רבע מתלמידי חטיבות הביניים דיווחו: נתקלנו בחבורות אלימות

התלמידים מתחלפים, הפערים נשארים.משרד החינוך מפרסם היום את נתוני מבחני המיצ"ב לשנת הלימודים תשע"ט (השנה הקודמת), מהם עולה כי הפערים בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה לתלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך עדיין גדולים, כמו גם הפערים בין התלמידים דוברי העברית לתלמידים דוברי הערבית – נתון שכזכור בא לידי ביטוי גם במבחני פיז"ה הבינלאומיים שפורסמו לאחרונה.

מבחני המיצ"ב בודקיםגם את האקלים הבית ספרי – את תחושת הביטחון של התלמידים והיחס של המורים כלפיהם. בשנת תשע"ט פחות מעשירית מכלל התלמידים דיווחו כי היו מעורבים באירועי אלימות: 8% ביסודי, 7% בחיבות הביניים ו-6% בתיכונים. אלא שהנתונים מראים שהגזענות לא נעלמה מבתי הספר – 7% מהתלמידים ביסודי, 10% בחטיבות הביניים ו-8% בתיכונים דיווחו כי מישהו לעג להם בגלל צבע העור, המוצא או הדת שלהם.
בתי הספראמורים להיות מקומות בטוחים ומוגניםעבור התלמידים, אלא ש- 20% מהתלמידים ביסודי, 25% בחטיבות הביניים ו-17% בתיכונים דיווחו על תופעה של חבורות אלימות. למרבה הצער, השאלונים מראים כי גם אם תלמידים נפגעים – לא מרגישים נוח לספר זאת למורים. בבדיקה שנעשתה בנוגע ליחסי קירבה בין מורים לתלמידים, עולה כי רק 32% מתלמידי התיכון מרגישים נוח לדברי עם המורים שלהם כשרע להם, רק 35% מתלמידי חטיבות הביניים ורק 59% מתלמידי היסודי.

בשנת הלימודים תשע"ט, ממוצע ההישגים במבחן בשפת אם עברית לכיתות ה', עמד על 543 נקודות – ללא שינוי של ממש בהשוואה לממוצע ההישגים בשנת תשע"ח. כך גם עם הציון של תלמידי כיתות ח', שעמד על 559 נקודות – גם ללא שינוי של ממש בהשוואה לתשע"ח.

בשאר המקצועות שהמיצ"ב בוחן – מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה, שינו במשרד החינוך את צורת המדידה. המשמעות היא שלא ניתן להשוות את הישגי התלמידים לשנים קודמות. מה שכן ניתן לעשות, הוא להביט על הפערים בציונים הנוכחיים, בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה לתלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך: במקצוע המתמטיקה לכיתות ח' עמד הציון הממוצע של התלמידים על 256 נקודות, אלא שתלמידים "עשירים" מרקע גבוה הוציאו ציון של 269 נקודות, ואילו תלמידים "עניים" מרקע נמוך הוציאו ציון של 236 נקודות – פער משמעותי של 33 נקודות.

באנגלית לכיתות ח' הוציאו התלמידים מרקע גבוה ציון של 269 נקודות, ואילו תלמדים מרקע נמוך הוציאו ציון של 244 נקודות – פער של 25 נקודות. במדע וטכנולוגיה לכיתות ח' עומד הפער המדאיג על 30 נקודות בין קבוצות אלה לטובת התלמידים החזקים.

עוד עולה, כי ככל שהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים גבוה יותר, כך שיעורם ברמת ההישגים הגבוהה גדול יותר. כאשר מסתכלים על רמת ההישגים של התלמידים בשפה העברית (כיתה ח') עולה כי מכלל התלמידים שהישגיהם נמוכים, 48% מהם מגיעים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, לעומת 16% תלמידים עם הישגים נמוכים, אך משתייכים למשפחות אמידות.

להיות מורה ומחנך זו עבודה לא פשוטה, במערכת החינוך יש עובדים מסורים מאוד, שנאלצים לא פעם להתמודד עם הפרעות: כך 31% מתלמידי היסודי, 40% בחטיבות הביניים ו-34% בחטיבות העליונות דיווחו כי ישנם תלמידים שמתחצפים למורים. בנוסף, 33% מתלמידי היסודי, 40% בחטיבות הביניים ו-36% בתיכונים דיווחו כי המורים צריכים לחכות הרבה זמן בתחילת השיעור עד שהתלמידים מפסיקים להרעיש.

מבחני המיצ"ב תשע"ט נערכו בחודשים מרץ-מאי 2019. השתתפו בהם 826 בתי ספר, 2,485 כיתות ו-61,469 תלמידים. שיעורי ההשתתפות בכל אחד ממבחני המיצ"ב בשנת תשע"ט היו בין 80% ל-90%.

זו הפעם האחרונה שבהם מבחני ההערכה של תלמידי ישראל נעשים בצורה כזאת, החל משנת הלימודים הנוכחית פועל מודל הערכה חדש "תמונת מצב בחינוך" שמו והוא כולל גם מבחנים פנימיים של בית הספר וגם מבחנים חיצוניים של משרד החינוך. הכלי הראשון שיבדוק תלמידים הוא מבחני הערכה פנימיים - כל בית ספר ייבחן באופן עצמאי את תלמידיו (א'-י') במקצועות שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. הכלי השני הוא מבחני הערכה חיצוניים: הערכה זו תהיה גם קבועה – בכל תחילת שנה, כל התלמידים בשכבת ד' ו-ח' ישתתפו במבחנים בשפה.

בנוסף, כל בתי הספר ישתתפו אחת לשנה גם בהערכה משתנה במתמטיקה, שפת אם, אנגלית ומדעים. בתי הספר יידעו את תאריך הבחינה, אבל לא יידעו באיזה תחום התלמידים ייבחנו או איזו שכבת גיל תיבחן, זאת כדי למנוע הכנה ולמידה מקדימה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו