"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההפרדה באקדמיה מתרחבת? דיון בכנסת על מסלולים נפרדים גם לתארים מתקדמים

הצעת החוק של ח"כ סון הר מלך מעוררת התנגדות באוניברסיטאות • חשש מ"זליגה" למרחבים ציבוריים בקמפוסים ומהיווצרות פערים אקדמיים בין המסלולים

, עודכן
0השמעה
אקדמיה. צילום: איגור פרברוב

הדיון על הרחבת ההפרדה המגדרית במערכת ההשכלה הגבוהה מתקיים היום (שני) בכנסת בוועדת החינוך סביב הצעת חוק שמבקשת לאפשר מסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים גם בתארים מתקדמים - תואר שני ודוקטורט, מהלך שעשוי להוביל להפרדה רחבה יותר במוסדות האקדמיים.

על פי ההצעה, שמובילה ח"כ לימור סון הר מלך, מוסדות להשכלה גבוהה יוכלו להפעיל מסלולים בהפרדה מגדרית גם בתארים מתקדמים, וההפרדה תתבצע בכיתות הלימוד בלבד עבור סטודנטים וסטודנטיות המעוניינים בכך.

מחאה בזמן ההצבעות: "אם יש הפרדה שתהיה בכל מקום, גם בוועדות הכנסת" // ערוץ הכנסת

אלא שבדיון קודם העלה ח"כ יוסף טייב מש"ס בקשה להרחיב את ההסדר כך שיחול גם על מרחבים ציבוריים בקמפוסים במוסדות נפרדים - ובהם קפטריות, ספריות ומעבדות. אף שההצבעה אינה עוסקת ישירות בהפרדה במרחבים אלו, במערכת האקדמית מזהירים מפני “זליגה” של ההפרדה מהכיתות לשטחים הציבוריים. יש חשש מצד אנשי אקדמיה שההפרדה בכיתות הלימוד תזלוג להפרדה בין מזרחים לאשכנזים.

בעקבות זאת פנו ראשי המוסדות האקדמיים בדרישה לעצור את הרחבת המהלך. באוניברסיטאות בישראל מזהירים כי החלת הפרדה במתכונת רחבה עלולה לפגוע קשות באיכות ההוראה, ליצור פערים אקדמיים ואף להוביל ליצירת "תארים סוג ב'", במיוחד במסלולים המיועדים לנשים בלבד.

במכתב שנשלח בנושא נכתב: "עולה חשש כבד מהיווצרות הבדלים ברמה האקדמית בין המסלולים המעורבים לבין המסלולים הנפרדים, בייחוד ביחס לאלה שבהם ילמדו נשים בלבד. הסכנה היא ליצירת תארים סוג ב' והכשרות לוקות בחסר במיוחד במקצועות טיפוליים - ופגיעה באיכות הטיפול והשירות הניתנים במגוון תחומים לכלל אזרחי ישראל".

עוד מזהירים הנשיאים כי מודל כזה יצריך תקצוב נוסף משמעותי בשל הצורך בהפעלת מערכות אקדמיות כפולות.

במקביל, בשדולת הנשים מזהירים מפני שינוי מגמה רחב יותר. לדברי עו"ד רחלי סונגו, מנהלת קשרי הממשל בארגון: "מה שהחל כהסדר חריג ומצומצם שנועד לאפשר את שילוב הציבור החרדי באקדמיה, הופך כעת למנגנון רחב של הפרדה מגדרית. ממחר יהיה קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר