רגע לפני הדיון בהאג על "מהות הכיבוש" - משרד החוץ גייס תמיכה משמעותית בעמדת ישראל

בבית הדין הבינלאומי בהאג מתקדמים ההליכים לקראת הדיון בתביעה הפלשתינית נגד מדיניות הכיבוש של ישראל בשטח הפלשתיני. אתמול (שלישי), הגישו הצדדים את עמדותיהם לבית הדין הבינלאומי.

בעוד שר החוץ הפלשתיני הגיש את כתב התביעה נגד ישראל, הצליח משרד החוץ בפעילות דיפלומטית בקרב המדינות לגייס תמיכה משמעותית בעמדת ישראל לפיה את הסכסוך יש לפתור בין הצדדים, הרחק מהאג. מאחר שמדובר בהליך חסוי, לא ניתן לנקוב בשמות המדינות שהביעו תמיכה בעמדה הישראלית, אולם במשרד החוץ טוענים להצלחה מרשימה.

ארגון בני ברית העולמי פנה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ), בבקשה שלא לדון בבקשת העצרת הכללית של האו"ם, לקבל חוות דעת אודות מעמד ישראל בשטחי יהודה ושומרון. לפני מספר ימים הגישה הרשות הפלשתינית להאג כתב תביעה - לקראת גיבוש חוות דעת על "מהות הכיבוש" - יוזמה אותה הם מקדמים מאז דצמבר 2022, אז אישרה אותה העצרת הכללית בבית הדין. 

אותן "מדינות מרכזיות" הביעו את הסתייגותן מהפנייה הפלשתינית לבית הדין הבינ"ל לצדק בהאג והעבירו מסר התומך בפתרון הסכסוך רק במו"מ בין הצדדים ולא באמצעות יוזמות פלשתיניות חד צדדיות.

שר החוץ אלי כהן אמר לפניית ישראל היום כי "נמשיך להיאבק בשקרים הפלשתינים ובניסיונות הדה לגיטימציה של ישראל. אני מודה לידידנו בעולם אשר הגישו את עמדתם לבית הדין ולמרבית המדינות החברות באו"ם אשר מלכתחילה לא נתנו יד ולא תמכו ביוזמה הפלשתינית המבקשת לנצל לרעה את בית הדין הבינ"ל לצדק בהאג (ICJ) כדי לקדם אג'נדה חד צדדית נגד ישראל".

כהן, בדומה לשר החוץ לשעבר לפיד בזמנו, הוסיף כי הפנייה הפלשתינית להאג היא טעות פלשתינית שלא תורמת לפתרון הסכסוך. "היוזמה הזו היא טעות נוספת של ההנהגה הפלשתינית, שבמשך שנים תומכת טרור, מסיתה לאלימות ולאנטישמיות ומובילה מדיניות חסרת תוחלת שפוגעת בפלשתינים עצמם. משרד החוץ ושגרירויות ישראל בעולם פועלים יומם וליל כדי להילחם בקמפיין הפלשתיני לדה לגיטימציה של ישראל ולפגיעה ביכולתה להגן על עצמה".

בתוך כך, ארגון בני ברית העולמי, פנה לבית הדין הבינלאומי לצדק ICJ) ) בבקשה שלא לדון בבקשת העצרת הכללית של האו"ם, לקבל חוות דעת אודות מעמד ישראל בשטחי יהודה ושומרון.
העצרת הכללית קיבלה את ההחלטה בדצמבר 2022.

החלטה פוליטית שתגרום נזק לבית המשפט

בבני ברית, הארגון היהודי הראשון שהוכר על ידי האו"ם ופעיל כבר 180 שנה, אומרים כי בית המשפט כלל לא צריך לדון בפניה, משום ש"החלטת העצרת הכללית הייתה מוטה מאוד, הציגה דעות פוליטיות כעובדות וביקשה מה-ICJ לאשר את הדעות הללו". בארגון מציינים גם, כי "רבות מהמדינות החברות באו"ם שקיבלו את ההחלטה הן אוטוקרטיות המסרבות להכיר במדינת ישראל". 

חוות הדעת שמתפרסת על פני 90 עמודים, נכתבה על ידי שורה של משפטנים בינלאומיים מובילים. הם מציינים בה כי "החלטת בית המשפט להמשיך לדון בתיק זה תיראה כהחלטה פוליטית בולטת ולא שיפוטית, שתגרום נזק חמור למוניטין של בית המשפט".

אלן שניידר, מנכ"ל המשרד הישראלי של בני ברית, אמר ל"ישראל היום", כי "המסמך מנמק היטב את חוסר הסמכות של בית המשפט לדון את מדינת ישראל. הבעיה בפנייה של העצרת הכללית, כפי שקורה בדרך כלל כאשר האו"ם עוסק בענייני ישראל, היא שכבר משלב השאלות לבית המשפט כמעט ואין ברירה אלא לספק פסיקה מוטה לרעת ישראל".

שניידר הוסיף: "אנו מקווים שהמסמך ישפיע על החלטתם. אנו גם קוראים למדינות החברות באו"ם שהצביעו נגד החלטת העצרת הכללית, להגיש לבית המשפט את עמדותיהן ולהסביר לו שאין זה מתפקידו לדון בסוגיה".

בחודש אוקטובר צפוי סבב שני של הגשת עמדות, ורק במהלך 2024 ייקבע דיון בעל פה בבקשה הפלשתינית בהאג. בישראל חוששים כי החלטה של בית הדין בהאג לטובת הפלשתינים עשויה לסייע לארגוני החרם בעולם נגד ישראל ולפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל, חרף העובדה כי אין לפסיקה של בית הדין עמדה מחייבת.