"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"בכייה לדורות": מתקפה של בכירי המדענים נגד חוק ההפרדה באקדמיה

האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפגיעה קשה במצוינות, בשוויון ובמעמד הבינלאומי של ישראל: "החקיקה תחזיר את האקדמיה שנים לאחור"

, עודכן
0השמעה
אקדמיה. צילום: איגור פרברוב

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הגיבה היום (שלישי) במתקפה חריפה נגד הצעת החוק של לימור סון הר מלך להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה, שאושרה בוועדת החינוך לקראת הצבעה סופית במליאת הכנסת. במועצת האקדמיה מזהירים כי מדובר במהלך שיפגע אנושות במצוינות המדעית ובדמותה של מדינת ישראל.

לפי הנוסח המעודכן, החוק אינו מסתפק עוד בהפרדה בין סטודנטים לתואר ראשון, אלא מבקש להחיל הפרדה מגדרית גם בלימודים מתקדמים - תואר שני ודוקטורט. בנוסף, הוא יאפשר לראשונה הפרדה במרחבים ציבוריים ובמתקני הקמפוסים – צעד שהיה אסור עד כה ונחשב לפגיעה מהותית במרקם החיים האקדמי.

מחאה בזמן ההצבעות: "אם יש הפרדה שתהיה בכל מקום, גם בוועדות הכנסת" // ערוץ הכנסת

באקדמיה מדגישים כי מדובר בחקיקה "המנוגדת לעקרון השוויון", שתפגע בראש ובראשונה בנשים. לדבריהם, חוקרות ומרצות יודרו ממסלולים מופרדים ולא יוכלו ללמד בהם, בעוד שגם הסטודנטים החרדים עצמם ייפגעו מצמצום האופק המחקרי. "שילוב חרדים הוא ערך חשוב", מציינים המדענים, "אך הפרדה מוסדית רק מסיגה את השילוב, השוויון והגיוון שנים רבות לאחור".

סכנה למעמדה הבינלאומי של ישראל

בכירי האקדמיה מתריעים כי אישור החוק אינו סוגיה מגזרית בלבד, אלא איום רחב על זהותה של האקדמיה הישראלית. לדבריהם, המהלך עלול לפגוע קשות במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית וביכולתה לשמר מצוינות מדעית.

"אם הצעת החוק תאושר במליאה", מסכמים בכירי המדענים, בהם נשיא האקדמיה וסגניתו, "תהיה זו בכייה לדורות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר