"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האסון הבא כבר כאן: להגביר היערכות, להצטייד בטכנולוגיה
השריפה הנוכחית בהרי ירושלים פרצה לאחר חודש יולי החם ביותר בעולם מאז תחילת המדידות, שבמהלכו פרצו שריפות ענק בטורקיה, ביוון, באלג'יריה ובמדינות נוספות • בשטחים המיוערים הפתוחים עלינו להיערך לבאות באמצעים טכניים וטכנולוגיים כי שריפות הענק כאן כדי להישאר
כיבוי שריפה (ארכיון) // צילום: אורן בן חקון
דעה

האסון הבא כבר כאן: להגביר היערכות, להצטייד בטכנולוגיה

השריפה הנוכחית בהרי ירושלים פרצה לאחר חודש יולי החם ביותר בעולם מאז תחילת המדידות, שבמהלכו פרצו שריפות ענק בטורקיה, ביוון, באלג'יריה ובמדינות נוספות • בשטחים המיוערים הפתוחים עלינו להיערך לבאות באמצעים טכניים וטכנולוגיים כי שריפות הענק כאן כדי להישאר

ד"ר עדי לוי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

המערכת האקולוגית הים־תיכונית מועדת לשריפות יער וחורש. שינויים בכיסוי הצומח וירידה בהיקף הרעייה, לצד פגיעה קשה באוכלוסיות מינים אוכלי צמחים כמו הצבי הארץ־ישראלי, עלייה בפעילות האדם והתקדמות משבר האקלים הובילו לעלייה משמעותית במספר השריפות באזורנו.

המשך ההתחממות המהירה בישראל (1.4 מעלות צלזיוס בממוצע מ־1950 וצפי להתחממות נוספת של כ־1.2 מעלות עד 2050), עלייה בתדירותן של תופעות אקלים קיצוניות כגון בצורות והחרפת גלי החום, לצד שינויים בפריסת המשקעים ובכמותם (הפחתה צפויה של 20-15 אחוזים עד סוף המאה) - צפויים להעצים את סכנת השריפות בעתיד הקרוב.

באופן גורף הגורם העיקרי לשריפות בישראל הוא האדם, אם בעקיפין ואם ישירות בשל רשלנות או הצתות. בכל שנה מתרחשות בישראל כ־1,000 שריפות, מרביתן בקרבה לאזורים מיושבים. שריפות הענק שהתרחשו בכרמל ב־2010 ובגל השריפות ב־2016, פרצו בתקופה שבה שררו תנאי מזג אוויר חריגים ששילבו לחות נמוכה מאוד עם רוחות מזרחיות עזות שנשבו ברציפות כמה ימים. תנאים אלה גרמו להעצמת השריפות וסייעו בהתפשטותן המהירה.

השריפה הנוכחית בהרי ירושלים פרצה לאחר חודש יולי החם ביותר בעולם מאז תחילת המדידות, שבמהלכו פרצו שריפות ענק בטורקיה, ביוון, באלג'יריה ובמדינות נוספות. בישראל סבלנו מגל חום ממושך בסוף יולי ובתחילת אוגוסט. אף על פי שבמהלך השריפה הנוכחית לא שררו תנאי אקלים מיוחדים כמו בשריפות ענק קודמות, יש להניח כי רגישות הצומח לשריפות עלתה בשבועות החמים שקדמו לה.

לנוכח דו"ח של ה־IPCC (הפאנל הבין־ממשלתי של האו"ם לשינוי האקלים) שפורסם לאחרונה, עלינו להפנים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. בתהליך השיקום שלאחר השריפות יש להחליף את עצי האורן הסופר־דליקים, שניטעו בעבר בהיקפים נרחבים, בחורש טבעי הכולל אלונים ואלות, הדליקים פחות. דו"ח ועדת מומחים שפורסם ב־2018 המליץ לפתח אסטרטגיית תחזוקה רב־שנתית, שתפחית את הסיכון לשריפות ותשלב בין ממשקים של גיזום מכני ורעייה מבוקרת באזורי המגע בין היישובים לשטח המיוער.

בשטחים המיוערים הפתוחים עלינו להיערך לבאות באמצעים טכניים וטכנולוגיים, הכוללים יצירת אזורי חיץ מדוללי צמחייה ותחזוקתם השוטפת; עידוד רעיית עיזים; הרחבת טייסת הכיבוי והגדלת נפח הנשיאה של מטוסיה; שימוש בטכנולוגיות לחיזוי אירועי שריפות בזמן אמת וביצוע מגוון פעולות היערכות, כגון הכרזה על דרגת כוננות, תגבור כוחות, הרטבת אזורים בסיכון גבוה, התראה לתושבים והצבת אמצעי תצפית ורחפנים לאיתור פעילות אנושית שעלולה להוביל לפריצת שריפה ומוקדי אש ראשוניים.

שריפות הענק כאן כדי להישאר, ואם לא ניערך היטב לעתיד לבוא - נתקשה להציל את היערות בישראל.

ד"ר עדי לוי הוא ראש החטיבה לסביבה ולקיימות במכללה האקדמית אחוה
והמנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...