מתמטיקה? מדעים? הנתון המדאיג לגבי מקצועיות המורים שמלמדים את ילדי ישראל

כמעט מחצית מהמורים שמלמדים את ילדיכם מדעים ומתמטיקה בבתי הספר היסודיים אינם בעלי התאמה מקצועית להוראת המקצוע. נתונים חדשים שמפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הוראת המדעים והמתמטיקה, חושפים פער משמעותי בין מספר המורים במערכת ובין מידת ההתאמה שלהם למקצוע שאותו הם מלמדים.

כך למשל, שיעור ההתאמה להוראת מדעים בחינוך היסודי עומד על כ-52% בלבד. המשמעות היא שכמעט מחצית מהמורים המלמדים את המקצוע אינם מוגדרים כבעלי התאמה להוראתו. בחטיבות הביניים התמונה טובה יותר ושיעור ההתאמה הגיע ל-79%, לעומת 63% בשנת הלימודים תשע"ב.

ולא מדובר רק בפתרון זמני שנועד לסתום חורים במערכת: כ-56% מהמורים חסרי ההתאמה להוראת מדעים בחינוך היסודי מלמדים את המקצוע במשך שלוש שנים ויותר. בחטיבות הביניים השיעור גבוה אף יותר ועומד על כ-70%.

גם במתמטיקה: רק כמחצית מהמורים ביסודי בעלי התאמה

התופעה אינה מוגבלת למדעים. לפי נתוני הלמ"ס, שיעור ההתאמה להוראת מתמטיקה בחינוך היסודי עומד על כ-51% בממוצע. בחטיבות הביניים מדובר בכ-80% ובחטיבות העליונות בכ-81%.

גם כאן, רבים מהמורים שאינם בעלי התאמה מקצועית אינם נמצאים בכיתה לתקופה קצרה בלבד: כ-60% מהמורים חסרי ההתאמה ביסודי מלמדים מתמטיקה שלוש שנים ויותר. בחטיבות הביניים מדובר בכ-70%, ובחטיבה העליונה בכ-68%.

הנתונים מראים גם מה קורה למורים חדשים שמגיעים אל תוך המערכת. בקרב מורים חדשים למדעים בחינוך היסודי, 11.3% עוזבים את ההוראה כעבור שנה, 18.1% כעבור שלוש שנים ו-23.2% כעבור חמש שנים. בחטיבות הביניים שיעורי העזיבה עומדים על 10.8% לאחר שנה, 16.7% לאחר שלוש שנים ו-20.2% לאחר חמש שנים.

במקצועות המדעיים בחטיבה העליונה הנתונים חריפים אף יותר. בתוך חמש שנים עוזבים בממוצע 30.6% מהמורים החדשים למדעי המחשב, 23.7% מהמורים לפיזיקה, 26% מהמורים לביולוגיה ו-25.5% מהמורים לכימיה. גם במתמטיקה נרשמת נשירה משמעותית: 19.9% מהמורים החדשים ביסודי עוזבים בתוך חמש שנים, וכך גם 15.9% מהמורים בחטיבות הביניים ו-19% מהמורים בחטיבה העליונה.

יותר מורים - לא בהכרח יותר הוראה

אלא שכאן נמצא אחד הנתונים המעניינים ביותר בדוח: מספר המורים דווקא גדל באופן משמעותי.

בשנת הלימודים תשפ"ו יש במערכת 15,949 עובדי הוראה במדעים, לעומת 11,241 בשנת תשע"ב. מדובר בגידול של כ-42%. בחינוך היסודי לבדו עלה מספר המורים למדעים בכ-47%.

אלא שמספר שעות ההוראה במדעים גדל באותה תקופה בכ-20% בלבד. למעשה, בשנה האחרונה מספר המורים למדעים גדל ב-2.3%, בעוד מספר שעות ההוראה דווקא ירד ב-0.3%. במתמטיקה העלייה חדה אפילו יותר: מספר המורים זינק מ-16,050 בשנת תשע"ב ל-27,502 כיום – עלייה של כ-71%. ביסודי ובחטיבות הביניים גדל מספר המורים בכ-80%.

גם ביחס למספר התלמידים ניכר השינוי: בעשור האחרון מספר תלמידי היסודי גדל בכ-11%, בעוד מספר המורים למתמטיקה גדל בכ-47%. בחטיבות הביניים גדל מספר התלמידים בכ-15.7% ומספר המורים בכ-28%, ובחטיבה העליונה נרשמה עלייה של 18.3% במספר התלמידים לעומת כ-30% במספר המורים.

כלומר, הבעיה אינה מסתכמת במספר האנשים שעומדים מול הכיתה. הנתונים מעלים שאלה לא פחות משמעותית לגבי ההכשרה המקצועית של מי שמלמדים בפועל את מקצועות הליבה הריאליים.

בחטיבה העליונה נרשמה לאורך השנים עלייה במספר המורים בכל מקצועות המדעים: מאז תשע"ב גדל מספר המורים למדעי המחשב בכ-47%, לביולוגיה בכ-41%, לכימיה בכ-27% ולפיזיקה בכ-16%. אלא שהגידול בשעות ההוראה היה מתון בהרבה: 27% במדעי המחשב, 10% בביולוגיה ורק כ-6% בפיזיקה ובכימיה.

גם ממוצע שעות ההוראה לתלמיד ירד לאורך התקופה בחלק מהמקצועות: במדעי המחשב מ-0.063 ל-0.060 שעות, בפיזיקה מ-0.049 ל-0.039, בביולוגיה מ-0.076 ל-0.063 ובכימיה מ-0.037 ל-0.030.

ברקע: שפל של 17 שנה

הנתונים מקבלים משמעות נוספת על רקע מצבם של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים. בדצמבר 2024 פורסמו תוצאות מבחני TIMSS במתמטיקה ובמדעים, שהצביעו על שפל של 17 שנה בהישגי תלמידי ישראל. אחד מכל חמישה תלמידים סווג מתחת לסף ההישגים שנקבע במחקר, וישראל הידרדרה מהמקום התשיעי למקום ה-23 במתמטיקה ולמקום ה-25 במדעים.

גם מבחני פיז"ה האחרונים לא סיפקו בשורה משמעותית. הישגי התלמידים הישראלים במתמטיקה ובמדעים נותרו מתחת לממוצע ה-OECD, והעלייה של ישראל בדירוג נבעה במידה רבה מירידה חדה יותר שנרשמה במדינות אחרות.

בעקבות תוצאות TIMSS הכריז שר החינוך יואב קיש על תוכנית החומש "ישראל ריאלית", שנועדה להזניק את לימודי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה ולהחזיר את ישראל לעשירייה הראשונה במדדים הבינלאומיים.

התוכנית, שאושרה בממשלה, כוללת מסגרת תקציבית כוללת של כ-1.485 מיליארד שקלים עד שנת 2028. בשנתה הראשונה הוקצו לה 126 מיליון שקלים. בין הצעדים שעליהם הכריז משרד החינוך נמצאים תוספת שעות לימוד בתחומי STEM, שינוי תוכניות הלימודים והכשרה של כ-14 אלף מורים.

אלא שהנתונים החדשים של הלמ"ס ממחישים את עומק האתגר: מערכת החינוך הצליחה לאורך השנים להגדיל משמעותית את מספר המורים במדעים ובמתמטיקה, אך בבתי הספר היסודיים רק כמחצית מהמורים מוגדרים כבעלי התאמה להוראת המקצוע, וחלק גדול מהמורים חסרי ההתאמה ממשיכים ללמד אותו במשך שנים.

לכן, לצד הגדלת מספר המורים ותוספת שעות הלימוד, אחד המבחנים המרכזיים של "ישראל ריאלית" יהיה לא רק כמה מורים יעמדו מול התלמידים, אלא מי יהיו אותם מורים, איזו הכשרה יקבלו והאם מערכת החינוך תצליח גם להשאיר אותם בתוכה.