שר החינוך הזמין דוח על המחסור במורים - אך קבר את מסקנותיו

שר החינוך יואב קיש התהדר במינוי ועדה לטיפול במחסור במורים - אך לא פרסם מסקנותיה והתעלם מהמלצותיה.

חוזרים ללימודים? זה מה שאסור לבית הספר לעשות<<

מבחן רישוי למורים כמו לרופאים, הפחתת שעות הלימוד מול הכיתה וקמפיין ציבורי לשיפור תדמית המקצוע - אלו הן רק חלק מהמלצות ועדת המומחים לבחינת מערך ההכשרה להוראה ששר החינוך, יואב קיש, הקים בעצמו. אלא ששנה אחרי שהוגש לו הדוח, לטענת חברי הוועדה, השר החליט "לקבור" אותו, לא זימן דיונים על ההמלצות ולא פרסם את תוכנו.

בפברואר 2025 שר החינוך יואב קיש הודיע כי נוכח המשבר החמור במורים, הוא מקים את ועדת המומחים לבחינת מערך ההכשרה להוראה. בראש הוועדה עמדה פרופ' ציפי ליבמן, מנשות החינוך המוערכות בישראל, לצד אנשי חינוך ואקדמיה. לפני פתיחת שנת הלימודים הקודמת, קיש קיבל לידיו את הדוח הקשה - אלא שמאז לא נעשה כמעט דבר, כך לטענת הצוות.

רמה אקדמית ותנאי קבלה נמוכים במכללות להוראה נובעים מהתחרות הרבה שבין הגופים שמכשירים מורים ב־30 מוסדות שונים

מסקנות הדוח חושפות את עומק המשבר בחינוך: יש מחסור חריף במורים למתמטיקה, למדעים, לאנגלית, ללשון ועוד. הדוח הראה שיש נתק עמוק בין ההכשרה של המורים לפרקטיקה, ושהלימודים לא מכינים את הסטודנטים לאתגרים כגון ניהול כיתה, התמודדות עם הורים ושילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים. עוד הצביע הדוח על רמה אקדמית ותנאי קבלה נמוכים במכללות להוראה, שנובעים מריבוי המוסדות שמכשירים מורים (כ־30 מוסדות שונים). הדבר מייצר תחרות פרועה על כל סטודנט, מה שמוביל להורדת רף הקבלה ולפשרה על איכות.

המלצות הדוח

כמו כן, למשרד החינוך אין מאגר נתונים לאומי המאפשר ניטור של חסרים עודפים לפי מקצועות ואזורים גיאוגרפיים. המערכת סובלת משיעורי נשירה ושחיקה מבהילים - אחד מכל ארבעה מורים חדשים עוזב את המערכת בתוך חמש שנים, ובעשור האחרון כ־26 אלף בוגרי הוראה כלל לא נכנסו לעבוד בכיתות.

בין היתר, הדוח קבע כי: המורים יצטרכו להוציא רישיון הוראה: כמו אצל רופאים ועורכי דין, הוועדה ממליצה להתנות בחוק את הרישיון לעסוק בהוראה במעבר של מבחן רישוי לאומי אחיד. הבחינה תבדוק ידע לצד מיומנויות פדגוגיות וניהוליות, ותלווה במסלולי התמחות. לצד זה, יוקם מאגר נתונים לאומי של מורים.

הלימודים לא מכינים את הסטודנטים לאתגרים כגון ניהול כיתה, התמודדות עם הורים ושילוב תלמידים עם צרכים

הפחתת העומס על המורים - פחות שעות לימוד: הוועדה ממליצה להפחית שעת הוראה פרונטלית, ולבחון מעבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים (תוכנית שהשר הצהיר שהוא מקדם במסגרת ועדה אחרת שהקים). כמו כן, הומלץ להשתמש בכלים דיגיטליים להפחתת עומס על המורים - מהלך שמשרד החינוך ינסה השנה בשיעורי האנגלית.

זלזול מופגן בחברי הוועדה

העלאה דרמטית של תנאי הקבלה והסינון: כדי לעצור את הידרדרותה של איכות ההוראה, הוועדה מציעה להעלות את רף הקבלה להוראה ולקיים מיונים ארציים כתנאי סף לקבלה. קמפיין ציבורי לשיפור ולשינוי של תדמית מקצוע ההוראה במטרה להעלות את הביקוש ללימודי הוראה.

סטודנטים לחינוך נדרשים לעבור הכשרה בבתי הספר (סטאז'). הוועדה המליצה על רפורמה בשנת הסטאז' - לכל סטאז'ר יוצמד מורה בכיר שיתוגמל על כך, ויוקם מערך קליטה וליווי של מורים בשנתיים הראשונות. עוד המליצה הוועדה על צמצום מספר המכללות להוראה, איחוד מוסדות והקמת "מרכזים אקדמיים" גדולי היקף, לפי אזורים (צפון, מרכז, דרום) או לפי מגזרים.

"המסקנות הוגשו כבר לפני שנה - וחברי הוועדה אפילו לא זומנו לדיון. זו בושה וחרפה", אומר גורם המקורב לחברי הוועדה. "ההמלצות פשוט נקברו. חברי הוועדה עשו עבודה רצינית והציעו פתרונות למחסור במורים, כולל שינויים עמוקים. השר בעצמו מינה את הוועדה, אבל במקום לקדם את המסקנות - הכל עומד במקום". אותו גורם אף טען לזלזול בחברי הוועדה: "אפילו לא קיבלנו מכתב תודה מינימלי על העבודה. כולם עבדו שם בהתנדבות מלאה, בהשקעה עצומה - ובתמורה קיבלו התעלמות מוחלטת".

תגובת המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה): "מסקנות הוועדה הוצגו להנהלה ולצוות המקצועי, ונקבעה פגישה להצגתן בפני הוועדה המשותפת, בראשות יו"ר המל"ג ומנכ"ל משרד החינוך. לאחר הצגת המסקנות, הן יובאו לדיון בוועדה לתכנון ותקצוב ובמל"ג, כמקובל. שר החינוך נפגש עם יו"ר הוועדה והודה לה ולחברי הוועדה על עבודתם". לדברי יו"ר הוועדה, פרופ' ציפי ליבמן, היא זומנה לפגישה רק לאחרונה, ומשלא יכלה להגיע - נקבעה פגישה למועד קרוב אחר.