המשפט נגד הסוכנות היהודית ברוסיה נפתח הבוקר (שישי) במוסקבה ולאחר דיון קצר הורה השופט על דחיית המשך הדיונים בפרשה למשך חודש, בטענה שיש לאפשר לעורכי הדין של הסוכנות ללמוד את המסמכים שהוגשו על ידי משרד המשפטים הרוסי.
אנדריי גרישייב, אחד מעורכי הדין שמייצגים את הסוכנות בהליך, אמר לאחר הדיון כי "יש תקווה לפשרה שתושג במהלך החודש הקרוב, אני מקווה שהכל יהיה בסדר אף שלא הכל תלוי בנו".
במרכז הפרשה עומדת טענה רוסית כי הסוכנות היהודית אוספת מידע שלא כחוק על אזרחי רוסיה, בחודש אחד. הסוכנות היהודית ביקשה מבית המשפט דחייה של חודשיים, משרד המשפטים הרוסי התנגד ואושרה לבסוף דחייה של חודש.
גורם מדיני אמר ל"ישראל היום": "מצד אחד הדחייה בדיון חיובית כי בית המשפט יכול היה לקדם את ההליך כבר היום, ואז די ברור שזה היה מתקדם לכיוון שלילי. הדחייה בחודש נותנת אפשרות להמשיך את הניסיונות לפתור את המשבר בערוצים נוספים.
"מצד שני, העובדה שהשופט דחה את בקשת הסוכנות להליך גישור שהיה לוקח חודשיים, וסירב לכפות את ההליך על הצדדים, היא סימן פחות מעודד. בשורה התחתונה, אם צריך לשקלל את כל הנתונים, ניתן לומר שיש מקום לאופטימיות זהירה מאוד מאוד - אבל בשלב זה לא מעבר לכך", אמר הגורם.
בישראל טוענים כי המידע שהסוכנות אוספת הוא טריוויאלי, וכי מדובר במספרי טלפון, כתובות מייל ופריטים דומים של יהודים שמבקשים לעלות לארץ או להשתתף בפעילויות של הסוכנות. משלחת ישראלית שהורכבה בעיקר ממשפטנים ונפגשה עם אנשי משרד המשפטים הרוסי הציעה כמה פתרונות טכניים על מנת להבטיח שהסוכנות תעמוד בכל דרישות החוק הרוסי, אך לא קיבלה תשובה ברורה להצעותיה.
הנחת העבודה בישראל היא כי מדובר במשבר מדיני יזום שיכול להיפתר רק בדרגים הבכירים ביותר, ולא במשבר משפטי כפי שטוענים הרוסים. פעילות הסוכנות ברוסיה תמיד זכתה למבט ביקורתי בשל הטענה שהיא מעודדת בריחת מוחות מהמדינה, אולם לא ברור מה גרם לרוסים לפוצץ את העניין דווקא עכשיו.
ההערכות הרווחות הן כי מדובר בחוסר שביעות רצון מעמדתה של ישראל ביחס למלחמה באוקראינה, במורת רוח מהיקף הפעילות של צה"ל בסוריה, בתסכול על העיכוב בהעברת מתחם חצר אלכסנדר בירושלים לבעלות רוסית, או בשילוב של כל או של חלק מהגורמים הללו.
גורם מדיני ששוחח בשבוע שעבר עם "ישראל היום" התייחס לשיחה שנערכה בין נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שבה עלה נושא הסוכנות, ולהצהרה שפרסמו הרוסים אחריה. הגורם אמר כי "על אף שעדיין מוקדם מאוד לקבוע כיצד יסתיים המשבר, נוסח ההצהרה של הקרמלין כלל ניסוחים חיוביים שאינם טריוויאליים".
הגורם התכוון לאזכור האוהד של היהודים כחלק חשוב מהמורשת ומהתרבות הרוסית, בנוסף לאזכור חלקם בניצחון הצבא האדום על הנאצים במלחמת העולם השנייה. "על רקע המלחמה באוקראינה, שבה פוטין מנסה לצייר את הצד השני כניאו-נאצי, ניתן להניח כי האזכור הזה אינו מקרי וכי יש לו משמעות, אף שלא ניתן לקבוע כבר עכשיו שהמשבר בדרך לפתרון".
עוד אמר הגורם כי מבחינת הרוסים, עצם העובדה שהנשיא הרצוג יזם שיחה עם פוטין כאשר מוסקבה מבודדת דיפלומטית כמעט בכל העולם היא הישג בפני עצמו, שאף מתעצם לנוכח העובדה ששני המנהיגים לא דנו במהלך שיחתם בנושא המלחמה עם אוקראינה.
בישראל מעריכים כי החלטת השופט לא תיקבע באולם בית המשפט, אלא בהתאם להוראה מגבוה שתגיע מהקרמלין או מגורם בכיר אחר. ראש הממשלה יאיר לפיד הבהיר מייד לאחר פרוץ המשבר כי להפסקת פעילות הסוכנות ברוסיה יהיו השלכות על היחסים עם ישראל, והנחה את משרד החוץ להכין שורה של צעדי תגובה אפשריים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו