לקראת תחילתו הרשמית של פרק חדש ביחסי ישראל-טורקיה כשבימים בקרובים השגריר הטורקי עומד למסור את כתב האמנה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, אתונה דווקא לא מתרגשת.
שלושת תיקי המפתח להעמקת היחסים בין ישראל ליוון הם תיקי החוץ, הביטחון והאנרגיה ושלושתם ישארו תחת שליטתו של בנימין נתניהו. בעיני היוונים, מדובר בבשורה טובה כי הם ימשיכו במגעים עם צוות בכירים מוכר להם מזה עשור.
בד בבד, גם באנקרה לא מצפים שהיחסים שהתפתחו לאורך השנים בין ישראל, יוון וקפריסין במישור הצבאי והאנרגטי עומדים פתאום להתנתק. במרוצת השנים, היוונים והטורקים הפנימו שמדיניות החוץ הישראלית אינה מושפעת משמעותית כשהשלטון בירושלים מתחלף.
לכן, קור הרוח שמפגינות יוון וטורקיה נראה מוצדק, כי שתיהן מבינות שהישראלים מצפים לשיתופי פעולה אזוריים "à la carte" - כלומר, עם שתיהן אך בזירות שונות ונפרדות.
ירושלים חושבת שאנקרה מסוגלת לשרת את האינטרסים הישראלים בסוריה (במידה שתתבצע הפעולה הקרקעית בצפון מזרח המדינה, ג"ח), במאבק מול האיסלאם הרדיקלי (ארדואן כבר מתרחק בהדרגה מהחמאס, ג"ח), ובשמירת 'גל פתוח' עם מוסקבה.
בנוסף, שיפור האווירה בין טורקיה לסביבתו של יו"ר הרשות הפלשתינית ברמאללה יוכל לתרום במידת-מה בהרגעת הרוחות ביהודה ושומרון, ובמזרח ירושלים. מדובר בנושאים מזרח-תיכוניים גרידא ואתונה מודעת שהשפעתה עליהם זעירה, אם בכלל.
לעומת זאת, יוון הוכיחה שהיא מסוגלת לקדם אווירה של הבנה בין ישראל לאיחוד האירופי, הן דרך העמקת שיתופי פעולה קיימים בתחום האנרגיה, הן בשמירת על התדמית המערבית של ישראל כלפי שאר הדמוקרטיות השותפות באירופה.
דווקא, הנושא השני הזה עומד להעסיק את ממשלת נתניהו החדשה, הרי הוא כבר הבין היטב שמתן תיקים ממשלתיים לגורמים הנחשבים כקיצוניים בחו"ל מדאיג את וושינגטון ובריסל, אשר מתחילות לשאול את ישראל (ואת עצמן) כיצד פרלמנטריות צעירה ומזרח-תיכונית תצליח לשמור על ערכים מערביים שנתפסים כמובנים מאליהם.
הרבה דברים תלויים בנושא רגיש זה והאמת היא שלעומת יוון ומדינתה האחות קפריסין, לטורקיה של ארדואן אין מה לתרום בנסיונה של ישראל לשכנע את העולם על רצונה להישאר דמוקרטית, יהודית ומערבית במהותה.
קדימון קצר ומשמעותי של הנסיבות הלא פשוטות, איתן ממשלת נתניהו תצטרך להתמודד, היוותה ההצבעה של ה-11 בנובמבר 2022 בוועדה הרביעית של עצרת האו"ם, כשהתקבלה ברוב גדול ההצעה הפלשתינית המבקשת מבית המשפט הבינלאומי בהאג לערוך חוות דעת משפטית על השאלה האם הנוכחות הממושכת של ישראל ביהודה ושומרון פירושו סיפוח דה-פקטו המנוגד לחוק הבינלאומי.
בניגוד לטורקיה שהצביעה בעד ההצעה הפלשתינית, יוון שירתה את ישראל והעדיפה להצביע היעדרות. יוון שלחה לישראל מסר נוסף ובולט עוד יותר. בניגוד לתמיכתה המתמדדת בכל הקשור לסכסוך הפלשתיני לדורותיו, ב-30 בנובמבר 2022, יוון הצביעה נגד ציון "יום הנכבה" באו"ם. לעומת זאת, טורקיה תמכה פעם שנייה ברציפות במהלך פרו-פלשתיני בעצרת.
לקראת השבעת ממשלת נתניהו החדשה, יוון רוצה להוכיח את אמינותה ולהזכיר לבנימין נתניהו את ההתקדמות הענפה שחלה ביחסים הבילטרליים במשך קדנציותיו הקודמות. נראה שתזכורת זו בולטת במיוחד עכשיו, כשטורקיה "חוזרת לתמונה". ואתונה מצפה שמסריה יוקלטו היטב בירושלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו