבטאים בצורה המעודדת רצח עם • בצו הנוגע להכנסת הסיוע ההומניטרי והענשת התבטאויות נבחרי הציבור אהרן ברק הצטרף לדעת הרוב
חברים בצוות הישראלי בבית הדין בהאג, החודש. צילום: אי.אף.פי

הישג לישראל בהאג: ביה"ד דוחה את הבקשה המרכזית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה

רוב התביעות שהוגשו מצד דרום אפריקה נדחו על הסף • נשיאת בית הדין התייחסה לצורך בשחרור החטופים הישראלים ברצועה • כמה צווים מרכזיים לפיהם ישראל תצטרך לפעול מעתה, בין השאר: הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה וענישת נבחרי ציבור המתבטאים בצורה המעודדת רצח עם • בצו הנוגע להכנסת הסיוע ההומניטרי והענשת התבטאויות נבחרי הציבור אהרן ברק הצטרף לדעת הרוב

,עודכן
0השמעה

הישג משפטי לישראל:בית הדין הבינלאומי לצדק בהאגדחה היום (שישי) את הבקשה המרכזית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה ברצועת עזה. צווי הביניים שהתקבלו נגד ישראל מתמקדים בהקפדה על תנאי האמנה למניעת רצח עם ולנקוט מדיניות ענישה על התבטאויות המסיתות לרצח עם ולהבטיח סיוע הומניטרי לרצועה. כמו כן על ישראל לא להעלים ראיות בנוגע ללחימה בעזה ולהגיש דו"ח בתוך חודש.

בית הדין הבינלאומי בהאג,צילום: איי.אף.פי

הצווים התקבלו ברוב מוחץ של 15-16 שופטים מתוך 17, כאשר השופט אהרן ברק הצטרף אל דעת רוב השופטים בשני צווים: זה המורה לישראל להכניס סיוע הומניטרי לעזה והצו המורה לישראל להעניש על התבטאויות נבחרי ציבור בנוגע לרצח עם. השופטת האוגנדית נותרה בדעת מיעוט יחיד בצווים הללו. "ישראל צריכה לעשות ככל יכולת כדי למנוע ג׳נוסייד של הפלשתינים ברצועת עזה" אמרה נשיאת בית הדין, ג'ואן דונהיו האמריקנית.

עם פתיחת הדיון, נשיאת בין הדין אמרה כי יש לשים לב להקשר של פרוץ הלחימה ברצועה: המתקפה של חמאס שרצח למעלה מ-1,200 אזרחים ישראלים וחטף כ-240. כמו כן אמרה כי יש לדרוש את שחרורם המיידי של כל החטופים. לצד זאת ציינה כי חלק מהזכויות שדרום אפריקה ציינה בעתירתה אכן נפגעו מאז אירועי שבעה באוקטובר. "האוכלוסייה האזרחית בעזה מאוד פגיעה".

נשיאת בית הדין אמרה: "לפי הראיות, יש בסיס מספיק בשלב זה לקבוע שקיים חשש להפרת לפחות חלק מהזכויות של תושבי עזה שדרום אפריקה טוענת שנפגעו. ישנן תקיפות נרחבות בעזה, בתים נהרסו בלא שיש לאוכלוסייה לאן להימלט, מקרי המוות נרחבים. התנאים לצווים זמניים מתקיימים". עוד הוסיפה כי: "טענת דרום אפריקה כי הפלשתינים צריכים להיות מוגנים מרצח עם מוצדקת".

שחר יורמן

נקודה מרכזית שעלתה בדברי הנשיאה נגעה להצהרות פוליטיקאים ישראלים כמו שר הביטחון יואב גלנט והשר ישראל כ"ץ, המסיתות נגד תושבי הרצועה. בין השאר צוטטה אמירה של גלנט: "מטילים מצור על עזה". עוד ציטטה את דבריו של ישראל כ"ץ ברשת החברתית x (טוויטר לשעבר) בו נכתב: "נהרוס את חמאס. האוכלוסייה בעזה מצטווה להתפנות. הם לא יקבלו טיפת מים".

עוד התייחסה להצהרת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לפיה אכיפת עבירות הסתה לרצח עם בהקשר לדברי אישי ציבור, הן חשובות אך לא די בהן.

עם פתיחת הדיון הבהירה כי בשלב זה בית הדין אינו נדרש להכריע האם ישראל הפרה את האמנה נגד רצח עם והסבירה את סמכויות בית הדין. על פי דבריה, למרות שסעיף 9 לאמנה נגד ג'נוסייד קובע כי תביעה צריכה להיות מוגשת על ידי אחד מן הצדדים בסכסוך, הרי שכל מדינה שחתומה על האמנה רשאית להגיש תביעה, כך שניתן לדון בטענת דרום אפריקה אף שאינה צד פעיל בסכסוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו