"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

חמאס נטוע עמוק בכל מערכות החיים ברצועה, בוושינגטון מתעלמים מהאמת המרה

האמת המצערת היא שחמאס זוכה לגיבוי פוליטי נרחב מצד אוכלוסיית עזה, שבחרה בו בעבר וייתכן כי היתה בוחרת בו שוב • תמיכת ממשל ביידן בישראל אינה מוטלת בספק, אך נראה כי התעלמותם מהיקף התמיכה ומעומק הזדהות הציבור העזתי עם ארגון הטרור, מובילה אותם לאמץ עמדה שתכביד על ישראל בהמשך הלחימה

,עודכן
0השמעה
כוחות צה"ל בעזה. נערכים להמשך, צילום: דובר צה"ל

"מרכז הכובד בלחימה כזו הוא האוכלוסייה האזרחית, ואם דוחפים אותה לזרועות האויב מחליפים ניצחון טקטי בתבוסה אסטרטגית" - דבריו אלה של מזכיר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, לאחר חידוש הלחימה בעזה, מלמדים על עומק הפער בין האופן שבו וושינגטון רואה את עזה לבין תמונת המציאות המוכרת בישראל.

הנשיא ביידן: "ארה"ב עומדת לצידכם - עם ישראל חי!" // רויטרס

תמיכת ממשל ביידן בישראל אינה מוטלת בספק וראויה לכל שבח, אך מתוך ההתייחסויות של בכיריו, נראה כי התעלמותם מהיקף התמיכה ומעומק הזדהות הציבור בעזה עם חמאס מובילה אותם לאמץ עמדה שתכביד על ישראל בהמשך הלחימה.

שר ההגנה אוסטין, כמו עמיתיו בצמרת הממשל, מניחים שחמאס השתלט על עזה, כפה את עצמו על אוכלוסייתה ומשתמש בה כבת ערובה במאבקו מול ישראל. שכל מה שנדרש כדי לשנות את המציאות זה להפקיע את השלטון מידי הארגון ולהסיר את עולו מעל צווארי האזרחים, ואלה יפנו לדרך אחרת. הנחה זו, בניגוד להנחות האלטרנטיביות, מספקת בסיס לאופטימיות - ומכאן גם הפיתוי לאמץ אותה.

דבריו מלמדים על עומק הפער בין האופן שבו וושינגטון רואה את עזה לבין תמונת המציאות המוכרת בישראל. מזכיר ההגנה האמריקני לויד אוסטין,צילום: איי.פי.

האמת המצערת היא שחמאס זוכה לגיבוי פוליטי נרחב מצד אוכלוסיית הרצועה, שבחרה בו בעבר וייתכן כי היתה בוחרת בו שוב. בבחירות הפרלמנטריות ב־‎2006 - האחרונות שנערכו ברצועה - זכה חמאס ב־76 מתוך 132 מקומות באסיפה המחוקקת. מתוך 24 מושבים בחמשת המחוזות בעזה, חמאס זכה ב־15.

"צבא העם" של עזה

סקרי דעת קהל שנערכו בשנים האחרונות מעידים על המשך תמיכת הציבור בעזה בחמאס ובמאבק המזוין בישראל. ב־17 שנות שלטונו רתם חמאס את מערכת החינוך ואת שאר המערכות השלטוניות להפצת רעיונותיו ולהטמעתם בקרב הציבור, בכל השכבות. וכך, חמאס נטוע עמוק בכל מערכות החיים ברצועה. במידה מסוימת הוא מגשים את רעיון "צבא העם", ומהווה שלוחו של ציבור גדול ורחב במאבק בישראל.

מחבלים מארגון הטרור חמאס במפגן צבאי ותצוגת תכלית, על גדר הגבול ברצועה מול שטח ישראל,צילום: מג'די פתחי/TPS

לא הפעולה הישראלית היא שתדחוף את האוכלוסייה האזרחית לחיקו של האויב - חלק גדול ממנה, אם לא הרוב, כבר נמצא שם, מרצונו ומתוך בחירתו. נדיבות הומניטרית, מעבר למתחייב ולהכרחי, גם היא לא תשנה את טעמו של הציבור. יש להניח שהנהנים העיקריים ממנה יהיו אנשי חמאס.

הציפיות האמריקניות מישראל להפחית את עצימות הלחימה ולהגדיל את הסיוע ההומניטרי, רק יובילו להארכת הלחימה ולסיכון חייהם של חיילינו. במקום זאת, יהיה נכון להימנע מהטלת סייגים נוספים ולאפשר לצה"ל לפעול בעצימות גבוהה - עד למיטוט שלטון חמאס ולהשמדת יכולותיו. ההתמודדות הסבוכה עם אתגר הדה־רדיקליזציה ברצועת עזה ממילא תעסיק את האזור עוד שנים רבות לאחר המלחמה.

הכותב הוא ראש מכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מאיר בן שבת

הכותב שימש כיועץ לביטחון לאומי וכראש המטה לביטחון לאומי בין השנים 2017-2021. קודם לכן כהן בתפקידים בכירים בצמרת השב"כ. מכהן כראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית

כדאילהכיר