דוח ביקורת חמור אשר פרטיו נאסרו לפרסום עד הבוקר (שני) בעיריית ירושלים, שבמרכזו נציגי אגף החינוך הערבי בעירייה שאמונים, בין היתר, על הקשר עם מנהלי בתי הספר בחינוך הערבי בירושלים. על פי הדוח, במשך שנים מיליוני שקלים שהוקצו להשקעה עבור בתי הספר המשתייכים לחינוך הערבי בבירה "הועלמו", לכאורה, בשיטתיות על ידי הנוגעים בדבר, במגוון דרכים מגוונות, ללא שום פיקוח או בירור משמעותי של העירייה, שנציגתה אף הגדילה והודתה בשלב מסוים כי גם לאחר פיקוח מצדה – "עדיין ייתכנו גניבות".
"רה"מ נתניהו וראש עיריית ירושלים משה לאון: "קמנו כעם של אריות// איתי בית-און/לע"מ
דו"חות בדיקה של עיריית ירושלים, אשר היו חסויים ונאסרו לפרסום עד אתמול, חושפים כי במשך תקופה ארוכה מנגנון הפיקוח של העירייה על בתי הספר הפועלים במסגרת ניהול עצמי במזרח ירושלים כמעט ולא היה קיים, ומציירים תמונת מצב עגומה שמעלה חשד למעילות בהיקף גבוה.
כך למשל, מפרטים הדו"חות כיצד חלק מ-80 בתי הספר שנדגמו (מתוך כ-100 המשתייכים לאגף החינוך הערבי בסך הכל) הזמינו, ללא כל תיעוד, ספקים חוזרים וקבועים שנתנו שירות שגם לא בתחום התמחותם, כאשר פעמים רבות השירות שניתן היה באיכות ירודה, הרחק מהסטנדרט הקבוע של העירייה.
עוד מפורט כיצד עבודות עירוניות מסוימות נעשו בתחומי בתי הספר השונים בצורה "פיראטית", בסכומים גבוהים, מבלי מכרז תקין ודיווח לעירייה; מתואר כיצד בתי ספר שונים פיצלו על דעת עצמם חשבוניות שהגיעו לסכומים גבוהים על מנת שלא להידרש לחתימת פיקוח גבוהה יותר, וכן מתואר האופן בו מנהלים שונים השקיעו משאבי עתק בציוד, בין היתר טכנולוגי, שהוזמן לבתי הספר ובפועל כלל לא הגיע אליהם, או שהגיע בחלקו - כאשר השאר נעלם בצורה עמומה.
הדו"חות החמורים נכתבו כחלק ממסמך עב-כרס בהנחיית מבקרת העירייה, אשר בחרה בשנת 2024 מספר נושאים לגביהם תצטרך הוועדה לענייני ביקורת העירייה לתת דין וחשבון במהלך השנה שלאחר מכן.
למעשה, רק ביום חמישי האחרון דנו חברי מועצת העיר בממצאים החריגים הקשורים לבתי הספר בניהול עצמי במזרח העיר, וכן דנו באופן בו העירייה שוכרת נכסים במזרח העיר כך שישמשו, בפועל, כבתי ספר לחינוך הערבי. הממצאים הקשורים לבתי הספר, אשר מובאים בכתבה זו, סווגו למספר קטגוריות שונות על מנת לייעל את עבודת הביקורת.
השוואת הצעות מחיר ואישור התקשרויות
חלקה הראשון של הביקורת סקר בעיקרו את הפן הבירוקרטי הקשור בהתקשרויות של בתי הספר במזרח ירושלים עם ספקים חיצוניים, במקרים בהם בתי הספר נדרשו לבצע הזמנות שונות. באופן כללי, הנוהל העירוני מפורט ודורש קבלת מספר הצעות מחיר והשוואה ביניהן, לצד תיעוד ההתקשרויות בצורה מסודרת. הבדיקה שנערכה העלתה כי במקרים בהם נוהל מכרז כהוגן, בתי ספר בחרו את ההצעות היקרות ביותר ללא כל פירוט לסיבה בבחירה הספציפית הזו. עוד עלה במקרים מסוימים בהם בוצע מכרז כחוק כי תאריך קבלת הצעת המחיר מהספקים האופציונליים זהה, לצד עלות ביצוע זהה או דומה מאוד.
קונים דשא סינטטי מספק מזון
לצד זאת, בחלק מהמקרים כלל לא נוהל מכרז, גם כשסכום ההתקשרות היה גבוה באופן חריג. נוסף על כך, במקרים מסוימים בתי הספר הזמינו ציוד מספקים שבכלל לא קשורים לתחום הקשור לציוד המוזמן; כך למשל, בבית הספר היסודי לבנות בסילוואן רכשו כמה מאות מטרים של דשא סינטטי מספק שעל פי נתוני הבדיקה מוגדר בכלל כעסק לממכר מזון.
בבית ספר נוסף במזרח העיר, הוזמנו תכניות העשרה מוזיקליות דרך ספק למכונות צילום. כחלק מהבדיקה בחלק זה, צוותי הביקורת ניסו ליצור קשר עם מספרי הטלפון הרשומים על גבי הצעות המחיר, אולם אלה, בחלק מהמקרים, כלל לא היו מחוברים. זאת ועוד, במקרים בהם הספקים ענו לשיחה – בחלקם הם לא ידעו למסור מידע על בתי העסק אצלם הם עובדים.
תיעוד נוסף וחריג למדי העולה מן החלק הראשון מציג כיצד בתי ספר שונים בחרו לפצל חוזים שהיוו עבודה אחת לכדי מספר חוזים שונים, על מנת שחתימת הפיקוח לא תצטרך להיות בדרג גבוה יותר – ובכך עקפו, הלכה למעשה, את הוראות הנוהל העירוני. כך למשל, בבית הספר צור באהר נמצא כי חיוב בודד בתחום ציוד כיבוי אש ועבודות בסך של כ-64,000 שקלים פוצל לחמישה חשבונות שונים, כאשר כולם נחתמו באותו היום.
הפקת הזמנות רכש והתקשרויות עם ספקים
חלק נוסף בביקורת בחן את האופן בו בתי הספר מעבירים לספקים השונים את הזמנות הרכש כהלכתן, כשאלה אמורות לכלול פרטים מלאים וכל מידע רלוונטי אחר, כאשר עותק שלהן נשמר במקום ייעודי.
מקרה אחד כזה נמצא בבית הספר אלת'ורי יסודי בנות, שם התקיים בשנת 2022 שיפוץ בסך של יותר מחצי מיליון שקלים. הביקורת לא קיבלה מסמכים המפרטים את סוג העבודות שנעשו בשטח בית הספר או את האישור של עיריית ירושלים בנושא, ואף גילתה כי הזמנת ריהוט בסך של מעל ל-200,000 כלל לא התקבלה בפועל - בניגוד לממצאים שעלו בדו"ח עצמו.
אישור חשבוניות נותני שירותים לתשלום
בחלק זה, בחנה הביקורת האם נותני השירות קיבלו מטעם בתי הספר קבלות החתומות על ידיהם כפי שקובעות הוראות הנוהל, שמבקשות לוודא שכספי המוסדות מושקעים במטרות סבירות. בפועל, בדו"חות נחשף שכלל החשבוניות שנדגמו בכלל לא אושרו בחתימה על ידי בתי הספר השונים, ובהמשך אף פורטו המוסדות אצלם התברר כי לא ניתנו הקבלות כדין.
עוד נכתב כי נבדקו באופן מדגמי חשבוניות של מגוון ספקים (בעיקר בתחומי תכניות חינוכיות שבוצעו בשעות הגפ"ן – גמישות פדגוגית ניהולית) שעובדים עם בתי הספר. על פי הדו"חות, "בבדיקה נמצאו חיובים שבהתרשמות ראשונית נראים לכאורה חריגים", כשבין הממצאים החריגים נחשפו מספר משתתפים עגול, חיובים בסכומים זהים ואף תכניות שמוזמנות בנושא אחד, כשבפועל מועבר נושא אחר. כל זאת, בזמן שבחשבוניות המועטות שנמצאו חסר היה מידע בסיסי שהעלה חשש בקרב הביקורת כי קיים במקרים הללו כפל חיובים.
בנדבך זה, התגלה כי נמצאו שעות חופפות בסדנאות ספציפיות בין מוסד אחד למשנהו; כך למשל, בבית הספר אלטור בנים א' נמצא כי אותה סדנה התקיימה, לכאורה, בשעות חופפות עבור שכבה ד' ועבור שכבה ו', ובשני תאריכים. תגובת האגף לחינוך ערבי לטענות בחלק זה הוכיחה עד כמה הוא מנותק ממוסדות החינוך עצמם; לפי נציגת האגף, "לא תמיד הנהלת האגף מודעת לכך שמוסד בחר, שלא כשורה, במחיר יקר יותר ממה שיכול היה להשיג בשוק - המידע לא תמיד זורם במעלה ההיררכיה".
רכישה, מעקב ובקרה של פריטי ציוד ומחשוב
החלק הרביעי הצליח להציג באופן המיטבי את אוזלת היד בכל הקשור לפיקוח של עיריית ירושלים על הנעשה בחינוך הערבי במזרח העיר, כאשר הוא בחן את האופן בו בתי הספר רכשו ציוד בהיקפים גדולים - ומה מצבו עת הבדיקה. הממצאים מדהימים.
בית הספר שועפאט יסודי ב' רכש שלושה שולחנות חכמים עם מסכי מגע, ושלושה חודשים לאחר מכן רכש עוד שניים נוספים. בבדיקה התברר שבחשבוניות שהתקבלו עבור הרכישה אין חתימה של מי מבית הספר שמאשר את קבלת השולחנות. ואכן, בהגעה למקום התברר כי בבית הספר ארבעה שולחנות בלבד, מנותקים מהחשמל, ולא חמישה; במענה לתהיית הביקורת בנידון, השיבה מנהלת בית הספר כי שולחן אחד נשלח לתיקון וטרם הוחזר, כשאין באמתחתה שום מסמך שמאשש זאת. יומיים לאחר מכן, המציאה המנהלת מסמך עם תאריך של אותו היום, לפיו השולחן התקבל במעבדה. באותו היום, אגב, השולחן הופיע באורח פלא בבית הספר.
עוד נחשף כי בית הספר שועפאט יסודי בנות א' רכש 140 טאבלטים לשימוש התלמידות בעלות של כ-70,000 שקלים. בבדיקה לא נמצא תיעוד לאישור קבלת המכשירים מהספק על ידי בית הספר, ובהגעה פיזית למקום מסרה המנהלת כי לבסוף נרכשו 40 טאבלטים בלבד.
אחרי שהוצגה בפניה החשבונית, היא חזרה בה וציינה כי כלל 140 המכשירים נמצאים אצל התלמידות. אחרי שהתבקשה להעביר רשימה של כלל התלמידות שקיבלו מכשיר, התברר כי רק 108 מהן אכן קיבלו אחד כזה. כשהביקורת ביקשה מבית הספר להסביר היכן נמצאים 32 מכשירים נוספים, נטען כי אלה שמורים בארון נעול. בהתאם, ביקשה הביקורת לקבל תיעודים ומסמכים נוספים, וולא נענתה.
באופן כללי, הנוהל קובע כי על כלל המוסדות לדווח למינהל החינוך בעירייה על כל קנייה עבור המוסד, מיד עם קבלת הציוד. בפועל, נכתב כי "בשיחה שקיימה הביקורת עם אחראי רכש ושירותים לוגיסטיים באגף לחינוך ערבי נמסר כי נוהל זה אינו מיושם על ידי כלל בתי הספר במזרח העיר, וכי מעולם לא הועברו אליו דיווחים על רכישת ציוד ועל שיפוצים שבוצעו באמצעות הניהול העצמי". גם כאן, כאשר הממצאים הוצגו לנציגת אגף החינוך הערבי בעיריית ירושלים, זו ציינה ש"הדרך מבוקרת, אך עדיין ייתכנו גניבות".
ניהול חשבונות בנק, ביצוע תשלומים ופיקוח על ההתנהלות הכספית
למעשה, מדובר בשני פרקים שחוברו יחד כשהם סוקרים את האופן בו בתי הספר פועלים מבחינה כלכלית. כאן, הבדיקה העלתה שלא פעם בעלי תפקידים מטעם העירייה אשר אמורים לחתום על המחאות שונות בשל סכומן הגבוה לא עושים כן, ואף שבמקרים מסוימים הועברו תקציבים מחשבון הניהול העצמי של בתי הספר ישירות אל חשבון תשלומי ההורים. בבית הספר אחמד סאמח, למשל, בוצעו העברות מחשבון אחד למשנהו באמצעות שלוש המחאות שהופקו כולן באותו היום, בהיקף כולל של למעלה מ-70,000 שקלים - והכל ללא פירוט ותיעוד.
מקרה נוסף אירע בבית הספר בית חנינא, שם הופקה המחאה בסך 77,350 שקלים מחשבון בית הספר לחשבון תשלומי ההורים. עוד עלה במהלך הבדיקה כי בבתי ספר רבים אין הקפדה על שימוש בהמחאות המסומנות "למוטב בלבד", ולפיכך לא ניתן לוודא כי ההמחאות הללו לא סוחרו לצדי ג'.
עניין אבסורדי נוסף התברר בבית הספר בנים, שם התגלה כי רישומים כספיים בסך של כ-80,000 שקלים בוצעו במערכת הכספית תחת שם משתמש של מזכירה המועסקת בכלל בבית ספר אחר. זו, לטענתה, ציינה שהיא לא יודעת במה מדובר והוסיפה שלא אישרה שימוש בפרטיה. בפועל, התברר שמנהלת בית הספר פנתה לחברת התוכנה בבקשה לקבל את שם המשתמש והסיסמה על מנת לקבל גישה למערכת הכספית.
העירייה פעלה ללא נוהל עבודה מסודר
ומה באשר לפיקוח על ההתנהלות הכספית של בתי הספר? הדו"חות סיכמו כי בעיריית ירושלים כלל לא קיים נוהל עבודה פנימי שמסדיר את נושא הפיקוח של בתי הספר בניהול עצמי: "בפועל, לא הייתה תכנית עבודה סדורה לביצוע ביקורות בבתי הספר ולא נמצא קובץ מעקב המפרט ביצוע ביקורות". עוד הוסיפו לכתוב כי "לדברי אחראי הדרכות ובקרה במינהל החינוך לא בוצעו ביקורות שנתיות בכל בתי הספר, ולעיתים בוצעה בקרה אחת לשנתיים בלבד. בפועל, משנת 2023 לא בוצעו כלל ביקורות שוטפות".
בתגובה לפרסום הדברים, מעיריית ירושלים נמסר: "במסגרת ביקורת שבוצעה על ידי מבקרת העירייה, עלו מספר ליקויים מנהליים בחלק מבתי הספר במזרח העיר. מיד עם זיהוי הליקויים, פתח מנח״י בתהליך בדיקה מעמיק ומסודר מול הנהלות בתי הספר, תוך הפקת לקחים וחיזוק מנגנוני הפיקוח. במידת הצורך יינקטו צעדים על פי דין, לרבות דרישה להשבת כספים ומוצרים.
"כמו כן, היות ועולה שחלק משמעותי מהחשדות נוגעים לכספים שהוצאו ממערכת הגפ"ן של משרד החינוך, פנתה עיריית ירושלים למשרד החינוך והעבירה את הדו"ח לידיעתם. עיריית ירושלים מייחסת חשיבות רבה למוסד מבקרת העירייה ופועלת בשגרה לתיקון ליקויים, מתוך מחויבות לשיפור ההתנהלות ומתן השירות לתושב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו