צלצול השכמה: תוכניות רבות, גדולות וטובות היו למשרד החינוך, ששותף להן גם משרד הבריאות. למשל, מרכז שליטה שיכול לנטר תחלואה, נאמני קורונה שתפקידם להיות אחראים ליישום התקנות ואורחות החיים, פיילוט "הכיתה הירוקה", תוכנית מגן חינוך ועוד. אלא שהמשותף לכולן הוא שהיישום שלהן בשטח לוקה בחסר.
בחלק מהמקרים מדובר בהיערכות לא נכונה ולא מספיקה של השטח, בחלקם בביורוקרטיה ובחוסר תיאום בין המשרדים שהכשילו את התוכניות, ובחלקם הדברים לא קרו בשל שיקולי תקציב. כך, למשל, סאגת בדיקות האנטיגן כתנאי לכניסה לבתי הספר אחרי חופשת החג, וההתנגדות הנחרצת של הסתדרות המורים לפקח על כך.
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, מתנגדת למתווה מכיוון שהמורים הם אלו שאמורים להיות ממונים על בדיקת האישורים ומניעת כניסה של תלמידים. לטענתה, מי שצריך לעשות זאת הם נאמני הקורונה, ולא המורים.
אלא שכדי לחסוך בתשלומי שכר, נאמנים אלו יחלו את עבודתם רק בחודש אוקטובר, אחרי שהתלמידים יחזרו מחופשת החג. בשל שיקולי תקציב לא גויסו 5,000 נאמני קורונה כבר בספטמבר, אלא העסקתם תחכה עד אוקטובר, וגם אז הם יועסקו לשלושה חודשים בלבד בשלב הראשון.
עניין זה יוצר בעיה רצינית מול עובדי ההוראה, שלא רוצים להיות "שוטרים" ולמנוע מתלמידים להיכנס לבית הספר.
דוגמה נוספת היא המשל"ט של משרד החינוך, שתפקידו בין השאר לחקור מגעים בין תלמידים חולים באמצעות חוקרים אפידמיולוגיים.
בסיום שנת הלימודים הקודמת הופסקה עבודתם של עשרות רבות של חוקרים, כך שמהיקף של 250 חוקרים צומצם מספרם ל־35 בלבד. עם תחילת שנת הלימודים, משרד החינוך החל לגייסם שוב באמצעות חברה חיצונית - אך עדיין לא הצליח למלא את כל התקנים הנחוצים.
בשל כך, טוענים המנהלים, המערך קורס והם נאלצים לבצע חקירות אפידמיולוגיות בעצמם. גם המקרה הזה הביא להתנגדות של הסתדרות המורים, שהנחתה את עובדי ההוראה שלא לעסוק בחקירות אפידמיולוגיות.
ובכלל, מתחילת שנת הלימודים הנוכחית, ובניגוד למה שהיה עד כה, משרד החינוך לא מפרסם נתונים על אודות התחלואה במערכת החינוך.
הנתונים על מספרי התלמידים החולים והמבודדים מתקבלים ממשרד הבריאות, והם נתונים חלקיים, שכן הם כוללים את כל שכבות הגיל מלידה ועד 18, זאת בניגוד לנתוני משרד החינוך, שמתייחסים לתלמידי המערכת בלבד ועל פי שכבות גיל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו