חמאס נטוע עמוק בכל מערכות החיים ברצועה, בוושינגטון מתעלמים מהאמת המרה

"מרכז הכובד בלחימה כזו הוא האוכלוסייה האזרחית, ואם דוחפים אותה לזרועות האויב מחליפים ניצחון טקטי בתבוסה אסטרטגית" - דבריו אלה של מזכיר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, לאחר חידוש הלחימה בעזה, מלמדים על עומק הפער בין האופן שבו וושינגטון רואה את עזה לבין תמונת המציאות המוכרת בישראל.

תמיכת ממשל ביידן בישראל אינה מוטלת בספק וראויה לכל שבח, אך מתוך ההתייחסויות של בכיריו, נראה כי התעלמותם מהיקף התמיכה ומעומק הזדהות הציבור בעזה עם חמאס מובילה אותם לאמץ עמדה שתכביד על ישראל בהמשך הלחימה.

שר ההגנה אוסטין, כמו עמיתיו בצמרת הממשל, מניחים שחמאס השתלט על עזה, כפה את עצמו על אוכלוסייתה ומשתמש בה כבת ערובה במאבקו מול ישראל. שכל מה שנדרש כדי לשנות את המציאות זה להפקיע את השלטון מידי הארגון ולהסיר את עולו מעל צווארי האזרחים, ואלה יפנו לדרך אחרת. הנחה זו, בניגוד להנחות האלטרנטיביות, מספקת בסיס לאופטימיות - ומכאן גם הפיתוי לאמץ אותה.

האמת המצערת היא שחמאס זוכה לגיבוי פוליטי נרחב מצד אוכלוסיית הרצועה, שבחרה בו בעבר וייתכן כי היתה בוחרת בו שוב. בבחירות הפרלמנטריות ב־‎2006 - האחרונות שנערכו ברצועה - זכה חמאס ב־76 מתוך 132 מקומות באסיפה המחוקקת. מתוך 24 מושבים בחמשת המחוזות בעזה, חמאס זכה ב־15.

"צבא העם" של עזה

סקרי דעת קהל שנערכו בשנים האחרונות מעידים על המשך תמיכת הציבור בעזה בחמאס ובמאבק המזוין בישראל. ב־17 שנות שלטונו רתם חמאס את מערכת החינוך ואת שאר המערכות השלטוניות להפצת רעיונותיו ולהטמעתם בקרב הציבור, בכל השכבות. וכך, חמאס נטוע עמוק בכל מערכות החיים ברצועה. במידה מסוימת הוא מגשים את רעיון "צבא העם", ומהווה שלוחו של ציבור גדול ורחב במאבק בישראל.

לא הפעולה הישראלית היא שתדחוף את האוכלוסייה האזרחית לחיקו של האויב - חלק גדול ממנה, אם לא הרוב, כבר נמצא שם, מרצונו ומתוך בחירתו. נדיבות הומניטרית, מעבר למתחייב ולהכרחי, גם היא לא תשנה את טעמו של הציבור. יש להניח שהנהנים העיקריים ממנה יהיו אנשי חמאס.

הציפיות האמריקניות מישראל להפחית את עצימות הלחימה ולהגדיל את הסיוע ההומניטרי, רק יובילו להארכת הלחימה ולסיכון חייהם של חיילינו. במקום זאת, יהיה נכון להימנע מהטלת סייגים נוספים ולאפשר לצה"ל לפעול בעצימות גבוהה - עד למיטוט שלטון חמאס ולהשמדת יכולותיו. ההתמודדות הסבוכה עם אתגר הדה־רדיקליזציה ברצועת עזה ממילא תעסיק את האזור עוד שנים רבות לאחר המלחמה.

הכותב הוא ראש מכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית