האם תושבי ישראל שומרים יותר על הסביבה בהשוואה לשנים קודמות? דו"ח מיוחד של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף קק"ל, רשות הטבע והגנים, ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – מציג תמונה מעט עגומה.
שריפה בשטח פתוח בין קיבוץ קריית ענבים להר אדר // צילום: תיעוד מבצעי כבאות והצלה, יורי ילון
בין המסקנות הראשיות מצוין כי "קצב אובדן השטחים הפתוחים בישראל ממשיך להיות גבוה ועומד על כ-30 קמ"ר בשנה". כמו כן, גם בתחום התאורה בלילה נראה כי "עוצמת תאורת הלילה המלאכותית הממוצעת בשטח ישראל עלתה ב-30% בעשור האחרון", אולם כאן ישנה גם בשורה חיובית כיוון שלראשונה הוגדר ערך סף לזיהום אור אקולוגי. השימוש בערכי הסף מאפשר לזהות ולאפיין אזורים שבהם המערכות האקולוגיות חשופות לתאורה מלאכותית בעוצמה שפוגעת בהן.
עוד עולה מהדו"ח כי "67% משטחי ישראל מצפון לבאר שבע חשופים לזיהום אור במידה הפוגעת במערכות אקולוגיות ובמגוון הביולוגי", כמו כן "78% מרצועת החוף בישראל חשופים לזיהום אור גבוה".
שריפות ב-15% משטחי היערות
הדו"ח חושף עוד כי "כ-15%מהשטחים הטבעיים והמיוערים בחבל הים תיכוני בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2015–2021. חשוב לציין בהקשר לכך כי רוב השטחים שתדירות השריפות שבהם גבוהה נמצאים בתחום שטחי אימונים של צה"ל, כך עולה מהדו"ח.
ישראל מתחממת במהירות
בתחום אפקט החממה מציין הדו"ח כי "קצב התחממות היבשה והים בישראל מהיר יותר מהממוצע העולמי". מדובר בבעיה של ממש כיוון ש"ישראל מהווה גבול תפוצה עולמי למיני צמחים ובעלי חיים רבים. אוכלוסיות בגבול תפוצה נוטות להיות פגיעות במיוחד לשינויים סביבתיים, ביניהם שינוי אקלים, וחלק מאוכלוסיות אלו נמצאות בסכנת הכחדה מישראל".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מסרה עם פרסום הדו"ח כי "דו"חות מצב הטבע הם חלק משמעותי, וצריכים להפוך למשמעותיים יותר, בגיבוש מדיניות סביבתית בישראל, מדיניות שמבוססת על נתונים עדכניים ומפורטים על מצבו של הטבע וצרכיו הקונקרטיים. ממצאי הדו"ח מדאיגים, ומציבים זרקור במיוחד להצטמצמות השטחים הפתוחים בישראל ופגיעה ברציפותם. זו אחת הסיבות העיקריות שאנחנו במשרד להגנת הסביבה מתנגדים לקידום יישובים חדשים ופועלים לייעול השימוש בקרקע בישראל".
ח"כ פרופ' אלון טל (כחול לבן) הוסיף: "ממצאי הדו"ח מדאיגים מאוד. המערכות האקולוגיות שלנו נמצאות תחת הגנה מתמדת, ואם לא נדע להגן עליהן מפיתוח חסר רסן, נראה השלכות בלתי הפיכות. חוק מצב הטבע שכתבתי עוד ב-2015 וקידמתי בכנסת ה24, קובע שהדו"ח לא יישאר יתום, אלא יחייב את הרשויות להכין תוכניות התמודדות עם הממצאים ולדווח על יישומן לכנסת כדי שלא נמשיך לשמוע כל שנה מחדש על הידרדרות איומה והדו"ח ישוב למגירה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו