היערכות לביקור בלינקן: היעד - מפת דרכים משותפת מול טהרן

שר החוץ של ארה"ב צפוי לבקר בירושלים בצל פיגועי הטרור וההסלמה הביטחונית • תהיה זו טעות מצידה של ישראל, לאפשר לסוגיה הפלשתינית להשתלט על סדר היום • על ירושלים להדגיש שהאתגר העיקרי לישראל ולאזור כולו, הוא האיום האיראני ולשכנע שהמאבק בה הוא אינטרס אמריקאי

ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן בביקורו הקודם בארץ (ארכיון), צילום: חיים צח/לע"מ

שר החוץ של ארה"ב, אנתוני בלינקן, צפוי לבקר בירושלים בצל פיגועי הטרור וההסלמה הביטחונית, אך תהיה זו טעות מצידה של ישראל, לאפשר לסוגיה הפלשתינית להשתלט על סדר היום של ביקורו. למרות חומרתה ונפיצותה, נכון יהיה להציבה כסוגיה משנית בלבד בתוכנית הביקור ולא במרכזו.

ראשית, אסור לתת לטרור הפלשתיני תחושה שהוא מצליח להכתיב את סדר היום המדיני. שנית, משום שהמפתח לשינוי בסוגיה זו איננו בידי האמריקנים והתערבות מצידם תביא עמה לחצים ומגבלות, בעיקר על ישראל. ושלישית, וזוהי הסיבה המכרעת - משום שהאתגר העיקרי לישראל ולאזור כולו, הוא האיום האיראני, ולגביו ארה״ב היא עדיין שחקן מפתח.

פינוי גופות הנרצחים מהפיגוע הקשה בירושלים (ארכיון), צילום: רויטרס

תכנית לזירה האיראנית

האתגר העיקרי לישראל ולאזור כולו, הוא האיום האיראני, ולגביו ארה״ב היא עדיין שחקן מפתח.

מנקודת מבטה של ישראל, ביקור זה יוכתר בהצלחה אם יוביל להסכמה על "מפת דרכים" להתמודדות משותפת מול איראן, שתכלול את המרכיבים הבאים:

  • הכרזה אמריקנית־אירופית על "מותו" של הסכם הגרעין מ־2015 ופנייה למועצת הביטחון לקידום החלטה על חידוש הסנקציות נגד איראן על פי הסכם הגרעין.
  • הקשחת הפיקוח האמריקני על יישום הסנקציות המוטלות על איראן, בדגש על ייצוא נפט.
  • הגברת הפיקוח ומאמצי הסיכול כנגד רכש איראני של מכונות וחומרים דו־שימושיים.
  • החמרת בידודה המדיני של איראן, לרבות השעיית חברותה ממסגרות בינלאומיות.
  • צעדי סיכול לעיכוב ההתקדמות בתוכנית הגרעין.
  • קידום אופציה צבאית.

נכון לשכנע את ארה"ב כי צעדיה לא יגררו אותה בהכרח למלחמה עם איראן. אדרבה, אם לא ינקטו באמצעים הללו, הסבירות למלחמה אזורית תגדל עד מאוד.

רגעי הפיצוץ בעיר באיספהאן

קשה להעריך מה הסיכויים שממשל ביידן, שכיום עסוק בבעיות "בוערות" אחרות ושחרט על דגלו את הגישה "דיפלומטיה היא הפתרון הכי טוב", יסמוך את ידיו על מפה כזו. ואולם, גם תומכיה המושבעים של הגישה הדיפלומטית בבית הלבן יתקשו כיום להתכחש לכישלון שהיא נחלה עד כה מול איראן ולמחירים הגבוהים שארה"ב משלמת בגינה.

במשמרת של ביידן האיצה איראן את מהלכיה בתחום הגרעין הצבאי, המשיכה בפעולותיה החתרניות באזור ובהפעלת גרורות טרור ברחבי המזרח התיכון. ידם המושטת של האמריקנים והאירופים לנציגי הרפובליקה האסלאמית, הושבה ריקם.

מבלי משים, מדיניות הבית הלבן וחולשתו במזרח התיכון דחפו גם את סעודיה ומדינות נוספות לחיקן של רוסיה וסין. אולי כעת, משכשלו מאמצי הדיפלומטיה ונוכח המעורבות האיראנית במלחמה באוקראינה והמאבק על הסדר העולמי החדש, יזהו גם בוושינגטון את ההזדמנות שעליה מצביעה ישראל לשקם את מעמד ארה"ב במזרח התיכון ולחזק את החזית הפרו־מערבית.

ללא ספק, שינוי שכזה במדיניותה של ארה"ב יסייע גם לקידום מאמצי הנורמליזציה בין סעודיה לישראל ומבחינת ירושלים זהו יעד נוסף לביקור. נכון לדון יחדיו בסיכויים לכונן שלום מלא עם סעודיה שיביא עימו גם את סיום הסכסוך הערבי-ישראלי. אם טרם הוכשרה השעה להשגת יעד זה בשלמותו, חשוב להתקדם לקראתו בצעדים.

שר החוץ של ארה"ב בביוקורו האחרון בישראל, רה"מ דאז לפיד ובלינקן (ארכיון), צילום: AFP

לא להתרגש מהרשות

תמיכת הנשיא ביידן ואנשיו בישראל, לאחר פיגועי סוף השבוע, מחממת את הלב. בשום אופן אין לזלזל בה. על הרקע הזה בולטת עמדתו של אבו־מאזן אשר לא רק שלא גינה את הפיגועים, אלא אף הטיל את האחריות להסלמה על ישראל.

פעילותה של ישראל בג'נין היא עדות לכישלונה המתמשך של הרש"פ בהשלטת מרותה ובשלילת הלגיטימיות של הטרור. יתרה מזאת, לרש"פ תרומה עקיפה בעידוד טרור (האדרת מחבלים, תגמול כספי למחבלים ולבני משפחותיהם).

התיאום הביטחוני נחוץ ל"רשות" לא פחות משהוא מסייע לאינטרסים ישראליים. מי שמשתמש בו כמנוף לחץ על ישראל, מציב את סיכול הטרור כקלף מיקוח לדרישות המדיניות ובכך הוא בעצמו משחק באש. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר