"תשפז"ל" יוצאת לדרך: התקציבים בשמיים, אז למה התלמידים נשארים מאחור?

שנת הלימודים תשפ"ז נפתחת וברשת, בעיקר בקבוצות של מורים, יש מי שכבר מכנים אותה אותה "תשפז"ל" - כאות התאבלות על מערכת החינוך שנמצאת בקריסה וזקוקה למכונת הנשמה. נכון, יש במערכת מורים מצוינים, תלמידים מעולים, הישגים - אך פעמים רבות הם נחלתם של קבוצה מאוד ספציפית, כאשר במוסדות רבים יש הזנחה, מחסור בעובדי הוראה, בציוד ובתשתיות, אלימות נגד מורים ותלמידים - ועוד ועוד.

מה אומרים המספרים?

כ־2.6 מיליון תלמידים ישובו לבתי הספר ולגני הילדים, אלא שהם לומדים בארבע מערכות חינוך "נפרדות": ממלכתי-עברי, ממלכתי-דתי, חרדי וערבי. יש עוינות גדולה מאוד בין המגזרים השונים ומערכת הבחירות היא בעצם המראה של מערכת החינוך. לאורך השנים שרי חינוך לא עשו מספיק כדי לגשר על הפער.

כ־180 אלף תלמידים יעלו לכיתה א׳. התלמידים האלה יחלו מסע במערכת חינוך שנמצאת במשבר מאז הקורונה, ואחרי שנים של מלחמת חרבות ברזל ושני סבבים מול איראן. מערכת שרבים שטוענים שעדיין תקועה בעבר מבחינת שיטות הוראה והרבה צפיפות בכיתות.

6,000 מנהלים/ות, 228,000 מורים/ות, 27,400 גננים/ות - אלו מספרי עובדי ההוראה. מערכת החינוך סובלת ממשבר כפול - מחסור כמותי של אלפי מורים, לצד פגיעה איכותית קשה המתבטאת בהצבת כוח אדם ללא הכשרה מתאימה או ללא תואר במקצוע הנלמד. המשמעות בפועל ברורה וכואבת - ביטול שיעורים ומגמות, כיתות צפופות, ירידה ברמת ההוראה והעמקת הפערים.

תקציב משרד החינוך חצה את רף 100 מיליארד השקלים, כשרובו המוחלט מופנה לשכר עובדי הוראה. אלא שבשטח, התלמידים כמעט לא מרגישים זאת. הכסף טובע במנגנון מנופח, הכיתות נותרו צפופות וההישגים מדשדשים. במבחן התוצאה, ההשקעה העצומה פשוט לא מצדיקה את עצמה ולא מתורגמת לחינוך איכותי יותר.

143 אלף תלמידי י״ב יפתחו את שנתם האחרונה במערכת החינוך, אך מעבר לבגרויות - השאלה היא באילו ערכים וכלים המערכת באמת מציידת אותם. עבור רבים מהם, התחנה הבאה היא לא ספסל האוניברסיטה, אלא שירות קרבי בעזה או בלבנון - אם המלחמה תימשך. לכן על הפוליטיקאים לעשות הכל כדי להבטיח להם עתיד טוב יותר.

חדשנות בכאילו

30% בלבד מתלמידי המערכת עשו שימוש בבינה מלאכותית: למרות כל ההצהרות על בינה מלאכותית לכל תלמידי מערכת החינוך מכיתה ד' ומעלה, בתי הספר לא ממהרים לאמץ את הכלי הזה. הנתון המטריד הזה, למרות ההשקעה האדירה של משרד החינוך, מוכיח שבמקום להוביל חדשנות ולהכשיר את הדור הבא לשוק התעסוקה של המחר, בתי הספר עדיין מהססים. הפער הטכנולוגי והיעדר תוכניות מוסדרות משאירים יותר מדי תלמידים מחוץ למשחק.

12 אלף מורים לאנגלית ולמקצועות ה־STEM יעברו הכשרה בתחומי הבינה המלאכותית. על פי חזון שר החינוך, המערכת "רצה" אל עבר הבינה המלאכותית ומנסה להטמיע אותה בכל דרך אפשרית. עם זאת, דוחות אחרונים הראו כי רבים מהמורים להוראת המדעים כלל לא למדו את התחום ומלמדים אותו ללא הכשרה. כמו כן, הדוחות מצביעים על כך שההישגים של תלמידי ישראל באנגלית נמוכים מאוד – בתקווה שהבינה תצליח להדביק את הפער.