"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כ-1,600 חוקרים, מדענים ואנשי אקדמיה נגד יואב קיש: "רוצה לבעוט במורשת של הספרייה"

החוקרים זועמים על הצעתו של שר החינוך להכפיף את המינויים בדירקטוריון הספרייה אליו • ההצעה נועדה להדיח את פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן המכהן כרקטור הספרייה • החוקרים כתבו במכתב כי "הצעתו של קיש תפגע אנושות בעצמאותה של הספרייה ותחבל באוספיה פגיעה ללא תקנה"

, עודכן
0השמעה
השר יואב קיש, צילום: אורן בן חקון

ביקורת מכל עבר: לאחר שהאוניברסיטה העברית איימה כי תמשוך את אוספיה מהספרייה הלאומית ובקשות תורמים לקבל את אוספיהם, כעת הגיע תורם של כ-1,600 חוקרים, מדענים ואנשי אקדמיה שלחו היום (שישי) לשר החינוך ולראש הממשלה עצומת מחאה לביטול השינוי בחוק הספרייה הלאומית שבכוונתו לפגוע בעצמאות הספרייה ולהכפיף אותה לשר החינוך, זאת במטרה להדיח את פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן המכהן כרקטור הספרייה.

בעצומה נכתב כי השינוי המוצע מאיים על תפקודה, מעמדה ועתידה של הספרייה הלאומית כמוסד הלאומי האוצר את הזיכרון, התרבות והדעת של העם היהודי.
בעצומה נכתב כי: "הספרייה הלאומית נוסדה כיובל שנים לפני הקמתה של מדינת ישראל והיא עומדת מעל לשלטון זה או אחר, מעל לוויכוחים פוליטיים, ומעל לניסיונות שליטה והכוונה מלמעלה. כל תכליתה היא לשמור בדרך המיטבית על אוצרות העם היהודי ומדינת ישראל לדורותיהם, למען החברה בישראל, העם היהודי והדורות הבאים".

"השינוי המוצע מאיים על תפקודה, מעמדה ועתידה של הספרייה". שרדידי הגדה מתוך אוצרות הספרייה,

על העצומה חתמו בתוך כיממה אחת בלבד קרוב ל-1,600 חוקרות, חוקרים, תלמידות ותלמידים לתארים מתקדמים, ספרניות וסופרים. בין החותמים על העצומה: חתני פרס ישראל הפרופסורים סמי סמוחה, אלכס לובוצקי, אולגה קפליוק וניצה בן דב; פרופ' גילי רגב יוחאי מבית החולים שיבא וד"ר חלי דנקנר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א; פרופ' דוד לוי פאור, מייסד רשת האקדמיה הישראלית, הסופרים אגי משעול וחיים באר. את עצומת המחאה שלח לשר החינוך פרופ' מנחם בן ששון, שכיהן בעבר כנשיא ורקטור האוניברסיטה העברית וגם היה יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בין השנים 2006-2009.

"הקשב לקולות הללו של אנשים ונשים שהתרבות היהודית וזו שנוצרה בארץ ישראל ובסביבותיה כה יקרה לליבם"

"ברור לנו שהיינו זוכים לעוד חתימות רבות לו היה זמן רב יותר עומד לרשותנו. אולם העת דוחקת. בטרם ייכנס החוק במתכונתו החדשה לספר החוקים הישראלי אנו מפצירים בך: הקשב לקולות הללו של אנשים ונשים שהתרבות היהודית וזו שנוצרה בארץ ישראל ובסביבותיה כה יקרה לליבם", כתב פרופ' בן ששון לשר החינוך. העצומה עברה גם לראש הממשלה נתניהו שאליו הוסיף פרופ' בן ששון קריאה אישית: "ראש הממשלה, מי כמוך זוכר את המהלכים המורכבים שהיית מעורב בהם לחקיקת החוק הכל כך מאוזן של הספרייה הלאומית ולמימושו. אנא עצור את המהלך שיהרוס את הספרייה".

"אנא עצור את המהלך שיהרוס את הספרייה". פרופ' מנחם בן ששון, צילום: אורן בן חקון

בעצומה נכתב עוד כי: ״מנסחי חוק הספרייה משנת 2007, שגובש בעקבות המלצתה של ועדה ציבורית בראשות השופט העליון בדימוס יצחק זמיר, הקפידו להציב את הספרייה ומוסדותיה הרחק מכל שיקול פוליטי וממנגנוני הכוח העלולים לחבל בשיקולים המקצועיים הקובעים את תהליכי האיסוף, השימור וההנגשה. בין נכסי הרוח והתרבות הלאומיים שאוצרת הספרייה: כתבי היד של הרמב"ם, פרנץ קפקא, ש"י עגנון ואצ"ג. האוספים נבנו בשקידה ובמסירות במשך עשרות שנים, על ידי דורות של חוקרים וספרנים שראו בערכי המחקר והתרבות, ובהם בלבד, את הקריטריונים לאיסוף ולשימור.

"הצעת החוק של השר קיש בועטת במורשת נשגבת זו. הכפפתם של מועצת הספרייה ושל הדירקטוריון, שמחויב לעמוד על משמר פעילות הספרייה למרותו של שר, תפגע אנושות בעצמאותה של הספרייה ותחבל באוספיה פגיעה ללא תקנה, שכן סופרים ומלחינים יעדיפו להפקיד את ארכיוניהם אצל גופים בלתי תלויים בארץ או בחו"ל והם יבחרו מוסדות יציבים ונטולי פניות. יש חשש כבד שגם תורמים ימנעו מלתרום לביסוסה של הספרייה״.

מטרת החוק - הדחת שי ניצן, צילום: גדעון מרקוביץ'

בסיומה של עצומת המחאה כותבים החוקרים: ״אשר על כן אנו קוראים וקוראות לממשלה: השאירי את הספרייה הלאומית בידיהם הנאמנות של החוקרים והספרנים! אַפשרי למועצת הספרייה, לחברי הדירקטוריון ולצוות הספרייה לפעול באופן מקצועי ועצמאי, כדי לבסס את היכל הדעת והמחקר המשותף שלנו, ללא תלות בגורמים פוליטיים חיצוניים! אַפשרי לכלל תושבי ישראל, מכל העדות, הזרמים והדתות לראות בספריה את ביתם הרוחני והתרבותי. השאירו את הספרייה הלאומית מחוץ למגרש הפוליטי ומחוץ לגבולות הכוח והשררה - כמקדש של דעת ותרבות!".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר