המדינה קבעה: לא נעמוד ביעדי האקלים, דורשים מביהמ"ש לא להתערב

לראשונה מאז חתמה על הסכמי אקלים בינלאומיים ואחרי שלא עמדה כלל ביעדי הפליטות שהציבה לעצמה, הודיעה המדינה לבג"ץ כי היא אינה מחוייבת להציב לעצמה ייעד ברור להקטנת הפליטות כפי שעשו המדינות החתומות על ההסכמים הבינלאומיים בתחום מאז החתימה על אמנת פריז. למעשה התברר כי "המדינה מתנערת מהתחייבויותיה" בתחום.

עוד קבעה המדינה, במענה לעתירת הארגונים הירוקים, כי לבג"ץ אין סמכות לדון בעתירות ואין לו צד בנושא. זאת בניגוד לעמדות בתי המשפט בעולם בהולנד, גרמניה ובית הדין האירופי לזכויות אדם - שקבעו כי מדיניות אקלים רפה מהווה הפרה של זכויות אדם וחייבו ממשלות לפעול.

כאמור, שנתיים וחצי לאחר הגשתה, בג"ץ יקיים דיון ראשון בעתירת האקלים שהגישו ארגוני הסביבה מגמה ירוקה ומחאת הנוער למען האקלים, לצד עשרות עותרים צעירים וקשישים. הדיון יתקיים ביום שני בשעה 09:00 בפני הרכב של שלוש שופטות: דפנה ברק ארז, יעל וילנר ורות רונן.

בעתירה שהוגשה בספטמבר 2023 דרשו העותרים לחייב את ישראל להפחית את פליטות גזי החממה ב-43% עד 2030 (בהשוואה ל-2019), בהתאם להתחייבויות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן ולקונצנזוס המדעי. העתירה מתבססת על שלושה נימוקים: הפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, פגיעה בחובת המדינה להגן על הדור הצעיר והדורות הבאים, ופגיעה בזכות לסביבה ראויה.

בתשובה שהגישה המדינה לבית המשפט, היא טענה המדינה כי הסכמי האקלים הבינלאומיים שעליהם היא חתומה אינם מחייבים אותה לקבוע יעד קונקרטי להפחתת פליטות, וכי לבית המשפט אין סמכות לביקורת שיפוטית בנושא.

מהתשובה עולה גם כי המדינה עצמה מודה שלא תעמוד אפילו ביעד הנוכחי הנמוך שלה (27% עד 2030). על פי המשרד להגנת הסביבה, הצפי הנוכחי הוא הפחתה של 12% בלבד.

תומר גרטל, מנהל קשרי ממשל במגמה ירוקה: "זהו דיון גורלי לעתידנו. הקונצנזוס המדעי קובע באופן חד משמעי שיש צורך להפחית את פליטות גזי החממה ב-43% עד סוף העשור אם חפצי חיים אנחנו".