האולטימטום של טראמפ והחרדה בירושלים: "החלה הספירה לאחור למלחמה הבאה"

המו"מ על מזכר ההבנות האמריקני-איראני לא הסתיים, בין השאר ברקע ביקורת בצד האמריקני על הפרטים שדווחו בתקשורת ומהם עולה כי לפחות חלק ממטרות המלחמה נדחות ובינתיים איראן מקבלת תמורה ממשית. בדבריו של הנשיא דונלד טראמפ ניכר עדיין ביטחון עצמי בהשגת המטרות הללו, אבל הפרסום שלו ברשת החברתית מעיד כי יש עוד כברת דרך לפני הגעה להסכמה על המזכר.

לפי גורם דיפלומטי המעורה בנעשה, הביקורת שהגיעה מגורמים המקורבים לנשיא חיזקה את הדרישה מצידו לעשות שיפורים במזכר, ולוודא שיש אכן כיוון לתשתית ריאלית למו"מ. כלומר, הקביעה מפיו כי ההחלטה תתקבל בדחיפות כבר פחות בתוקף. טראמפ כתב בהודעתו: "הוריתי לנציגיי שלא למהר להסכם, שכן הזמן פועל לטובתנו. המצור יישאר בתוקפו המלא עד שתושג, תאומת ותיחתם הסכמה. שני הצדדים צריכים לקחת את הזמן הנדרש ולעשות זאת נכון. לא יכולות להיות טעויות!".

הדברים נאמרים ברקע פער שנראה בלתי ניתן לגישור, גם כעת, בין הצהרות רשמיות של איראן למינימום שבמינימום שארצות הברית תהיה מוכנה לו - בין הדיווחים והמידע על הסעיפים הנוגעים לגרעין במזכר ההבנות שעל השולחן, לבין ההכחשה המוחלטת של דוברי איראן על עצם קיומם.

פערים בלתי ניתנים לגישור

הנתון הזה יכול להעיד על כמה דברים. או שטיוטת המזכר אכן מכילה כמה סעיפים מאוד לא נוחים למשטר והוא מנסה להסוות אותם בינתיים בתקווה כי הסרת העיצומים תשכך את האכזבה לכשהם יתפרסמו, או שהמזכר מתייחס לסעיפים אלה בעמימות יתרה ובאופן שאיראן יכולה למסמס או לדחות לעתיד הרחוק. אבל גם בהינתן ההסברים הללו, הפער פשוט לא מסתדר.

כך למשל בסוגיית מצר הורמוז: לפי כל הגורמים ששוחחנו עימם באזור ובוושינגטון, ארצות הברית מציבה תנאי בסיסי בטיוטת המזכר לפיו המצר ייפתח באופן חופשי ומלא, בעוד שאיראן מבהירה רשמית כי השליטה בו והסדרי השיט שבו יישארו בידיה בכל מצב.

בסוגיית הגרעין, הפער מסתמן כמשמעותי אף יותר: בעוד באיראן מכחישים לחלוטין כי הנושא בכלל מוזכר במזכר, מידע שפורסם ב"היום" מבהיר כי טהרן דווקא מתחייבת שלא לפתח נשק גרעיני ולמסור את האורניום המועשר ברמות הגבוהות. עם זאת, גורמים דיפלומטיים בוושינגטון ובמדינות המפרץ מדווחים כי האיראנים מנסים לעמעם את סעיף החומר המועשר, ומסרבים בתוקף לכלול בהסכם את האורניום שהועשר ברמה הנמוכה יותר של 20%.

נקודת מחלוקת מרכזית נוספת בין הצדדים נוגעת למצר הורמוז ולתזמון הסרת העיצומים. האמריקנים מציבים דרישה חד-משמעית לפתיחה מלאה ומידית של המצר, לצד התחייבות איראנית לשימור חופש השיט גם בעתיד. רק לאחר שיוסדר מעמדו של המצר, תבוצע הפשרה של יותר מ-20 מיליארד דולרים ויוסר המצור הימי מעל מיכליות הנפט האיראניות.

בתוך כך, סוכנות הידיעות "תסנים", המקורבת למשמרות המהפכה, דיווחה כי "ההפרעות" האמריקניות לכמה מסעיפי ההסכם, ובהם שחרור הנכסים האיראניים המוקפאים, עדיין נמשכות, ועל כן לא "מן הנמנע שההסכם ייפול". עוד נמסר בסוכנות כי איראן הבהירה שלא תיסוג מהקווים האדומים שלה.

"הספירה לאחור למלחמה הבאה"

בשיחותיו עם מנהיגי מדינות המפרץ ועם נתניהו התחייב טראמפ כי האורניום המועשר יוצא מאיראן ולא תהיה לה אפשרות לשוב לפרויקט הגרעין הצבאי שלה. הוא הוסיף התחייבות למדינות המפרץ כי הורמוז יהיה פתוח לחלוטין, ויותר מכך - שהאיום האיראני עליו יוסר באופן מוחלט. ההתבטאויות האיראניות הסותרות שתי התחייבויות אלה מראות כי הפערים הללו, גם אם על הנייר יימצאו נוסחאות גישור, מנוגדים לכל אפשרות הגעה להסכם עם איראן.

גורם ישראלי בכיר הודה כי בירושלים שורר חשש כבד מההסכם המתגבש. לדבריו, אף שמדובר בנייר בסיס בלבד למשא ומתן, חתימה עליו תביא בפועל לסיום המלחמה ותשלול מישראל את האפשרות לחזור לפעילות התקפית. הגורם הוסיף כי מדינות המפרץ שנפגעו מהלחימה היוו גורם לחץ מרכזי על ארה"ב לבחור במסלול הדיפלומטי. גם איחוד האמירויות הצטרפה למגמה זו ושינתה את עמדתה, אך היא מציבה דגשים משלה ודורשת כי ההסכם הסופי יסיר לחלוטין את האיום הצבאי על מדינות המפרץ ועל מצר הורמוז.

לפי הגורם, המבחן של התוצאה הסופית הוא פרויקט הגרעין כולו: הוצאה של כל האורניום המועשר, פיקוח הדוק ואיסור העשרה. לדבריו, מעבר לכך יש חשש כי הפשרת כספים והסרת עיצומים יסייעו למשטר להשתקם וירחיקו את האפשרות להפלתו.

בסוגיות הנלוות, פרויקט הטילים וארגוני הטרור הנתמכים על ידי איראן, אומר הגורם כי הן לא הוסרו מהשולחן לחלוטין, אבל נראה שישראל תצטרך להסתפק בהישגים הקינטיים ובפגיעה הקשה שספגו האיראנים וחיזבאללה. "המשמעות של הגעה להסכם בתנאים הללו היא התחלת הספירה לאחור למלחמה הבאה. אולי זה ייקח כמה שנים, אבל זה יבוא. המטרה הזו של הסרת האיום האיראני לחלוטין לא הושגה, גם אם הפגיעה הקשה בה החלישה אותה. וזו בשורה רעה".