שלוש שנים אחרי שהוגשה עתירת "בג"ץ האקלים": המדינה מסרה תגובה לעתירה היום (ראשון), בה הודיעה כי אינה מחוייבת כלל לקבוע יעד להקטנת פליטת גזי החממה בישראל. עוד ציינה המדינה כי אינה צריכה לעמוד ביעד כל שהוא, למרות ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה
המדינה הגישה היום (ראשון) את תגובתה לבג"ץ האקלים, שהוגש בספטמבר 2023 על ידי ארגון "מגמה ירוקה" ועשרות פעילי סביבה מכל הארץ. בעתירה נטען כי ישראל אינה עושה די כדי להתמודד עם משבר האקלים, אינה עומדת ביעדים הבינלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה, ובכך מפקירה את הציבור בישראל לסיכונים בריאותיים, כלכליים וביטחוניים.
"הקו התחתון"
העתירה, שהוגשה לפני קרוב לשלוש שנים, נדחתה שוב ושוב ורק בפברואר האחרון התקיים בה דיון ראשון מסוגו בישראל בשאלת חובת המדינה להתמודד עם משבר האקלים. בתום הדיון, הורה בג"ץ למדינה להבהיר מהו ה"קו התחתון" לקביעת יעדי האקלים, מהם הצעדים שהיא נוקטת להפחתת פליטות ומה מצבו של חוק האקלים התקוע.
ביל גייטס על משבר האקלים: בחרנו מטרות לא ריאליות // CNBC (ארכיון)
השופטות דפנה ברק-ארז, השופטת יעל וילנר והשופטת רות רונן ביקשו להבין כיצד נקבע הרף המינימלי להגנה על הציבור, לנוכח הקביעה המדעית כי נדרשת הפחתה של 43% בפליטות עד שנת 2030 כדי לשמור על יעד הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות.
בתגובתה, המדינה טוענת כי "לא קיים קו תחתון מספרי מחייב" להפחתת פליטות גזי חממה, וכי ההתחייבויות הבינלאומיות של ישראל אינן מחייבות אותה לעמוד ביעד כמותי כלשהו. לטענת המדינה, מדינות נדרשות רק להציג "שאפתנות" ומאמץ מתמשך, ולא לעמוד ברף מספרי מוגדר.
המדינה אף טוענת כי העובדה שישראל צפויה להחמיץ את יעד ההפחתה שלה עצמה - 27% עד שנת 2030, כאשר התחזיות מדברות על הפחתה של כ-19% בלבד ללא צעדים נוספים - אינה מעידה על כישלון, אלא דווקא על כך שהיעד שאפתני.
בנוסף, המדינה הציגה את הארכת פעילותן של יחידות הפחם 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין - המפעל המזהם ביותר בישראל לפי נתוני משרדי הבריאות והגנת הסביבה – כאחד הצעדים במסגרת מדיניות הפחתת הפליטות. אלא שבפועל, הארכת היתר ההפעלה מאפשרת את המשך השימוש בפחם, מהדלקים המזהמים ביותר במשק, וממחישה את הסתירה במדיניות הממשלה, הטוענת להפחתת פליטות תוך הארכת השימוש בדלקים פוסיליים.
גם בתחום החקיקה אין בשורות: המדינה מודה כי חוק האקלים עדיין תקוע, וכי בשל "פערים" בתוך הממשלה לא חלה כל התקדמות בקידומו. זאת למרות שהצעת החוק נמצאת על שולחן הממשלה כבר שנים, עברה קריאה ראשונה ואף עברה הצבעה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה.
בעתירה טוענים מגמה ירוקה והעותרים כי המדינה מחויבת מבחינה משפטית ומוסרית להפחית את פליטות גזי החממה ב-43% עד סוף העשור, בהתאם לקונצנזוס המדעי וליעדי הסכם פריז. לטענתם, הימנעות מצעדים מספקים מפרה את הזכות החוקתית לחיים, לבריאות ולכבוד, ופוגעת באופן בלתי מידתי בדור הצעיר ובדורות הבאים.
"מחיר כבד"
העתירה נשענת גם על תקדימים בינלאומיים, בהם פסיקות בתי המשפט בהולנד ובגרמניה, שקבעו כי למדינות קיימת חובה משפטית לנקוט צעדים אפקטיביים להפחתת פליטות וכי אין ביכולתן להתנער מאחריותן בטענה שמדובר בבעיה גלובלית או שתרומתן היחסית לפליטות נמוכה.
תומר גרטל, רכז קשרי ממשלה במגמה ירוקה "תגובת המדינה חושפת אבסורד שקשה להאמין שנכתב ברצינות על ידי אנשי מקצוע.
מצד אחד הממשלה טוענת שאין יעד אקלימי קונקרטי שהיא מחויבת אליו, ומצד שני היא מבקשת לקבל קרדיט על כך שאינה עומדת אפילו ביעדים הצנועים שהיא עצמה קבעה. האבסורד לא נגמר שם. המדינה מציגה את הארכת השימוש בפחם כאמצעי להפחתת פליטות, כלומר טוענת שהיא נלחמת במשבר האקלים באמצעות המשך השימוש באחד הדלקים המזהמים ביותר". עוד אמר גרטל כי "בדיוק כפי שקונספציות אחרות עלו לישראל במחיר כבד, גם ההתעלמות ממשבר האקלים עלולה להתפוצץ לכולנו בפנים. התגובה של המדינה היא כהתעלמות מהתרעות מודיעניות לפני אסון ביטחוני".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו