מיליוני שקלים נעלמו - ותלמידי מזרח י-ם עלולים לעבור לחינוך פלסטיני

טלטלה במינהל החינוך בעיריית ירושלים: לארה מובאריכי, ששימשה בשנים האחרונות כראש אגף החינוך הערבי במינהל החינוך בעירייה, פוטרה בשל טענות על מעילות בהיקף של מיליוני שקלים, בבתי ספר במזרח העיר.

מזה כחודש וחצי האגף נותר ללא מנהל, ובקרב המעורים בפרטים קיים חשש משמעותי מהישנות היעלמות הכספים וכן מכישלון המאמצים להעביר חלק מתלמידי מזרח העיר לתכנית הלימוד הישראלית, במקום זו של הרשות הפלסטינית, בחסות חוסר הפיקוח על בתי הספר.

הטענות שהוצגו בדו"ח מבקרת העירייה, שפורסמו לראשונה ב"היום", העלו חשדות כבדים באשר להיעלמותם של מיליוני שקלים שהוקצו למנהלי בתי ספר המשתייכים לאגף החינוך הערבי בעירייה, ללא שום פיקוח או בירור משמעותי של העירייה.

מובאריכי עצמה הודתה באחד הדיונים בנושא כי גם לאחר פיקוח מצדה "עדיין ייתכנו גניבות", כשהיא מתייחסת אל בתי הספר שנמצאים תחת פיקוח האגף בראשותה. על פי מידע שהגיע לידי "היום", מובאריכי זומנה לשיחת שימוע לאחר שנתנה דין וחשבון באשר לטענות שהועלו על ידי מבקרת העירייה.

לאחר השיחה הוחלט לפטר אותה מתפקידה, בו שימשה במשך שנים ארוכות, ולמעשה מתחילת חודש מאי האגף נותר כשהוא ללא מנהל. בינתיים, עיריית ירושלים יצאה למכרז כדי לאתר מועמדים ראויים לתפקיד. את פיטורי מנהלת האגף בחרו לכנות "פרישה בהסכמה".

"חזרה לאחור"

מדובר בצעד מורכב, שכן מובאריכי שימשה בתפקיד הרגיש במשך שנים רבות ונאלצה לפעול על התפר הרגיש שבין הרשויות הישראליות לבין תושבי מזרח העיר, וכעת בעירייה מציינים שיצטרכו למצוא מחליף מהחברה הערבית שמתמחה בתחום.

בתוך כך, על פי גורמים בעיריית ירושלים המעורים בפרטי המקרה החריג, קיים חשש ממשי מהישנות מקרי מעילות דומים בעתיד בזמן שישנן תכניות שממתינות לאישור ראש אגף, ובעיקר - קיים חשש מ"חזרה לאחור" בכל הקשור להתקדמות בהכנסת תכנית הלימוד הישראלית אל בתי הספר באזור.

למעשה, במסגרת תפקידה פעלה מובאריכי מול ועדי ההורים ומנהלי בתי הספר ושכנעה אותם, לא פעם, "לערוק" אל תכנית הלימודים הישראלית המיטיבה עמם, כמי שעמדה בחזית המאבק להכניס את התכנית המדוברת אל בתי הספר במקום; אלא שכעת, בחסות הכאוס המתחולל באגף האמון על כ-100 בתי ספר במזרח העיר, אין לדעת אם התכנית תמשיך לפעול כהלכתה.

"עיקר התפקיד של מנהל אגף החינוך הערבי הוא לפקח על המנהלים", אמרה אחת הגורמות בעירייה ל"היום". "אם במשך שנים עיריית ירושלים לא הצליחה לפקח כראוי כשיש בעלת תפקיד שהוצבה בו, ניתן רק לתאר מה עלול לקרות בתקופה הקרובה בלי אדם מתאים שיאייש את המשרה.

"כבר נוכחנו לדעת שחלק לא קטן מהמנהלים ומהמנהלות במזרח העיר נגועים בבעיות מוסריות מורכבות, וכשאין מי שינווט את הספינה הזו - זו בעיה רצינית. כרגע יש בעיות שלא נפתרות בשטח ולא בהכרח עולות במעלה ההיררכיה בהיבטי בטיחות, פדגוגיה ואפילו בתוכן החינוכי והלימודי - ואין מי שיפתור זאת.

"יחזרו לתכנית לימוד של הרש"פ"

"בנוסף, יש בתי ספר שמוגדרים ככאלה שמגישים לבגרות ישראלית. אני לא בטוחה שחודש וחצי בו אין מנהל אגף זה מה שישפיע בהכרח, אבל אם זה יימשך זה בהחלט עלול לבטל את התכנית השאפתנית של העירייה בכל הקשור לתכניות הלימוד הישראליות, ולהחזיר את בתי הספר לגשת לבגרות של הרש"פ".

בתוך כך, רק לקראת יום ירושלים האחרון התראיין ראש העיר משה ליאון ל"היום". בריאיון ציין כי "בשנת הלימודים שנפתחה לא מזמן הגענו ל-30% (שלומדים את תכנית הלימודים הישראלית). כבר בשנה הבאה בכל כיתות א׳ תהיה (תכנית) לבגרות ישראלית, הבסיס ישראלי". בתגובה לשאלה על הדו"ח המדובר, השיב ראש העיר כי הוא "לא מכיר אותו". עוד אמר בהקשר כי "ככל שיש מעידות, אנו מטפלים בהן".

"לתפקיד הזה צריך אדם בעל מעמד חזק מול המנהלים, אבל בניגוד למה שחשבו בעירייה לא בהכרח חייב מישהו מתוך האוכלוסייה של מזרח ירושלים", הוסיף גורם אחר. "כל אחד שמגיע עלול להיות מאוים בשל 'הקשר' שלו לרשויות הישראליות, ולכן צריך אדם ענייני שמכיר את האוכלוסייה, מכיר את המורכבויות שבה אבל גם כזה שיחסית חיצוני לה".

אוזלת היד

הדו"ח החמור, לצד אמירות בסגנון "עדיין ייתכנו גניבות", חשפו במלוא הדרה את אוזלת היד של עיריית ירושלים בכל הקשור לפיקוח על החינוך הערבי בבירה. כך, למשל, פורט כיצד חלק מבתי הספר שנדגמו הזמינו, ללא כל תיעוד, ספקים חוזרים וקבועים שנתנו שירות שגם לא בתחום התמחותם, כאשר פעמים רבות השירות שניתן היה באיכות ירודה, הרחק מהסטנדרט הקבוע של העירייה.

עוד נכתב כי האופן בו עבודות עירוניות מסוימות נעשו בתחומי בתי הספר השונים בצורה "פיראטית" בסכומים גבוהים, מבלי מכרז תקין ודיווח לעירייה. עוד תואר כיצד בתי ספר שונים פיצלו על דעת עצמם חשבוניות שהגיעו לסכומים גבוהים, על מנת שלא להידרש לחתימת פיקוח גבוהה יותר, וכן האופן בו מנהלים שונים השקיעו משאבי עתק בציוד, בין היתר טכנולוגי, שהוזמן לבתי הספר ובפועל כלל לא הגיע אליהם, או שהגיע בחלקו - כאשר השאר נעלם בצורה עמומה.

למעשה, הדו"ח עצמו סיכם כי בעירייה כלל לא קיים נוהל עבודה פנימי שמסדיר את נושא הפיקוח של בתי הספר בניהול עצמי. "בפועל, לא הייתה תכנית עבודה סדורה לביצוע ביקורות בבתי הספר ולא נמצא קובץ מעקב המפרט ביצוע ביקורות", נכתב.

עוד הוסיפו כי "לדברי אחראי הדרכות ובקרה במינהל החינוך לא בוצעו ביקורות שנתיות בכל בתי הספר, ולעיתים בוצעה בקרה אחת לשנתיים בלבד. בפועל, משנת 2023 לא בוצעו כלל ביקורות שוטפות".

"מאפיינים פליליים"

לצד הביקורת הפנימית, מבקרת העירייה לא חסכה וציינה במילותיה כי "הממצאים החמורים אשר יש בהם, לכאורה, מאפיינים פליליים יועברו למינהל היועץ המשפטי וייבחנו על ידו. לאחר מכן תתקיים ישיבה עם האגף ועם מינהל חינוך, ובהתאם לצורך תקודם בחינה פלילית".

כיום, חודשים לאחר פרסום הדברים, בעיריית ירושלים מודים כי הצעד לא יושם וכי לא פנו למשטרה בנושא, חרף המלצת מבקרת העירייה. הסיבה? חלמאית למדי: בסמוך למועד פרסום הדו"ח פרש היועץ המשפטי של עיריית ירושלים לגמלאות, ומאז הנושא לא הועבר לבא אחריו בתפקיד במסגרת הליך החפיפה. כך, נוצר מצב שהמלצות המבקרת נותרו בגדר המלצות, והראשונים שייפגעו מאוזלת היד של עיריית ירושלים אלה התלמידים עצמם.

בתגובה לטענות המועלות בכתבה, מעיריית ירושלים נמסר כי זו "מיישמת את דו״ח הביקורת האמור באופן מקצועי ובהתאם לדין. באשר לגברת מובאריכי, לאור פרישתה בהסכמה לאחר שנים רבות, פרסמה העירייה מכרז פנימי/ חיצוני כמחויב למשרה פנויה, וזהות המנהל או המנהלת תיקבע על ידי הוועדה בהתאם לדין והנוהל".