"סיימנו להתנצל": הכותרות מוועידת המחויבות לחינוך ממלכתי-עברי

שורדת השבי דניאלה גלבוע ריגשה את הנוכחים כשעלתה לשיר, ואף סיפרה: "כשהייתי בשבי הכל מסביבנו היה תמיד תרבות ערבית, ולאט לאט אתה מרגיש שאתה מתחיל לאבד את הזהות היהודית שלך. לכן אתה מחפש כמה שיותר דברים, נגיד שירים, שיחברו אותך למי שאתה, ליהודי שבך".

ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), שהגיע לוועידה לבוש במדי צה"ל, הצהיר: "אם נימצא ראויים, נשרת את העם בפוליטיקה, ואם לא - נעשה הפסקה". 

עוד אמר ביטון: "צריך לצמצם פערים ולהשוות את התקציב לילדי החינוך הממלכתי. למה אין שוויון הזדמנויות בחינוך? למה ילד בירוחם יקבל מהעירייה אלף או אלפיים שקל ויילך להביא תורמים? למה ירוחם צריכה להביא תורמים ועירייה אחרת שיש לה ארנונה עסקית יכולה להכפיל את התקציב לילד".

ח"כ מירב כהן אמרה: "אני רואה את מה שקורה בירושלים לנגד עיני, ורואה את סוף הסרט של מדינה ישראל. רק 9 אחוזים מקרב הילדים בכיתות א' בירושלים לומדים בחינוך הממלכתי-עברי. הרצון שלי להיות שרת חינוך מגיע מהמקום הירושלמי שלי, שלא יקרו במדינת ישראל כל התהליכים שקורים בירושלים. במדינת ישראל מי שהוא לא מגזר, לא נספר. צריך להקים מועצה מקבילה לחמ"ד. צריך שומר סף. אני חושבת שזו תוכנית סופר חשובה ובהחלט מתחייבת לקדם את החינוך הממלכתי. צריכה לקום מועצה שישבו בה אנשי רוח שיהיו שומרי סף. אני רוצה להגיד לציבור הדתי - 'הצלחתם, אנחנו רוצים ללמוד מכם'".

ח"כ לשעבר רם שפע, המתמודד בפריימריז של מפלת "הדמוקרטים", התייחס לשאיפותיו להפוך לשר החינוך ביום מן הימים: "אני ארצה שלצד מהפכות מבניות נעשה גם מהפכות ערכיות-אידאולוגיות. זה לא מספיק קריטי בעיניי שתלמיד או תלמידה יסיימו י"ב עם ציונים הרבה יותר טובים במתמטיקה, עברית ואנגלית, אם לא תהיה להם ליבה משותפת של איזה אזרחים הם הופכים להיות במדינת ישראל – וזה מבחינתי הדבר הכי קריטי. אנחנו מפקירים את זה".

שאול מרידור ממפלגת "ישר!", אמר: "זה לא קשור לזרמים - זה קשור לאיזה זרמים - משרד החינוך מתקצב ממלכתי אבל אז יש תוספות - החינוך כאילו מתקצב אבל אז נכנסים הסכמים קואליציונים ומלחמה להכניס את ההסכמים לבסיס התקציב. מנסים להכניס לבסיס התקציב גם דברים שהם בניגוד לחוק. החינוך הממלכתי מקבל תקציב מועט ומבחינת המערכת אין לו ערכים משלו".

ד"ר מיכל טביביאן מזרחי, מנכ"לית מרכז מנור וחברת המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, אמרה: "לאורך השנים המדינה התנתקה מחוק חינוך ממלכתי. הוראות חוק חינוך ממלכתי אומרות שכל ילד מקבל תקציב שווה. הדבר הזה לא מולא. כוח פוליטי החליף את הערכים - אנחנו לא מתקצבים ערכים אלא את מי שיש לו יותר כוח. המדינה מממנת יותר את מי שהוא פחות ממלכתי".

רותם ידלין, ראש המועצה האזורית גזר וחברת המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, אמרה: "יותר מדי שנים ויתרנו על משרד החינוך. מערכת החינוך לא תשתנה עד שמי שתוביל אותה תבוא מלב מערכת החינוך הממלכתי עברי, ותראה בו את לב המפעל הציוני".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), אמר: "תארו לכם שהיתה מערכת חינוך נפרדת לישראל ביתנו או לליכוד, כמו לחרדים - זה בלתי נסבל. מדינת ישראל נמצאת במשבר קריטי. כשאני מסתכל עשר שנים קדימה - יש לכל אחד מערכת חינוך עצמאית - ש"ס יהדות התורה. הדבר הזה הוא בלתי נתפס ופוגע ביכולת שלנו להתקיים שנים קדימה - אם לא יהיה לנו בסיס משותף - את הבסיס כולם צריכים לדעת. חייבים לחזור לבסיס הערכים המשותף של מדינת ישראל".

ח"כ מתן כהנא, השר לשירותי דת לשעבר, נשאל איזה ציון היה נותן לשר החינוך, והשיב: "אני חושב אם היית שואלת את קיש הוא היה נותן לעצמו ציון נמוך, בינו לבין עצמו". כמו כן, אמר: "הכשל של מערכת החינוך בישראל הוא מערכתי. אם הייתה בעיה במתמטיקה, היינו מביאים תוכנית במתמטיקה - אבל יש כשל מערכתי".

על סוגיית הנחת תפילין בבתי הספר אמר כהנא: "כואב לי מאוד ששר החינוך הופך את הסוגיה הזו לניסיון לנכס אלקטורלי בפריימריז של הליכוד. אף אחד לא מפריע לאף אחד להניח תפילין".

דניאלה גרין קפויה, מנהלת בית חינוך צופית (דרום השרון) וחברת המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, אמרה: "השאלה היא איך אנחנו מרחיבים את ההון התרבותי - גם עם נתן אלתרמן וגם עם הרב עובדיה יוסף. בסוף, מנהלת לא יכולה להישאר לבד כשמדובר על המקום של חינוך לערכים. כמו שלא נשאיר את העדפת המתמטיקה להעדפה אישית, כך לא נשאיר את החינוך הערכי. אנחנו צריכים שיכירו בו כזרם, ואז המנהל לא ירגיש לבד. בשביל זה קמה המועצה לחינוך ממלכתי-עברי".

סיון חדד, מורה לאזרחות, סיפרה: "השאלה הראשונה שנשאלתי השנה כשנכנסתי ללמד בכיתה י"ב, היא אם אני מפגינה בקפלן. מאד מהר רוצים לסווג אותנו, להבין איפה אנחנו מצויות על המפה הפוליטית. כשתלמיד היה שואל אותי פעם אם אני שמאלנית או ימנית, הייתי שואלת אותו בחזרה 'למה זה חשוב לך'? היום אני נמנעת, אני אומרת 'זה לא משנה, זה לא חשוב'. אני פחות חוששת מהתלמידים - אני כן חוששת מתגובת ההורים. אנחנו יודעים מה קרה פה למורים ומורות לאזרחות בעבר".

ליזי דלריצ'ה, ראש עיריית גני תקווה ויו"ר ועדת חינוך של מרכז השלטון המקומי, אמרה בנאומה: "חילונים הם לא אזרחים סוג ב', יש לנו ערכים ואידאולוגיות שאנו מאמינים בהם וסיימנו להתנצל על זה. הערכים שבונים חברה ישראלית חזקה מגוונות ומלוכדת וכאן בא לידי ביטוי תפקידה החשוב של המועצה לחינוך ממלכתי עברי שאני גאה להיות חלק ממנה. במשך שנים לא היה גוף שנתן קול ברור לציבור הממלכתי עברי, לא היה גוף שייצג אותנו, שדייק את תפיסת עולמנו ושידע לומר בקול ברור מה האתגרים ומה הצרכים הייחודיים שלנו. אני אומרת את זה בפשטות, גם לחינוך הממלכתי עברי מגיע מקום ברור בשיח הציבורי".

שירלי רימון ברכה, מנכ"לית קרן "הדור הבא" וחברת המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, אמרה: "כיום יש מועצה לזרם החינוך הממלכתי-דתי, יש לה סמכויות נרחבות בקביעת תכנים, זהות, ערכים, קביעת תכניות תוספתיות וכן הלאה. אותו דבר אנחנו רוצים שיהיה לזרם הממלכתי עברי, ערבי וחרדי. שיהיה גורם מדיניות ממשלתי שזה חשוב לו. זה צריך להיות סטטוטורי, כי בהיעדר מדינה ומנהיגות למורים אין את הגב הנדרש, הידע, הכלים והזמן. ההצעה שלנו היא למדיניות ופה אנחנו צריכים את הציבור. תממשו את זכותכם הדמוקרטית, תצביעו למפלגות שמתחייבות לקדם את המועצה לחינוך ממלכתי עברי, ונהפוך את זה לגוף עם סמכות ושיניים שיהיה כוכב הצפון".

ורד גורפינקל, מנהלת בית חינוך מעלות הגולן ברמות, חברת המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, אמרה בנאומה: "הגיע הזמן להפסיק לפחד להגדיר מי אנחנו ומה מייחד אותנו. החינוך הממלכתי העברי לא יכול להיות רק מה שהוא לא. הוא חייב לדעת לומר גם מה הוא כן. למצוא את המשותף. את המחבר. את מה שמאפשר לנו לחיות יחד גם כשאנחנו לא חושבים אותו דבר. אנחנו, במועצה לחינוך ממלכתי עברי, בוחרים היום – ובכל יום – להגיד כן. כן לזהות יהודית. כן לדמוקרטיה. כן לישראליות ציונית, פתוחה, יצירתית, אנושית ומשגשגת. כן לשיחה פתוחה ולמקום למחלוקות. וכן למורים שמביאים את עצמם לכיתה עם תפיסת עולם, עם שאלות, עם זהות ועם אמונה בדרך".

ד"ר אריאל לוי, מנכ״ל המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, אמר בנאומו: ""אנחנו מפסיקים להתנצל. לא מתנצלים על תפיסות זהותיות ייחודיות, מפסיקים להתנצל על יהדותנו הישראלית החילונית והמסורתית. אנו פועלים עבור התנאים שיש להעניק לזרם שלנו ולא מתנצלים על העובדה שאנחנו דורשים הוגנות והשוואת משאבים כדי להגביר את החינוך הזהותי בזרם שלנו. עניין זה קיבל אישור בבגצ בשבוע שעבר, חבר השופטים ביקש ממדינת ישראל לבחון את הפערים התקציביים הגדולים שהתפתחו בין הזרמים ודרש שתעשה עבודה לסגירתם".

עורך "ישראל היום", עמר לחמנוביץ, פתח הבוקר את ועידת החינוך הממלכתי-עברי והתייחס למשבר במערכת: "ישנו היעדר מחויבות; מתייחסים לחינוך הממלכתי כמשאב פוליטי עובר לסוחר, ולא כנכס אסטרטגי עליון. המשבר מתורגם לציניות תקציבית, להפקרת כוח האדם בהוראה ולמסמוס תוכני הליבה".

"ועידת המחויבות לחינוך הממלכתי-עברי" בשיתוף "ישראל היום", החלה הבוקר ׁ(שלישי) בשידור ישיר מזאפה מידטאון תל אביב. הוועידה, בהשתתפות בכירים ומשפיעים מעולמות החינוך, הכלכלה, החברה והפוליטיקה, תעסוק בבעיות היסוד הבוערות של זרם החינוך הגדול בישראל בהם משבר התקצוב, משבר הייצוג ומשבר הזהות.