בתקצוב של 126 מיליון שקלים בשנתה הראשונה:הממשלה אישרה היום (ראשון) אתהתכנית "ישראל ריאלית", שמטרתה לקדם בקרב התלמידים מקצועות כמו מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.

התכנית, שתחל בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ו), נולדה לפני חמישה חודשים לאחר "התרסקות" של הישגי התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים. אישור התכנית מעניק לה מעמד של תכנית לאומית בעלת מסגרת תקציב וביצוע ברורה.

יעד שאפתני, והאמצעים?

אולם, תקצובה הייעודי עומד על 126 מיליון שקלים בלבד, סכום זעום ביחס לפעולות שיש לבצע - מתוך התקציב הכולל של התכנית שעומד על סך 1.485 מיליארד שקלים.

כלל התקציב יוקצה לתכנית עד שנת 2028. המשמעות היא שאת הפירות הראשונים, אם בכלל, נראה רק בעוד חמש שנים. מנגד, שר החינוך יואב קיש קבע יעד שאפתני: בתוך חמש שנים – ישראל חוזרת לעשירייה הראשונה במדדים הבינלאומיים בתחום החינוך המדעי.

התכנית "ישראל ריאלית" חלה על כל שכבות הגיל במערכת החינוך, מהגיל הרך ועד לסיום י"ב, אך הדגש המיידי יושם בחטיבת הביניים (כיתות ז'־ט') ובחטיבה העליונה (י'־י"ב) – שם נמדדו הפערים הגדולים ביותר ונדרשת קפיצת מדרגה של ממש, הן בעדכון תכניות הלימוד והן בשדרוג הכשרת המורים והתשתיות. במקביל, יונחו יסודות ראשונים גם במערכת החינוך היסודית, במטרה להבטיח רצף עתידי בהוראת המדעים כבר מגיל צעיר.

אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא שינוי מבני אסטרטגי במשרד החינוך. הוצאות המקצועות מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה מהמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך שמאז מעולם הייתה אחראית על התכנים. האחריות תועבר למינהל החדשנות והטכנולוגיה וזה יכלול גם את ניהול תכניות הלימוד, הפיקוח והכשרות המורים. במשרד החינוך אף הקימו מנגנוני בקרה ומדידה של המורים.

מחסור במורים ומנהלים

אחת הבעיות הגדולות של המשרד הוא מחסור במורים איכותיים במקצועות המתמטיקה והמדעים – כלומר מורים שלמדו את תחום הדעת ויודעים להעביר את החומר בצורה ברורה. התכנית של משרד החינוך כוללת מסלולים להסבת אקדמאים איכותיים להוראת מדעים.

פיתוח מקצועי מתקדם למורים, כולל שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית והקמת ועדה מקצועית לבחינת מערך ההכשרה במכללות. עם זאת צריך לומר, המצוקה של המנהלים גדולה, מורים איכותיים מסרבים להגיע ללמד גם בגלל השכר הנמוך וגם הדרישות הבירוקרטיות מהמערכת.

בנוסף, התכנית כוללת הקמת מועצה לאומית לחינוך מדעי וטכנולוגי, מדובר בגוף מייעץ הכולל נציגים מהאקדמיה, התעשייה, הביטחון והחינוך. התפקיד שלו יהיה גיבוש מדיניות כוללת, ליווי מקצועי מתמשך וחיבור רציף בין השדה לבין קובעי המדיניות.

אלא שכידוע בישראל גופים כאלה לא שרדו זמן רב, כל שר שהגיע העדיף לקבל החלטות לבד, במנותק משרים אחרים – שר החינוך יואב קיש בעצמו ביטל רפורמות של קודמתו בתפקיד שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא ביטון.