שנת הלימודים האקדמית נפתחת היום, ואיתה יתפחו ההוצאות של הסטודנטים. לא מדובר רק בשכר דירה, בשכר לימוד, בנסיעות, ברכישת מחשב, באוכל ובבילויים עם חברים - הכל התייקר, ואפילו חפיסת שוקולד בקמפוס כבר עולה 11 שקלים.
342 אלף סטודנטים וסטודנטיות יגיעו לספסל הלימודים, מתוכם כ־260 אלף תלמידי תואר ראשון ב־59 מוסדות אקדמיים. החוויה לא קלה, ויקרה מאוד.
סקר של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית העלה כי בשנת 2022 היתה עלייה של 10% בהוצאה החודשית הממוצעת של סטודנטים על דיור (2,731 שקלים, עלייה של 249 שקלים לעומת אשתקד), ונרשמה עלייה זהה בהוצאה החודשית הכוללת של הסטודנטים (5,980 שקלים, תוספת של 521 שקלים). מחירי המזון השפיעו גם הם על הסטודנטים, שמוציאים בחודש 1,372 שקלים על אוכל (עלייה של 7% לעומת 2021), ועל נסיעות הם מוציאים בכל חודש 770 שקלים בממוצע (עלייה של 19% בשנה).
אז איך מסתדרים? 43% מהתלמידים הודו כי הם נעזרים בסיוע כלכלי מהוריהם לאורך תקופת הלימודים. בסקר של השנה שעברה עמד הנתון על 39%, כך שהמגמה ברורה. סכום העזרה הממוצע הוא 2,013 שקלים בחודש, לעומת 1,765 בשנה שעברה - זינוק של 14%.
לוותר על העצמאות
שני אלוש (26) מבאר שבע לומדת תקשורת שנה ג' במכללת ספיר ועובדת בתחום ההפקות. "שנתיים גרתי במרכז כדי להיות קרובה לעבודה ולהצליח לפרוח", היא מספרת, "אבל מחירי השכירות זינקו וחזרתי לגור אצל ההורים, כי זו הדרך היחידה להצליח לחסוך או לשרוד.
"עזבתי את בית ההורים בגיל 20, אבל הבנתי שאין לי ברירה. כדי לחסוך מעט כסף עלי לוותר על העצמאות שלי, וזה מתסכל והופך אותך לממורמר כאזרח - זה משפיע על החברה כולה".
לדברי אלוש, "המחיה הפכה לעול - תשלומים, אוכל, דלק - זה כמעט 3,000 שקלים נוספים בחודש, ועוד לא דיברנו על שכר הלימוד".
אלוש היא מלגאית של תוכנית המנהיגות "שגרירי רוטשילד" מבית שותפויות אדמונד דה רוטשילד. "אני מכירה סטודנטים שבלי מלגה פשוט נאלצו לעזוב את הלימודים. גם המוסדות האקדמיים לא מקילים עלינו - הם פרימיטיביים ולא מוכנים לעשות מעבר ללימודים מקוונים, כך שיתאפשר לסטודנטים לעבוד יותר. הם רק פוגעים בסטודנטים".
עובדים ולומדים
זו השנה ה־13 שבה מופץ הסקר, והשתתפו בו 14,140 סטודנטים וסטודנטיות ממרבית מוסדות הלימוד ברחבי הארץ.
בתחום התעסוקה דיווחו 82% מהמשתתפים כי הם מועסקים בצורה כלשהי - עלייה של 11% לעומת אשתקד. מקרב אלה שאינם עובדים, 72% טענו כי לימודיהם לא מאפשרים להם לעבוד בה בעת.
המצוקה מעמיקה כשההוצאות גבוהות מההכנסות: השכר החודשי הממוצע של הסטודנטים העובדים מגיע ל־4,967 שקלים, והוא נותר נמוך בכ־20% מההוצאה החודשית של סטודנטים שלא מתגוררים בבית הוריהם (5,980 שקלים), וכמעט זהה להוצאה החודשית בקרב סטודנטים שמתגוררים אצל הוריהם (4,838 שקלים).
כחמישית מהסטודנטים במדגם (22%) לקחו הלוואה במהלך הלימודים; 66% מתוכם לוו יותר מ־15 אלף שקלים.
קהל שבוי בקמפוס
בעבר היו הסטודנטים בחזית המחאה על יוקר המחיה בארץ, אלא שהניסיון לעורר באמצעותם מחאה נוספת לא צלח. יוקר המחיה מתבטא לא רק בהוצאות כבדות על דיור ועל שכר לימוד, אלא גם ברכישת שוקולד קטן.
ביקור בקפטריה של אוניברסיטת בר־אילן חשף מחירים מוגזמים בתוך הקמפוס. לדוגמה: חפיסת שוקולד קטנה עולה 14 שקלים, שוקולד "מילקה" שמחירו בסופרמרקט חמישה שקלים נמכר בבר־אילן ב־11 שקלים, חטיף "קליק" בעשרה שקלים ומרשמלו ב־15 שקלים.
סטודנטים ממוסדות אחרים העידו על מחירים גבוהים בעוד קמפוסים ועל תחושה של "קהל שבוי". מחיר משקה אנרגיה 12 שקלים, קפה קר נמכר ב־15 שקלים, ארוחת צהריים מזנקת ל־65 שקלים, וכך הלאה.
באוניברסיטת בר־אילן ציינו כי בעקבות פניית "ישראל היום" הוסרו המוצרים מהמדף, ולא יימכרו במחירים שננקבו. כמו כן, קיימות אלטרנטיבות במחירים מפוקחים.
"הציבור הסטודנטיאלי בישראל קורס תחת יוקר המחיה, ותוצאות הסקר הן עדות נוספת לכך. הסטודנטים והסטודנטיות פוגשים את יוקר המחיה בכל היבט בחייהם, ממחירי השכירות ההזויים של הדירות מסביב למוסדות האקדמיים ועד למחיר כוס הקפה בתוך הקמפוסים", רוטן יו"ר ההתאחדות הארצית, אלחנן פלהיימר. "אם חלום הדירה כבר נראה לא סביר, אז היום גם לשכור דירה זה אתגר. אנו דורשים מכל קואליציה שתקום לדון איתנו בפתרונות ליוקר המחיה, ולקדם תוכנית חירום לטיפול במצב".
ללמוד בלי כאב ראש
עוד עולה מהנתונים כי 40% מהתלמידים ומהתלמידות באקדמיות נתמכים במלגות. היקף המלגה הממוצע הוא 9,520 שקלים, ו־30% מקבלים מלגה של עד 5,000 שקלים.
סבסוד שכר לימוד, סיוע במחיה ובמגורים - נשמע כמו חלום עבור חלק מהסטודנטים, אבל יש מוסדות שבהם זה קורה. למשל, המרכז האקדמי שלם בירושלים הוא מוסד פרטי, אך סטודנטים מצטיינים זוכים לסבסוד של שכר הלימוד (סיוע של 26 אלף שקלים, מתוך שכר לימוד של 38 אלף שקלים).
כמו כן, במוסד מעניקים לכלל הסטודנטים מלגת מחיה חודשית של 2,000 שקלים ומלגת השתתפות בשכר הדירה למתגוררים בקרבת הקמפוס בהיקף 1,000 שקלים בחודש. המטרה היא שיוכלו להתמקד בלימודים האינטנסיביים, בפיתוח מקצועי ובעשייה חברתית, ולעודד חיי קהילה סטודנטיאליים תוססים.
עידו מיכאלי (25), במקור מקריית טבעון, יתחיל השנה תואר בתוכנית ללימודים הומניסטיים של המרכז האקדמי שלם. עם קבלתו ללימודים הוא עבר להתגורר בירושלים.
"יוקר המחיה הוא בעיה שאין סטודנט שלא מתעסק בה", הוא מסביר. "לרוב, צעירים נאלצים לעזוב את בית ההורים כי הלימודים בעיר מרוחקת, ואז הם נאלצים לשאת בעול של הוצאות מגורים, מחיה וכדומה".
מיכאלי נכלל בתוכנית מצטיינים וזוכה לתמיכה, אך מודה: "אני יודע שגם אני אצטרך לעבוד. בסופו של דבר, אנחנו חבר'ה עצמאים שצריכים לדאוג לעצמנו, אבל חבל שבמקום להתרכז בלימודים ובחיי החברה, סטודנטים רבים נמצאים במרוץ.
"לדעתי, המדינה צריכה לחתור למהלך של מגורים מוזלים או בחינם בכפרי סטודנטים, וליותר מלגות עבור סטודנטים ללא גב כלכלי. צריך למצוא את האופציות. כדי להצליח בתואר, הסטודנט מוכרח לקבל שקט, שתהיה לו יכולת להתרכז, ולא להתעסק באיך לפרנס את עצמו ובמה לשלם את שכר הלימוד".
