מדוע עדיף לישראל שאיראן תעבור להעשרה של 90%?

בזמן שבישראל עסוקים במאבקים בעד או נגד הרפורמה, וללא קשר לנעשה בישראל, איראן ממשיכה להרחיב את תוכנית הגרעין שלה. בנוסף על כך, ממשל ביידן ממשיך לקדם "הסכמות לא רשמיות" עם טהרן, לעסקה המבוססת על הקפאת המצב הקיים בהעשרת האורניום ל-60%, תמורת שחרור מיליארדי דולרים. מטרת הממשל היא להוריד את הטיפול בבעיית הגרעין מהשולחן ולקבל שקט עד לבחירות 2024. השם הראוי להסכמות הללו, שבמובנים רבים גרועות בהרבה מעסקת (JCPOA), הוא "שקט מוטעה תמורת כסף".

הרעיון מאחורי ההסכמות הוא הקפאת התקדמות בהעשרה מעבר ל-60%, הקרובה מאוד לרמה של 93% הנדרשת לנשק. ההסכמות מעניקה לאיראן לראשונה היתר דה-פקטו להעשיר לשישים אחוז, אמנם ללא הגדלת הכמות הנצברת, במקביל להקלות בסנקציות, כלומר WIN-WIN. הצגת ההישג "כהסכמות" ולא כהסכם, תאפשר לממשל להימנע מהגעה לקונגרס, שם הוא צפוי להתנגדות עזה.

לאור זאת, המצב הרצוי ביותר לישראל הוא החלטה איראנית לעבור להעשרה של 90%, שתגרום לעצירת זרימת המיליארדים לאיראן. חייבים לבטל את האשליה שהקפאה על 60% היא בעלת משמעות. אין הבדל טכנולוגי אמיתי בין 60% ל-93%, מדובר בסה"כ בימים/שבועות בודדים. הבעיה המסוכנת נוצרה כשהממשל לא הגיב להעשרה המסיבית ל-20%, המהווה כשבעים אחוז מהזמן הנדרש לצבירת חומר בקיע לפצצה.

במשך כעשרה חודשים אחרי שארה"ב חיסלה את סולימאני, הסיקו בטהרן את ההתקדמות הגרעינית, אבל אחרי בחירת ביידן והפסקת דוקטרינת "מכסימום הלחץ" של טראמפ, איראן איבדה את הבלמים. כשבטהרן מרגישים שארה"ב חזקה הם נסוגים לאחור וכשהם מרגישים שארה"ב "רכה" הם דוחפים קדימה.

עדיין לא ברור מה הממשל האמריקני מסמן כקווים אדומים, שחצייתם תוביל לפעילות שתמנע מאיראן לפתח נשק גרעיני. מאז בחירת ביידן, תחת ההבטחה לנטישת קמפיין "מכסימום הלחץ", טהרן הרחיבה מאד את תוכניתה. היא העשירה ל-20, 60 וגם ל-84 אחוז, תוך שימוש בצנטריפוגות מתקדמות. היא ייצרה אורניום מתכתי שנדרש לפיתוח מערכת הנשק ולא שיתפה פעולה עם פקחי סבא"א ועם הדרישה לספק תשובות לתיקי החקירה הפתוחים של הסוכנות.

אחרי שלוש שנים וכשלון בשיטת "מכסימום הוויתורים", אולי הבינו בממשל ביידן שחייבים להעביר מסר ברור לאיראן שהם יפעלו בכוח אם הם יעברן להעשרה של 90%. פעולה בכוח אינה הפעלת סנאפבק של סנקציות האו"ם, שהייתה צריכה לקרות מול ההעשרה ל-20%. הפעולה חייבת לכלול איום צבאי אמין ושימוש בכוח שיש לארה"ב.

גם אם איראן לא מאמינה שארה"ב תשתמש בכוח צבאי, היא כנראה לא תבצע את הטעות של מעבר להעשרה ל-90%. במקום זה טהרן תנקוט כנראה בדרך בה נקטה בעשורים האחרונים, שגרמה למערב להכיל את הרחבת תוכניתה הגרעינית.

היא תישאר ב-60% ותמשיך במקביל לבנות יכולות, כולל פיתוח וייצור צנטריפוגות מתקדמות, פיתוח וייצור טילים בליסטיים המסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני, פיתוח יכולות הקשורות למערכת הנשק, שהיא זו שמפרידה באמת בין איראן לפצצה, ובמיוחד המשך בניית ופיתוח שני האתרים התת-קרקעיים בנתנז, האתר שבו מאוחסנות הצנטריפוגות המתקדמות והאתר בבניה מתקדמת שמיועד, על פי הערכת המודיעין, להיות מוכן בעוד כשנתיים/שלוש ולשמש להעשרה עתידית מוגנת מתקיפה, לרמות גבוהות.

העולם מתקדם בעיניים עצומות למלכודת האיראנית, מכיוון שאיראן מבינה שהעשרה מתחת ל-90% היא הדבר הטוב מבחינתה, לכן היא לא רק מחליטה לעשות זאת, אלא ממנפת את "הסכמתה" לא להעשיר לתשעים אחוז, לצורך קבלת תמורות מארה"ב והתקדמות לנשק גרעיני בכל החזיתות, כשממשל ביידן מקדש את השקט המוטעה עד הבחירות.

במקביל איראן ממשיכה בפעילות אגרסיבית מול האינטרסים האמריקנים במפרץ, פוגעת בזכויות אדם, תומכת מסיבית ברוסיה במלחמתה באוקראינה ומעבירה לה נשק מתקדם ומהדקת קשרים עם סין, יריבתה המרכזית של ארה"ב. איראן מנסה גם לגרור את ישראל לעימות רב-זירתי, כשהיא עצמה נשארת נקיה.

ישראל וארה"ב חייבות להילחם באסטרטגיה האיראנית. ישראל חייבת לשפר את יכולותיה הצבאיות, להעמיד איום צבאי אמין מול איראן ולהבהיר לארה"ב את עמדתה נגד ההסכמות המתגבשות. הקונגרס חייב לבצע מעקב מיידי ולהשפיע על הצעדים המוטעים של הממשל