ללא כיוון ברור - גורם ביטחוני בכיר מבהיר: "היעדר תוכנית מדינית פוגע בלחימה"

לחצים גוברים על ראש הממשלה בנימין נתניהו להציג מתווה מדיני, אפילו חלקי, בנוגע לעתיד עזה.

שר הביטחון יואב גלנט, ראשי המחנה הממלכתי בני גנץ וגדי איזנקוט ומערכת הביטחון סבורים שישראל חייבת להתקדם בסוגיה, ושהדבר יסייע ללחימה. מנגד, נתניהו נמנע עד כה מלקבל החלטות מנימוקים שונים. בסביבתו אומרים כי נעשות עבודות מטה ונערכים דיונים, ודוחים את הטענות על מסמוס.

ל"ישראל היום" נודע כי נוסף על חברי קבינט המלחמה, גם במערכת הביטחון סבורים שבהירות מדינית תאפשר נכונה לכוון את מהלכי המלחמה. גורם ביטחוני בכיר מאוד אמר באחד הדיונים: "התקדמות בשלב ג' של המלחמה, בלי הבנה לאן מגיעים בשלב ד', תתקע אותנו בשלב ג', ואולי אף תחזיר אותנו לשלב ב'". כוונת הדברים היא שכל עוד הצבא שולט ביטחונית ברצועה, ואינו יודע מי הם הגורמים האזרחיים שאמורים לטפל בה, אין לו כתובת ליצור איתם קשר ולחזק אותם.

הדרישה של בלינקן

כתוצאה מכך, אין לו אפשרות לעבור לשלב ד' של מסירת השלטון האזרחי ברצועה לגורם חדש, מקומי או זר, שאינו חמאס. באין גורם חדש, חמאס ממשיך לנהל את החיים האזרחיים ככל שהוא יכול.

גורם מדיני התייחס בהקשר זה להפעלת השוק של ג'בליה ולהשתלטות של מחבלים מטעם חמאס על משאיות הסיוע, כמקרים שבהם השלטון האזרחי של חמאס נמשך, כיוון שאין הכרעה מדינית-ישראלית מי תהיה הכתובת הבאה.

הסוגיה עלתה מחדש בצמרת המדינית בעקבות ביקורו בארץ בשבוע שעבר של מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן. הבכיר האמריקני לחץ על ישראל בשורה ארוכה של תחומים, ובין היתר דרש להחזיר את התושבים הערבים של צפון רצועת עזה לבתיהם ולסיים שם את הלחימה. כל חברי קבינט המלחמה דחו את דרישת בלינקן והבהירו כי הפסקת הלחימה באזור לא באה בחשבון.

להפחית מהלחץ

עם זאת, עמיתיו של נתניהו לקבינט המלחמה סבורים שאם ישראל תכוון את האמריקנים בנוגע לעתיד הרצועה בראייתה, הדבר יפחית מהלחצים שהם מפעילים. כך, למשל, יו"ר המחנה הממלכתי גנץ, סבור כי לא מדובר עדיין "ביום שאחרי" – ביטוי שהוא מסתייג ממנו – ובוודאי שלא בסיום הלחימה. אך לשיטתו כן צריך לשרטט לפחות הסדרים טכניים־נקודתיים באשר לניהול האזרחי של הרצועה בעתיד הקרוב.

מדובר למשל על אזורים הומניטריים נוספים שיוכרזו ברצועה ויימסרו לניהול מקומי של עזתים או של גורמים בינלאומיים. גופים אלה ינהלו את חלוקת הסיוע הבינלאומי, בשאיפה ליטול מידי חמאס גם את ההיבט הזה של שליטתו ברצועה. להערכת גנץ, אם ישראל תשתף את האמריקנים באשר לאופן שבו היא רואה את הניהול האזרחי של הרצועה, הם יירתמו לגייס את הגורמים הרלוונטיים בקהילה הבינלאומית, ובפרט גורמים במדינות המפרץ.

לאחרונה שר הביטחון יואב גלנט הציג את תוכנית מערכת הביטחון ל"יום שאחרי", והוא עומד מאחוריה חרף הביקורת. עם זאת, באין אישור של הקבינט המדיני-ביטחוני, צה"ל לא יכול לקדם אותה.

כאמור, בסביבת ראש הממשלה דוחים את הטענות על גרירת רגליים. ל"ישראל היום" נודע כי נתניהו נמנע בשבוע שעבר מלקבל החלטה בנושא, כדי שבבית הדין בהאג לא יטענו שישראל מנצלת את המלחמה למטרות כיבוש. גורמים מדיניים ציינו כי היה זה שיקול נכון של נתניהו.

עוד אומרים בסביבת נתניהו כי הקבינט המדיני-ביטחוני כבר קיים דיון ראשון בנושא, וכי צפויים דיונים נוספים. הם מדגישים כי הסוגיה מורכבת מאוד וכוללת היבטים מדיניים, וכי המל"ל בראשות צחי הנגבי כבר קיים עשרה דיונים בנושא ועובד על תוכניות. גם השר לעניינים אסטרטגים, רון דרמר, מטפל בנושא.

יצוין כי בקבינט המלחמה לא התקיימו עד היום דיונים על אופי השליטה האזרחית בעזה. בקבינט המדיני-ביטחוני נערך דיון אחד בן שלוש שעות, שבו הציג ראש המל"ל הנגבי את הדילמות הנוגעות לנושא. לשרים לא הוצגה תוכנית סופית בישיבה זו.