מהשדה לשולחן החג: כך החקלאים מצליחים לגדל לנו את מאכלי ראש השנה

לקראת ראש השנה, כשאנו עורכים את שולחן החג עם מאכלי החג המוכרים, המבקשים לזמן לנו שנה טובה ומוצלחת, אנו מתחברים לשורשי החקלאות הישראלית, שתמיד הייתה צריכה להיות גם חדשנית.

בלב המזרח התיכון, עם משאבי מים מוגבלים ואתגרי אקלים, חקלאים ומדענים פיתחו שיטות פורצות דרך שהפכו את הנגב המדברי ואת עמק יזרעאל לשדות חקלאיים משגשגים. כיום, עם שינויי האקלים העולמיים והדרישות הגוברות לאיכות וליעילות, האתגרים רק הולכים ומתעצמים. החקלאים מתמודדים כיום עם השלכות ההתחממות הגלובלית הפוגעת בגידולים הדורשים קור, כמו תפוחים, מנסים לייעל פרקטיקות דישון והשקיה למזעור בזבוז מים ומשאבים.

כיצד חקלאי ישראל מצליחים לגדלם בשיטות חדשניות, המשלבות מסורת וטכנולוגיה מתקדמת? ד"ר דביר טלר, אגרונום ראשי בחטיבת דשנים ICL ישראל, מעניק הצצה למאחורי הקלעים של הפירות והגידולים המרכזיים שיוגשו בשולחן החג, ומסביר כיצד מתמודדים חקלאי ישראל עם אתגרי האקלים והסביבה כדי להביא לשולחן שלנו את התוצרת המשובחת ביותר.

התפוח לא קריספי? אולי חסר לו סידן

מגדלי התפוחים בישראל מתמודדים באופן ישיר עם ההתחממות הגלובלית. התפוחים זקוקים לרמת קור מסוימת וטמפרטורות גבוהות מזיקות להם. כיום, מרבית מטעי התפוח מכוסים ברשתות הצללה שמפחיתות את קרינת השמש ושומרות על הפרי.

לאור עומסי החום והתחזיות להתחממות נוספת בכל שנה, הפיתוח החדשני הבא בתחום הוא שימוש במערכות צינון באמצעות התזת מים. המערכות הללו מצננות את האוויר במטע באופן ממוקד ומפחיתות את נזקי החום. במקום לשלב דשנים בריסוס נפרד, אנו משתמשים במערכת הצינון כדי להחדיר דשנים נוזליים ישירות לעלה. תוספת של סידן, למשל, חיונית כדי להבטיח שהפרי יהיה מוצק וימנעו פגמים חיצוניים כמו "ביטר פיט" (Bitter Pit), מעין כתמים חומים המופיעים על התפוח ורבים נוטים לחשוב שהופעתם מעידה כי התפוח ישן או מקולקל, לצד פגעים אחרים הנגרמים ממחסור בסידן. שיטה זו מאפשרת הזנה מדויקת, חסכון בדשנים, וצמצום השימוש בכלי רכב כבדים במטע.

חיטה: לדשן בחוכמה

בלי חלה עגולה, המסמלת שנה שלמה, אין ארוחת חג - ובלי חיטה אין חלה. אחד מגידולי הבסיס החשובים בעולם מציב בפני החקלאים שני יעדים סותרים, מקסום היבול מחד, מול יעילות דישון וצמצום השפעה סביבתית מאידך. כדי להשיג יבול גבוה, נדרש דישון אינטנסיבי. אולם, דישון יתר גורם לשטיפת חומרי ההזנה לעומק הקרקע, דבר שמפחית את יעילות הדישון וחודר אל מי התהום.

כדי להתמודד עם אתגר זה, החקלאים הישראלים משתמשים היום במוצרי דישון ייעודיים שבהם יש חומר "שנדבק" לגרגר הדשן ומעכבים את פירוקו בקרקע. כך, הדשן נשאר באזור שורשי הצמח לפרק זמן ארוך יותר, ומונע שטיפה שלו למעמקי הקרקע, תופעה שכיחה במיוחד בגלל משטר הגשמים הלא יציב בישראל, המאופיין לעיתים בשיטפונות ולעתים ביובש מתמשך.

דבש ודבורים: לייעל את ההאבקה

הדבש הופך את ארוחת החג - ואת השנה כולה - למתוקה הרבה יותר. אולם, בעיית הידללות הדבורים, המוכרת בעולם כולו, מהווה איום על חקלאות הפירות. פחות דבורים משמעותן האבקה מוגבלת וירידה בתפוקת היבול. בעוד שאת בעיית הדבורים קשה לפתור באופן מלא, החקלאות הישראלית מתמקדת בשיפור יעילות ההאבקה שכן מתרחשת.

כדי לייעל את תהליך ההאבקה, החקלאים חשבו על פתרון נוסף, לקרב בין העצים המפרים לעצים המופרים, כדי לקצר לדבורים את "הקילומטרז'" מהעץ ממנו לוקחת אבקה אל העץ אליו מעבירה. למרות מאמצים אלה, הירידה במספר הדבורים עדיין יוצרת אתגר גדול, המאלץ לפתח פתרונות טכנולוגיים שישפרו את יעילות ההפריה.

לצד פתרונות טכנולוגיים לניהול הכוורות באופן יעיל, באמצעות תוספת של דשן מיוחד המכיל את יסוד הקורט בורון, ניתן לשפר את חדירת האבקן אל שחלת הפרח. הבורון מסייע להבטיח שההפרייה אכן תקרה, ובכך מבטיח כי גם אם כמות הדבורים קטנה, כל מגע של דבורה ינוצל באופן אופטימלי, וההפריה תהיה יעילה יותר. גידולים כמו שקדים, המסתמכים על האבקה, נהנים במיוחד משיטה זו, שמנסה לקזז את ההשפעות השליליות של ירידה במספר הדבורים.

יין: האיכות מנצחת את הכמות

אם בחיטה המטרה היא למקסם את היבול, הרי שבגידול גפנים ליין המטרה הפוכה ומתמקדת בהשגת איכות על פני כמות. בעולם היין, הביקוש העולמי ליינות בוטיק איכותיים הולך וגובר. בישראל, לצד התפתחות משמעותית של יקבי בוטיק, קיימת דרישה ליין תירוש המחייב התאמה באופן הגידול.

גידול ענבי תירוש דורש כמות גדולה של יבול, בעוד שייצור יין איכותי דורש התייחסות שונה לגמרי. כדי ליצור יין עם ארומות מורכבות וטעם עשיר, החקלאים מפעילים "לחץ" על הגפנים וזה בא לידי ביטוי בהימנעות מהשקיה רבה, דבר שמביא ליבול קטן, אך איכותי מאוד. התמחות זו בגידול יינות איכותיים משתנה גם לפי הגאוגרפיה. כרמים באזורים נמוכים נוטים להיות כרמי כמות, בעוד שכרמים בפסגות גבוהות, כמו אלו במרום הגליל, מתמחים בייצור יינות איכותיים בכמות קטנה.

תמרים: עץ המדבר שלא יכול בלי מים

תמרים אוכלים בחג כדי ש"ייתומו חטאינו" (וגם כי הם טעימים להפליא). עצי תמר נחשבים לגידול מדברי, אולם בפועל דרישת המים שלהם עצומה. עץ בוגר יכול לצרוך עד 750 ליטר מים ביום, שווה ערך להשקיית גינה פרטית קטנה בחודש. היתרון הגדול של המדבר הוא החום, שמשפר את איכות התמר, ואת המים הדרושים הוא יכול לקבל ממי קולחים מטוהרים ומים מליחים שיש בשפע.

אחד האתגרים המרכזיים בגידול תמרים הוא תופעת ה"שלפוח", שבה קליפת הפרי נפרדת מהציפה ונוצר ביניהן חלל, דבר המוריד את איכותו ואת חוויית האכילה. כדי למנוע זאת, משתמשים בטכניקות של השקיה ודישון מדויקים בזמנים ועם ערכים מוגדרים. זה מאפשר לחקלאים להפחית באופן ניכר את התופעה ולשפר את איכות הפרי.

גזר: שיהיו גזרות טובות מן השמיים - והרבה מים

הגזר שייך למשפחת הסוככים, לצד ירקות מוכרים כמו סלרי, שמיר, שומר, פטרוזיליה וכוסברה. אבל בניגוד אליהם, מהם אנו אוכלים את העלים או הגבעול, מהגזר אנו אוכלים דווקא את השורש העבה, שמכיל את כל רכיבי המזון החיוניים. בעוד שרוב האנשים חושבים שהגזר הוא "שורש", ההגדרה המדויקת יותר שלו בבוטניקה היא "אשרוש". השם הזה מדגיש את העובדה שהגזר הוא למעשה שורש מעובה שהתפתח במיוחד כדי לאגור חומרי מזון עבור הצמח, ולכן הוא עבה ובשרני.

בפעם הבאה שתאכלו גזר, תוכלו לחשוב עליו לא רק כעל ירק טעים, אלא גם כעל פלא טבעי שמתמחה באגירת אנרגיה.

גידול הגזר, שמסתתר כולו בתוך האדמה, מושפע ישירות מאיכותה. כאן נכנסים לתמונה הפתרונות החדשניים של עולם הביוסטימולנטים. חומרים המיושמים בהשקיה או בהתזה, משפרים את פוריות הקרקע ומסייעים לצמח להתמודד עם מצבי לחץ. לדוגמה, חומרים מיוחדים המבוססים על אצות ים צפוניות, מעניקים לגזר את הכלים להתמודד עם סטרסים כמו מליחות או יובש, ומסייעים לו להפעיל את המנגנונים הפנימיים שלו כדי לגדול באופן אופטימלי, ולקבל את התוצרת האיכותית ביותר.

מלא מצוות (ואנרגיה) כרימון

הרימון מתעורר לאחר החורף וצריך כמו כל העצים הנשירים לגייס בבת אחת המון אנרגיה ללבלוב ופריחה. כדי להזין את העץ בתחילת האביב, כשהשורשים עדיין רדומים ולא מפותחים, מתיזים את חומרי ההזנה על העלווה על מנת ל"חסוך" את המעבר דרך השורש. בכדי שאפקט ההזנה דרך העלווה יהיה משמעותי ומתמשך, פותח חומר שעוזר לנוטריינטים לחדור את העלה ומצד שני "מדביק" את חומרי ההזנה לפני העלה כך שלא ישטפו וימשיכו לאורך זמן לחדור ולהזין את הצמח.

טכנולוגיה, ידע ואמונה

כשהשנה העברית מתחדשת, והשולחן מתמלא בסימני החג, אנו יכולים להבין טוב יותר את מאחורי הקלעים של מלאכת החקלאות. החקלאים הישראלים, במאבקם היומיומי עם הטבע והאקלים, הם אלו שמאפשרים לנו ליהנות מפירות הארץ. הם עושים זאת בשילוב מנצח של טכנולוגיה, ידע ואמונה, והתוצאה היא חקלאות פורצת דרך שמשתלבת נהדר גם על שולחן החג.