"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם מכת ארבה תגיע לארץ?

משרד החקלאות קיים דיון היערכות לאפשרות כי נחילי ארבה מערב הסעודית יכנסו לשטח ישראל • אז מה הסיכוי שזה יקרה?

,עודכן
הנחילים בדרך לארץ? // צילום: איי. פי

שר החקלאות צחי הנגבי קיים היום (ראשון) דיון היערכות לאפשרות לכניסתם של נחילי הארבה מערב הסעודית לשטחי ישראל. השר הנגבי אמר כי על פי הערכת הגורמים המקצועיים במשרד החקלאות, הסיכוי שהארבה יגיע לישראל נמוך, אך לאור ניסיון העבר תחזית זו עשויה להשתנות ורצוי להיערך מבעוד מועד.

"איננו צופים סכנה ממשית, אך תמיד ראוי להיערך מבעוד מועד למקרה חירום. אנחנו נערכים ומקווים שלא יהיה בכך צורך", ציין השר. בדיון הנחה השר את צוותי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות להתחיל בהיערכות לקראת אפשרות לכניסתם של נחילי הארבה לשטחי מדינת ישראל, ולעמוד בקשר רציף עם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) לקבלת תמונת מצב על תנועת הארבה בשטחי מדינות ערב הסעודית.

מכת ארבה במזרח אפריקה // צילום: מתוך טוויטר

במקביל, הנחה השר את צוותי משרד החקלאות לוודא את מלאי חומרי ההדברה הידידותיים, שאינם מסכנים את בני האדם, בהם יוכלו להשתמש במידת הצורך.

עוד בנושא:

מכת ארבה גורמת הרס במזרח אפריקה

ארבה במצרים: "מגפה בקנה מידה תנ"כי"

אחרי שש שנים: נחילי ארבה מתקרבים לישראל

הפעם האחרונה שנחילי ארבה הגיעולישראל הייתה בשנת 2013, כאשר צפה משרד החקלאות מבעוד מועד את כניסתם של להקות ארבה ותנועתן מגבול עזה ועד הערבה. בשנה שעברה, הארבה הגיע עד לירדן ומצריים, אולם הודות לשיתוף פעולה בינלאומי נמנעה כניסתו לישראל, והם עצרו כ-20 ק"מ מגבול הערבה.

הנחיל שהגיע ב-2013 // צילום: אלברט סדיקוב - ג'יני
הנחיל שהגיע ב-2013 // צילום: אלברט סדיקוב - ג'יני

כאמור, נחילי ארבה לא מסכנים בני אדם ובעלי חיים, ומהווים רק "מטרד" באוויר ונזק לחקלאות. ככלל, ארבה המדבר הוא מזיק חקלאי בולט של צמחים. שכיחותו בשטחי המדינה תלוי, בין היתר: במזג אויר, בלהקות ארבה, גודלן ומהירות נדידתן. תפוצתו נרחבת, קרוב ל- 30 מיליון קמ"ר ב-60 מדינות. הארבה ניזון ממגוון רחב ביותר של מיני צמחים, וכן מעלים, פרחים, פירות, זרעים וקליפות עצים.

על פי דיווחים בעולם נחילי ארבה מצויים כעת במזרח אפריקה בסומליה, דרום אתיופיה וקניה וכן בגבול הודו ופקיסטן, ויוצרים באפריקה משבר הומניטרי בהקשר של מזון כתוצאה מהנזק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר