פרשת הכדורגלנים הישראלים היוותה מדד לטיב היחסים בין ישראל לטורקיה

מי היה מאמין שדווקא כדורגל יהווה מדד להצגת טיב היחסים הבינלאומיים בין מדינות? אתמול (שני) כולנו הזדעזענו אחרי שהכדורגלנים הישראלים, שגיב יחזקאל ועדן קארצב, נלקחו למעצר והועמדו לדין בטורקיה, עקב המחווה שעשו למען חטופינו בעזה. למעשה, מעצרם הפך לסמל של ההידרדרות ביחסים.

בניגוד לתקופה הנוכחית, בתחילת שנות ה־2000, תור הזהב ביחסים בין ישראל לבין טורקיה, הכדורגלן חיים רביבו השאיר את חותמו ביחסים הבילטרליים כשהביא במו ידיו את האליפות לפנרבחצ'ה. בזכות רביבו, זכינו לראות את דגלי ישראל ביציעי אצטדיוני הכדורגל בטורקיה. כיום אלו נדמים כזיכרונות ימי פאר מהמאה הקודמת.

השבעה באוקטובר היווה נקודת מפנה גם עבור מדיניות החוץ הישראלית. הטבח בעוטף לא השאיר לישראל ברירה אלא להכריז מלחמה כוללת על ארגון הטרור חמאס. היקף המלחמה השפיע משמעותיות על יחסי מדינת ישראל עם מדינות מוסלמיות באזור: איבוד המומנטום בזירת הסכמי אברהם ומגמה שלילית חריפה יותר מול טורקיה.

כזכור, במארס 2022 ישראל וטורקיה הכריזו על נרמול יחסים מלא אחרי ביקורו ההיסטורי של הנשיא הרצוג באנקרה. בתקופה זו שנמשכה עד לפרוץ המלחמה בעזה, נרשמו התפתחויות חיוביות, ובהן מינויי שגרירים, ביקורים בילטרליים וכן הסיוע ההומניטרי לטורקיה במהלך רעידת האדמה שפקדה את המדינה אשתקד. בכך, חודש לפני תחילת המלחמה, האווירה החיובית סללה את הדרך לפסגה מדינית הראשונה מסוגה בין ראשי המדינות בשולי האו''ם. אך המלחמה בעזה הקריסה את הנרמול השברירי ביחסים בין המדינות.

הקולות המאזנים מושתקים

מייד אחרי פרוץ המלחמה, טורקיה כולה בחרה להתעלם מן התמונות הקשות מעוטף עזה. במילים אחרות: כל התמונות החיוביות מהפסגות המדיניות ומהסיוע ההומניטרי הנדיב של ישראל נשכחו לחלוטין. מתחילת המלחמה ישראל ספגה רק ביקורת, דה־לגיטימציה ודמוניזציה מהטורקים. האווירה השלילית נגד ישראל הגיעה לשפל של כל הזמנים כאשר התעמולה החמאסית העבירה דיווחים כוזבים, שישראל לכאורה תוקפת בבתי חולים כדי להרוג חפים מפשע. כך כל השכבות האוכלוסייה הטורקית, ללא יוצא מן הכלל, התלכדו סביב שנאת ישראל כקונצנזוס חברתי חדש.

באחרונה, ברוח אהדת קבוצת כדורגל, התקשורת הטורקית התחילה לסקר את המלחמה באופן חד־צדדי והציגה את ישראל כאיום לא רק של חמאס, אלא גם של טורקיה ושל כל האזור. כך כל מי שמשמיע אמירה כלשהי לטובת ישראל, כולל העיתונאים הטורקים, עובר לינץ' תקשורתי וחברתי. המסר ברור: כל מי שעומד לצידה של ישראל דינו קבלת תיוג בוגד. לכן הקולות המאוזנים האחרונים הושתקו בזה אחר זה בתקשורת הטורקית. פרשת הכדורגל הוכיחה לא רק עד כמה הציבוריות הטורקית לא מוכנה לסבול דעות שונות, אלא גם הראתה את עומק הרגשות האנטי־ישראליים שנזרעו בעשור האחרון בטורקיה.

ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק הוא מומחה לטורקיה במרכז משה דיין MDC באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון JISS