"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בקהילה האקדמית מזהירים: "חרם מסוכן כמו איראן"

דוח חדש של ועד ראשי האוניברסיטאות מצביע על זינוק של 150% בדיווחים על חרם אקדמי במסגרת תוכנית המחקר האירופית Horizon Europe • עמנואל נחשון, ראש צוות המאבק בחרם האקדמי, מזהיר מפגיעה במחקר, בכלכלה ובביטחון וטוען כי מדובר במהלך מתואם נגד ישראל

,עודכן
0השמעה
הפגנה אנטי-ישראלית באוניברסיטת קולומביה (ארכיון). צילום: AFP

"הסכנה הגדולה שטמונה בחרם האקדמי היא השלכות הרוחב שלו על הכלכלה והביטחון של מדינת ישראל", אומר עמנואל נחשון, ראש צוות המאבק בחרם האקדמי מטעם ועד ראשי האוניברסיטאות.

לדבריו, החרם מנסה לחנוק את האוניברסיטאות הישראליות ולפגוע ביכולתן לתרום את חלקן לכלכלה ולביטחון.

הפגנה פרו פלסטינית בווינה, אירוויזיון 2026 // צילום: נתן סטולרו

"כל פרויקט משמעותי, כל יוזמה, גם בתחום הביטחוני והכלכלי - יש להם היבט אקדמי. אם זה פיתוח כמו כיפת ברזל ואם עולם ההייטק וכל תחום שאפשר לחשוב עליו, מקורם בפיתוחים שנולדו באוניברסיטאות הישראליות בעזרת מדענים ישראלים. לכן בעצם מי שרוצה להחרים ולפגוע בנו - הוא פוגע באותה הזדמנות גם בתחומי ליבה שבלעדיהם המדינה לא יכולה להתקיים".

תמונת מצב מדאיגה

הדוח החצי־שנתי של צוות הפעולה למאבק בחרם האקדמי פורסם בישראל בפעם הרביעית לפני חודש, וחשף תמונת מצב מדאיגה. הממצא המטריד ביותר בדוח הנוכחי הוא זינוק דרמטי של 150% בדיווחים על היבטים שונים של חרם בתוכנית המחקר האירופית היוקרתית "Horizon Europe", המהווים כיום כרבע מכלל מקרי החרם המדווחים. מדובר בתוכנית דגל של האיחוד האירופי למחקר וחדשנות עם תקציב עתק של מיליארדים המיועדת לחזק את המדע והטכנולוגיה באירופה ובמדינות שותפות, בהן גם ישראל.

זינוק דרמטי של 150% בדיווחים על היבטים שונים של חרם בתוכנית המחקר האירופית היוקרתית "Horizon Europe", המהווים כיום כרבע מכלל מקרי החרם המדווחים. מפגינים הפרו-פלשתינים בנורבגיה, ארכיון,צילום: ליאב נחמני

מי אחראי לזה? לדברי נחשון, "מדובר בגורמים עוינים ברחבי העולם, ראינו זאת במלוא העוצמה לאחר 7 באוקטובר, האויבים שלנו חיכו לרגע האמת להתחיל לפעול באופן מתואם.

"מדובר במהלך מתואם שלהערכתנו מי שעומד מאחוריו אלה גורמים עוינים ברמה המדינית כמו קטאר, איראן ותנועות שמקושרות לחמאס. זאת לצד הברית בין השמאל הקיצוני לבין האסלאם הפוליטי שמנסים לפגוע בהשקעות בישראל".

לדבריו, ממשלת ישראל לא עושה מספיק בנדון, למרות שקיבלה התרעות ויודעת כי מדובר בתופעה מסוכנת. "הגדרנו בכמה הזדמנויות את החרם כחזית שמינית, שהיא מסוכנת לא פחות מאיראן, חיזבאללה וחמאס, ושהיא דורשת טיפול ממשלתי ותיאום בין משרדי ממשלה כי מדובר באנשים שמטרתם להשמיד את מדינת ישראל".

אחד האחראים לקידום החרם נגד ישראל. אמיר קטאר, חמד בן תמים אל ת'אני,צילום: רויטרס

איך אתם מתמודדים עם זה?

"אנחנו מנהלים מאמץ של דיפלומטיה אקדמית מאוד משמעותית, שולחים משלחות לבריסל ולמדינות אירופה נוספות. פועלים בתיאום עם גרמניה כי היא מאוד חיובית והיא הבטיחה שלא תיתן יד לדחיקת ישראל לשוליים. יש לנו ידידים באירופה, ואנחנו מגבשים חזית משמעותית להתמודד עם התופעה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר