פער דיגיטלי: תוכניות הבינה המלאכותית של משרד החינוך פוסחות על הפריפריה

משרד החינוך מרחיב השנה באופן משמעותי את שילוב הבינה המלאכותית בבתי הספר, אלא שפריסת התוכניות, הפיילוטים החדשניים, הקולות מהשטח ועוד, נותנות תחושה כי יישובים יהודיים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית נותרים מאחור.

בערים וביישובים אמידים יש ציוד, יש מורים מתאימים והם משתתפים בהיקפים גבוהים בתוכניות שנותנות לתלמידים חשיפה והתנסות בבינה מלאכותית - בעוד ערים כמו קריית שמונה, חצור הגלילית, צפת ועוד לא נכללות בהן. במשרד החינוך טוענים שהתוכניות פרוסות בכל רחבי הארץ וכוללות בתי ספר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ומהחברה היהודית, הערבית, הבדואית והדרוזית.

את הבדיקה התחלנו בהבטחה נוצצת של משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש בנוגע לתוכנית "מדעני בינה מלאכותית" לכיתות ט', שפעלה בשנת הלימודים האחרונה ומאז הסתיימה. מדובר בתוכנית מצוינות שהבטיחה להעניק לתלמידים כרטיס כניסה לעולמות ה־AI. אלא שנתוני פריסת התוכנית ב־38 בתי הספר שנחשפים כאן נותנים רושם של פערים, ולפיהם החדשנות והמצוינות הן נחלתן של תלמידי השרון והמרכז ושל ערים גדולות בלבד.

שליש מהערים בתוכנית הן בדירוג חברתי־כלכלי (אשכול) 7 ומעלה (דירוג 10 הוא הגבוה ביותר): מובילה את הרשימה רמת גן (דירוג 8), עם שלושה בתי ספר (אהל־שם, בליך ואורט אבין), אחריה מודיעין־מכבים־רעות (דירוג 8) עם שני תיכונים.

עוד בתוכנית: תל אביב (דירוג 8), פתח תקווה, חולון, חיפה, ראשון לציון ורחובות (כולן דירוג 7). במילים אחרות: אם אתה תלמיד מוכשר במרכז הארץ - העתיד שלך מובטח. גם אשקלון ואשדוד, ערים דרומיות עם דירוג 5, משתתפות בתוכנית ולכל אחת מהן שלושה בתי ספר.

מי לא בתוכנית? הפריפריה היהודית, הצפונית והדרומית. בצפון - ערים שמשוועות לחיזוק לא קיימות בתוכנית. קריית שמונה, שספגה טילים וכטב"מים בשלוש השנים האחרונות, וכך גם נהריה, חצור הגלילית, צפת, טבריה ועפולה נעדרות מהתוכנית שאמורה להקנות שוויון הזדמנויות.

בדרום: בתוכנית אפשר למצוא את דימונה (דירוג 4) ונתיבות (דירוג 3), אך לעומת זאת אופקים ושדרות - שעברו את התופת הקשה מכל - בחוץ. כך גם ערד, מצפה רמון או קריית גת.

כשמסתכלים על ערים בדירוג חברתי־כלכלי נמוך (4-2), ניתן למצוא בעיקר יישובים מהמגזר הערבי בצפון. בין היתר, כסרא־סמיע, עין מאהל ועראבה, שקיבלו בצדק נציגות בתוכנית, לאחר שנתוני עבר הראו שבבתי הספר הערביים אימצו טכנולוגיה בשיעורים גבוהים יחסית.

לטענת משרד החינוך, 22 בתי ספר התקבלו לתוכנית - אך לא פתחו את המגמה. הסיבה: מחסור במורה מתאים. "חלק מבתי הספר לא מצאו מורה זמין או מוכשר מספיק", כך כתבו במשרד החינוך בתשובה לבקשת חופש המידע שהגיש "היום". בחלק מבתי הספר התלמידים לא עמדו בדרישות המקדימות בתוכניות, אמרו במשרד. יש לציין כי משרד החינוך לא מונע מרשויות להשתתף בתוכניות, אולם רק מי שעומד בקריטריונים יכול להשתתף ולבתי ספר בפריפריה זה קשה יותר.

"אין שוויון"

"במצב הנוכחי אין שוויון הזדמנויות ומענה הולם לפריפריה החברתית והגיאוגרפית", טוען מיכאל דבאוי, חוקר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

"בתי הספר המעטים שכן מפעילים את התוכנית בפריפריה היהודית הדרומית הם בעלי צביון טכנולוגי מבעוד מועד, ולכן זה לא מפתיע שהם נבחרו לתוכנית. לצד זה, במגזר הערבי התוכנית מרוכזת כולה בחבל ארץ אחד (פלוס כפר אחד בגולן, מג'דל שמס). בינה מלאכותית היא טכנולוגיה כללית עם יישומים כמעט בכל תחום, ותלמידים רבים כבר משתמשים בה באופן יומיומי. חינוך דור העתיד לקראת השינוי הטכנולוגי יכול להיות מפתח לצמצום פערים - או, אם לא ייעשה נכון, לגרום להרחבתם".

פערים בין הפריפריה למרכז בתוכניות בינה מלאכותית מצאנו בעבר גם בפיילוט של תוכנית 720 לשילוב בינה מלאכותית בלימודים, שגם היא פעלה בעיקר ביישובים מבוססים. בזמנו השתתפו בפיילוט 28 בתי ספר, מעטים מהם בפריפריה. כעת משרד החינוך טוען לגבי אותה תוכנית כי מתוך 136 בתי הספר שהתקבלו, כ־61% נמצאים ברשויות המדורגות באשכולות החברתיים־כלכליים 6-1, המשקפים רשויות ברמה נמוכה עד בינונית. 25 מבתי הספר נמצאים באשכולות 3-1, הנמוכים ביותר. נציין כי מדובר ב־20% מבתי הספר, וממילא דירוג חברתי־כלכלי 6 נחשב בישראל דירוג טוב ולא רשות נחשלת.

מחסור אדיר

שאלות רבות על היכולת של הפריפריה להדביק את הפער עולה גם בתוכנית ללימודי אנגלית בחטיבות הביניים (ז'-ט'), שתצא לדרך החל משנת הלימודים הקרובה, ואשר במסגרתה התלמידים ילמדו אנגלית באמצעות בינה מלאכותית. המורים עדיין לא הוכשרו לכך, ובפריפריה יש מחסור אדיר בציוד כמו מחשבים, טאבלטים ועוד - גם בחלק מבתי הספר וגם בבתי התלמידים.

מי שאין לו מחשב או טאבלט, ילמד באמצעות אפליקציה בסמארטפון שלו - אותו סמארטפון ש"יוצא" השנה מחטיבות הביניים. במשרד החינוך ציינו כי הוקצו 40 מיליון שקלים לבתי ספר ברשויות באשכול חברתי־כלכלי 5 ומטה. ההשקעה, שתגיע לכ־80 חטיבות ביניים, מיועדת לשדרוג סביבות הלמידה, להצטיידות בטכנולוגיה ולפיתוח מקצועי לצוותי ההוראה, כדי שפערים בתשתיות לא יהפכו לפערים ביכולת ליהנות מהכלים החדשים.

ממשרד החינוך נמסר: "לקראת שנת הלימודים תשפ"ז צפויות כ־500 חטיבות ביניים להצטרף בהדרגה למהלך הרחב להטמעת למידה בעידן הבינה המלאכותית. נפתחות 28 מגמות, מדימונה ועד מג'דל שמס, וההכנה הנדרשת משתלבת במסגרת המגמה עצמה".

משרד החינוך ירחיב השנה את הלמידה על ועם בינה מלאכותית – אך בספק אם היא תגיע לפריפריה החברתית והגיאוגרפית בתוכנית "מדעני בינה מלאכותית" בשנה האחרונה השתתפו בעיקר ערים אמידות בחוץ נותרו: קריית שמונה, נהריה, עפולה, אופקים, שדרות ועוד "לא מצאו מורה זמין או מוכשר מספיק" נכתב במסמך של משרד החינוך מהמשרד נמסר: "כ־500 חטיבות ביניים יצטרפו למהלך".