עבודת נערים בקיץ - על מי אתם עובדים?

שנת הלימודים בבתי הספר העל־יסודיים מגיעה לסיומה, ומאות אלפי בני נוער ייצאו לחופש הגדול. רבים מהם ילכו לעבוד, במקום לשחות בים או בבריכה, לטייל ולבלות, או לצפות בטלוויזיה.

חלק מהתלמידים הבוגרים עובדים במהלך כל השנה, ואחרים ייכנסו בפעם הראשונה אל מעגל התעסוקה כדי להרוויח כסף מעבר לדמי הכיס. אחת הסיבות לכך היא יוקר המחיה שאינו פוסח על אף בית בישראל - ומשפחות רבות מתקשות להתמודד עימו.

ענפי התעסוקה הפופולריים ביותר הם שירות ומזון לסוגיהם (קייטרינג, מסעדות) מכירה בחנויות ובדוכנים בקניונים, הדרכה (למשל בקייטנות) והפעלת מתקנים בפארקי שעשועים.

אבל מעבר לכך, בני נוער מועסקים במגוון ענפים. לעיתים משרדים ממשלתיים וחברות מסחריות גדולות פותחים את דלתותיהם בפני ילדי העובדים. נוסף על כך, רשויות מקומיות רבות עורכות ירידי תעסוקה ומציעות עבודה בגופים עירוניים וגם בעסקים מקומיים.

לרוב מי שלוקחים חלק בזה יקבלו שכר הוגן על פי החוק, אלא שתחום עבודת בני נוער כולל גם לא מעט ניצול - גם בנוגע לגובה השכר ולמשך שעות העבודה. מעסיקים רבים אינם משלמים שכר על התלמדות (דבר שאינו חוקי), לא מוציאים תלוש שכר או מותירים את בני הנוער לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה, הרבה מעבר לשעות העבודה המותרות בחוק.

דניאל גילמן, בן 17 וחצי מראשון לציון, עובד במתחם של עיריית ראשון לציון שמעסיק בני נוער. הוא משמש צלם מגנטים ומדריך בימי הולדת. "אני עובד בחופש כי יש לי זמן פנוי, ובעיניי זו אחלה דרך להעביר את הזמן ולהרוויח כסף. זאת לא הפעם הראשונה שאני עובד בחופש הגדול, בעבר עבדתי בקייטנה עם ילדים. את הכסף אני כרגע חוסך ומתכוון להשתמש בו בעתיד, זה מבחינתי יהיה הספתח לחיים האמיתיים".

רוב החברים שלך עובדים בחופש?

"זה די נהוג אצלנו. אנחנו רוצים להיות עצמאיים ולשלם על שיעורי נהיגה, על קניות, על טיסות לחו"ל או על מכשיר טלפון חדש. המשפחות כמובן תומכות בזה".

שוק עם ניצול

סקר שבחן בעבר נתוני העסקה של בני נוער בגילים 19-14 בישראל הראה כי אחד מכל עשרה נערים עובדים דיווח שהוא מקבל שכר שעתי מתחת לשכר המינימום הקבוע בחוק. עוד עלה כי 77 מיליון שקלים נגזלים בכל שנה מהנערים והנערות העובדים. כמו כן, 56% מבני הנוער שעבדו לא קיבלו תלושי שכר באופן קבוע.

"אחד הדברים שכמעט כולם נתקלים בו בצורה כזאת או אחרת היא פגיעה בזכויות בעבודה", אומר רכז המחלקה המשפטית בהסתדרות הנוער העובד והלומד, עמוס פפרמן. "חלק מהמקרים נובעים מחוסר ידע של המעסיק ביחס לזכויות הייחודיות שיש לבני נוער. הבעיה היא שבני נוער מפחדים להתלונן. הרבה פעמים הכניסה שלהם לעולם העבודה היא הפעם הראשונה שבה הם פוגשים מבוגרים, שבניגוד להוריהם או למורים בבית הספר, זה לא תפקידם לשמור או לגונן עליהם".

לדבריו, בני הנוער העובדים מגיעים מכל העשירונים הכלכליים בחברה. "למעשה, יותר מ־62% מבני הנוער לוקחים חלק בשוק העבודה", מסביר פפרמן. "חלק עובדים כדי לסייע בפרנסת המשפחה וחלק במטרה להגיע לעצמאות כלכלית. מה שכן, בני נוער ממשפחות פחות מבוססות עובדים בהיקפים יותר גדולים - כי הם מקבלים פחות תמיכה מהבית או צריכים לסייע להורים".

עבודה בשביל המסע

חלק מהכסף שירוויחו בני הנוער העובדים נועד, בין השאר, לממן את המסע לפולין בשנת הלימודים הבאה. מדובר במסע שעלותו אלפי שקלים ולא כל ההורים יכולים לעמוד בעומס הכלכלי. משום כך, עיריית נוף הגליל (שזכתה בשבוע שעבר בפרס החינוך הארצי), ממשיכה זו השנה הרביעית להעסיק תלמידים בחופש הגדול ובתמורה משלמת חלק מהוצאות המסע.

בפרויקט השנה יועסקו בנוף הגליל 250 בני נוער תושבי העיר, שצפויים לצאת כבר באוקטובר הקרוב למסע לפולין. הם יעבדו בשכונות מגוריהם, יצוותו לעובדי אגף חזות העיר ויועסקו בין היתר בעבודות ניקיון ושיפור פני העיר. התלמידים יעבדו במשך שבוע-שבועיים לבחירתם, חמש שעות בכל יום.

"המטרה היא לא הצורך להעסיק עובדי ניקיון, אלא הצורך לחזק בקרב בני הנוער ערכים חברתיים חשובים" אומר ראש העיר, רונן פלוט. "זו הזדמנות לחזק את הערכים שפחות מקבלים ביטוי במהלך השנה, כמו עבודת כפיים, הערכה למקום עבודה באשר הוא, יחס מכבד לאנשים שמתפרנסים מעבודה פיזית, וגם מסרים של חשיבות השמירה על ניקיון הסביבה".

תלמידת תיכון אורט אלון בעיר, לינור סטרוגץ בת ה־17: "במהלך שנת הלימודים עבדתי בענף המזון, אבל בחופש הגדול החלטתי להצטרף לחברים שלי מהבית ספר ולעבוד בעירייה. זו בעיניי חוויה, לעזור לעיר וגם להיות עם החברים. ההורים מאוד תמכו, הם יודעים שעבורי זו תהיה חוויה. אני חושבת שבני נוער צריכים לעבוד כדי שלא הכל ייפול על ההורים. אנחנו כבר ילדים גדולים, ולא תמיד צריך לקנות לנו הכל. אנחנו צריכים לעשות לעצמנו, ויש לזה ערך מוסף. זה מכין אותך לחיים ומלמד אותך לעבוד קשה כדי להשיג את מה שרוצים".