"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בגלל יואב קיש - תורמים פנו לספרייה הלאומית בניסיון לקבל בחזרה אוספים שתרמו

דרישתו של שר החינוך לקבוע בחוק כי הוא זה שימנה את חברי הדירקטוריון ובעלי התפקידים בספרייה מעוררת התנגדות • החשש: תורמים ידרשו את האוספים אותם תרמו בטענה להתערבות פוליטית • בספרייה סירבו להתייחס לזהות התורמים שפנו

,עודכן
0השמעה
ח"כ יואב קיש. מעורר התנגדות עזה, צילום: צילום: דודי ועקנין

ניסיונות ההתערבות של שר החינוך יואב קיש בספרייה הלאומית מעוררים התנגדות עזה בקרב התורמים לספריה.אתמול פורסםכי שר החינוך יואב קיש ניסה להשתלט על הספרייה הלאומית ולקבוע בחוק כי הוא יהיה זה שימנה בה את החברי הדירקטוריון ובעלי התפקידים. בין היתר נטען שהמהלך נעשה כדי להדיח מתפקידו את הרקטור שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה.

שרידי הגדה מתוך אוספי הספרייה הלאומית,צילום: הספרייה הלאומית

בתגובה לניסיון של קיש להשתלט על הספרייה הלאומית, חלק מתורמיה פנו אליה בניסיון לקבל בחזרה את האוספים שתרמו לה. החשש הוא כי תורמים נוספים יפנו בדרישה לקבל בחזרה את האוספים אותם תרמו בטענה להתערבות פוליטית. היום (חמישי) כבר התקבלו בספריה הלאומית פניות מתורמים שונים שהחלו לבדוק אופציות לקבל בחזרה את האוספים אותם תרמו. בספרייה הלאומית סירבו להתייחס לזהות התורמים.

התרומות לספרייה נחלקות לשני סוגים: האחת היא תרומה כספית שבשנים האחרונות הגיעה לכדי מיליארד שקל, והשנייה היא בצורה של ספרים, כתבי יד ואוספים שונים שלא יסולאו בפז.

נזכיר כי על פי הפרסומים, קיש הפעיל באחרונה לחץ על משרד האוצר כדי לשנות את חוק הספרייה ולהכניס סעיף בחוק ההסדרים לפיו מי שיחליט על המינויים בספרייה הלאומית יהיה שר החינוך עצמו והוא אף יוכל לעשות את זה בתוך 30 יום.

שי ניצן. הניסיון להדיח אותו יוביל לכעס מצד תורמים?,צילום: צילום: אורן בן חקון

כיום מי שמכהן בתפקיד הרקטור הוא שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה וישנה טענה כי הדבר הנעשה במטרה להדיח אותו מהתפקיד. משלא הצליח במהלך ואם לא ייבהל מהביקורת הציבורית צפוי שר החינוך יואב קיש לנסות ולהשיג את מבוקשו באמצעות הצעת חוק פרטית - ובכך יוכל לשלוט במינויים בספריה הלאומית.

הספרייה הלאומית נוסדה בשנת 1892, כמרכז עולמי לשימור אוצרות הרוח של העם היהודי. ברשותה מאוחסנים למעלה מחמישה מיליון ספרים וכתבי עת, וכן אלפי פריטים נוספים באוספים מיוחדים, בהם כתבי יד, ארכיונים, מפות, הקלטות מוזיקליות ואוספים דיגיטליים. בשנת 2007, חוקקה כנסת ישראל את חוק הספרייה הלאומית המעניק לה מעמד עצמאי על פי חוק, על מנת לתעד את היצירה התרבותית במדינת ישראל ולספק גישה חופשית לכלל הציבור לאוספים הייחודיים האצורים בה.

כאמור, בשנים האחרונות ניתנו לספרייה הלאומית תרומות פרטיות בגובה של כמיליארד שקלים וגורמים מטעמה מתריעים עתה כי אם ייפסקו התרומות, היא תימצא בסכנה אמיתית להמשך קיומה.

יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, סלי מרידור טוען כי: "הדרישה לשינוי החוק הייחודי לספרייה הלאומית, שנשמר בסטטוס-קוו כבר כשני עשורים, הינה איום ממשי על המשך קיומו של אוצר העם היהודי לדורותיו".

עוד הוסיף מרידור, כי "אסור שהספרייה תהיה בת-ערובה של כל גורם פוליטי, באשר הוא, וזו הייתה כוונת המחוקק, ממשלות ישראל ושרי החינוך לדורותיהם. פגיעה בעצמאות הספרייה הלאומית הינה פגיעה במורשת הלאומית, וביכולתה של הספרייה להמשיך וליהנות מהתמיכה החיונית של התומכים הרבים, בארץ ובתפוצות, התורמים באופן פרטי את אוצרותיהם ומכספם על מנת להבטיח את המשך קיומו של המוסד הלאומי הכה חשוב הזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר