הממשלה יוזמת: חוק שעלול לאפשר הלבנת הון עבור הפלשתינים

מסלול עוקף הגבלות טרור: משרד האוצר פרסם לאחרונה הצעה שתאפשר את המשך התשלומים לבנקים פלשתינים, גם כאשר הללו חשודים ככספים לטרור או בהלבנת הון. שמה של ההצעה - "תזכיר חוק שירותי קורספונדנציה".

הרקע לחוק הוא החשש הגדול של בנק הפועלים ובנק דיסקונט מתביעות משפטיות נגדם, לאחר ששנים רבות עמדו בקשר עם הבנקים הפלשתיניים. נזכיר כי המודיעין הישראלי ודו"חות בינלאומיים העלו כי בנקים פלשתיניים אינם עומדים בנורמות הבינלאומיות בנוגע להעברת כספי טרור ואיסור הלבנת הון, והבנקים הישראליים דרשו להוציא מידיהם את הפעילות.

"מעולם לא היתה לנו תועלת כלכלית מהפעילות הזאת. למעשה, עשינו טובה למדינה בהמשך הפעילות עד היום", אמר גורם באחד הבנקים ל"ישראל היום", והוסיף: "החשיפה הייתה גדולה והסיכונים עצומים. אתה לא רוצה למצוא את עצמך במצב שבו כסף שהעברת מתגלגל לפיגוע ואז הסתבכת עם האמריקנים".

המטרה - להגן מפני תביעות של נפגעי טרור וחקירות בינלאומיות

כדי לקחת על עצמה את הסיכון של העברת הכספים, הממשלה הקימה ב־2019 את החברה הממשלתית "שירותי קורספונדנציה בע"מ". אולם, גם לאחר שלוש שנים החברה עדיין אינה פעילה, ככל הנראה בשל אותם סיכונים משפטיים ופיננסיים שמטרידים את הבנקים. כעת, הממשלה יוזמת חוק ייעודי, שלא קיים ביחס לחברות ממשלתיות אחרות, ומטרתו שמעסיקים ישראלים יוכלו לשלם לעובדיהם הפלשתינים באופן מסודר ולא במזומן, כפי שמקובל כבר עשרות שנים. בנוסף, רוצים לתת לחברה את ההגנה מפני תביעות של נפגעי טרור או חקירות של גורמים בינלאומיים הנלחמים בהלבנות הון.

בדברי ההסבר לחוק שיסדיר את החברה נאמר: "החברה תוכפף למשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור". עם זאת, כמה סעיפי משנה בחוק פותחים פתח משפטי, שלמעשה יפטור את החברה מהדרישות המקובלות למאבק בטרור. כך למשל נאמר בסעיף 4א': "מתן שירותי קורספונדנציה, בהתאם לחוק זה, ייראו כפעולות אשר נתקיימו לגביהן הוראות סעיף 32(ד) לחוק המאבק בטרור". סעיף זה מעניק לשר הביטחון סמכות לפטור גופים מסעיפי החוק למאבק בטרור.

גורם מדיני אישר ל"ישראל היום" כי הקמת החברה הייעודית והחוק המיוחד "נועדו לתת מענה והגנה מפני בעיות הלבנת ההון וכספי הטרור, הכרוכות בקשר הפיננסי עם הפלשתינים".

"כשכל העולם מזהה שהבנקים הפלשתיניים 'מסוכנים', ישראל מכשירה העברת כספים לחמאס ולאסירים"

סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, לשעבר ראש התביעה הצבאית באיו"ש, שמשמש היום ראש המחלקה המשפטית של מכון "מבט לתקשורת פלשתינית", הוסיף כי "הבנקים הפלשתיניים הם שותפים מלאים למימון טרור, ובין היתר, מחזיקים חשבונות ונותנים שירותים לארגוני טרור מוכרזים כמו חמאס, החזית העממית והקרן הלאומית הפלשתינית. במקום לדרוש מהרש"פ לעמוד במחויבותה להילחם נגד הטרור, ממשלת ישראל מציעה להתקפל ולחוקק חוק שמשמעותו מתן שירותים בנקאיים, במודע, לארגוני טרור. לצערנו, זהו רק פן אחד של התעלמות מערכת הביטחון וממשלות ישראל מהתמיכה בטרור המשתולל ברש"פ".

נשיאת ארגון שורת הדין, עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, תקפה בחריפות את היוזמה. "הגולם קם על יוצרו: מדינת ישראל הייתה החלוצה בלחימה במימון הטרור הפלשתיני, ועכשיו כשכל העולם מזהה שהבנקים הפלשתיניים 'מסוכנים' בשל הקשר לטרור, מדינת ישראל היא שסוללת את הדרך העוקפת להכשיר העברת כספים לחמאס ואת כספי האסירים. איך יכולה מדינת ישראל להמשיך לדרוש מהעולם להילחם בהעברת כספים לחמאס או בכספי האסירים, שהיא עצמה מאפשרת את העברתם?".