צילום: רוני דלמאי, קריינות: עוז מרון | צילום: רוני דלמאי, קריינות: עוז מרון
הנתונים העולים ממבחני המיצ"ב של שנת תשע"ג, מצביעים על השפעתם הניכרת של הפערים החברתיים והכלכליים על הישגיהם הלימודיים של התלמידים. כלל הנתונים מצביע על שיפור ברמת הלימודים, וירידה ברמת האלימות.
במבחני המיצ"ב שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, השתתפו 113,854 תלמידים מ-1,131 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. בסקרי האקלים והסביבה הפדגוגית השתתפו 216,087 תלמידי כיתות ה'-ט' ו-19,607 מחנכים ומורים המלמדים את מקצועות המיצ"ב בכיתות א'-ט'. נוסף על כך, הועברו סקרי אקלים וסביבה פדגוגית בקרב מדגם ארצי מייצג של 5,237 תלמידי כיתות י'-י"א, ו- 3,493 מורי כיתות י'-י"א.
בחודש אוגוסט האחרון החליט שר החינוך שי פירון על ביטול מבחני המיצ"ב הארציים, מהלך שזכה לביקורת רבה מצד הציבור ואנשי חינוך.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בתשע"ג נרשמו על פי רוב עליות בהישגי התלמידים במבחני המיצ"ב בהשוואה לתשע"ב, ובין השנים תשס"ז-תשע"ג חלו עליות מצטברות בכל המקצועות ודרגות הכיתה. התלמידים הישראלים השתפרו בכל תחומי הלימוד – מלבד בעברית.
לדוגמה, בכיתות ה' בשנה"ל תשע"ג בהשוואה לשנה שעברה, הישגי התלמידים גבוהים יותר במדע וטכנולוגיה, במתמטיקה ובשפת-אם ערבית. הישגים דומים נרשמו באנגלית, ונמוכים יותר בשפת-אם עברית. בכיתות ח', הישגי התלמידים גבוהים יותר בכל תחומי הדעת, למעט שפת-אם עברית. במבחן במדע וטכנולוגיה לכיתות ח' ניכרת מגמה עקבית של עלייה בהישגים לאורך השנים, בסך הכול ההישגים עלו במידה רבה מאד (עלייה של 59 נק' בהשוואה לתשס"ח). גם במבחנים במתמטיקה ושפת-אם ערבית לכיתות ה', נרשמו עליות גדולות מאד בהישגים. מאידך, במבחנים באנגלית ובמתמטיקה לכיתות ח' העליות בהישגים לאורך השנים מתונות מאד.
ירידה חדה ברמת האלימות בבתי הספר
בין השנים תשס"ח-תשע"ג נרשמה מגמה של שיפור הדרגתי בפרמטרים רבים בנתוני האקלים והסביבה הפדגוגית, נתוני תשע"ג מצביעים על המשך מגמת השיפור. בחלק מהמדדים אפשר לזהות שיפור ניכר, כמו ירידה בתופעות של קללות, ונדליזם וחבורות אלימות בבתי הספר, כמו גם עלייה בשימוש בתקשוב לצרכי למידה בבתי ספר יסודיים.
במדדים של יחסי כבוד, קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים ויחסים חיוביים בין תלמידים לבין עצמם ניתן לזהות שיפור קל. אולם, במעורבות באירועי אלימות בבתי ספר יסודיים נרשמה ירידה. יציבות נרשמה במדדים של יחסים חיוביים בין בית הספר להורים, ובמעורבות במקרי אלימות בחטיבות הביניים, ובמוטיבציה של תלמידים ללמידה.
מרבית התלמידים (תשע"ג: 77% מתלמידי ה'-ו', 70% מתלמידי ז'-ט' ו-69% מתלמידי י'-י"א) מדווחים על תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר. גם המורים (תשע"ג: 74% ממורי יסודי, 70% ממורי חטיבות הביניים ו-73% ממורי החטיבות העליונות), מדווחים על רמה גבוהה של שביעות רצון מעבודתם. ניכרת מגמת עלייה קלה בין השנים בדיווחי מורים בחטיבת הביניים. לעומת זאת, בדיווחי מורים בבתי הספר היסודיים לא חל שינוי של ממש, וכך גם בדיווחי מורים בחטיבה עליונה.
בכל המבחנים ובכל השנים נמצאו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי: ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. לדוגמה, במבחנים בשפת-אם לכיתות ה', (עברית וערבית), נרשמו בשנתיים האחרונות פערי הישגים נמוכים רק במעט מהפערים שנרשמו בשנים קודמות. מאידך, במבחנים במדע וטכנולוגיה ובמתמטיקה לכיתות ח', בשנים האחרונות נרשמה התרחבות בפערי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, זאת הן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית. במבחן במתמטיקה לכיתות ח', חלה עלייה מצטברת בהישגי דוברי העברית אך ורק בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ובינוני. הישגי תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך נותרו ללא שינוי של ממש לאורך כל שש השנים שנמדדו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו