הכתובת על הקיר: הבריחה הבאה כבר בדרך

ביום שני נפלו השמיים על שירות בתי הסוהר: שישה אסירים, מחבלים בעלי עבר ביטחוני "כבד", שאת חלקם אני מכיר משנותיי כמפקד המתקן, ברחו מכלא גלבוע שעליו פיקדתי בשנת 2014.

הקלות הרבה שבה הצליחו השישה להימלט מהתא - ולהסתלק בלי שאיש מבחין בכך - גרמה מבוכה גדולה לשב"ס ולמדינת ישראל. השב"ס עובר בימים אלה טלטלה קשה ונתון למתקפה תקשורתית מכל כיוון אפשרי, בשל המחדלים שקדמו לבריחת האסירים.

אין חולק על כך שמדובר במחדל. יהיו מי שיגדירו זאת כ"אירוע חמור וחסר תקדים". כל אחד על פי תפיסת עולמו, ניסיונו ויחסו אל הנעשה בשגרה במתקני הכליאה לאסירים ביטחוניים.

מתרבות והולכות הקריאות מצד בכירים בזרועות הביטחון, כל מיני לשעברים, אנשי תקשורת ובעלי עניין שונים - להדיח את נציבת שב"ס, את מפקד המחוז ועוד שורה של בעלי תפקידים שנתפסים כאחראים לתוצאות האירוע. אני לא אופתע אם יהיו בתוך שירות בתי הסוהר בפרט ובמשטרה בכלל מי שיבקשו לאמץ את הקריאות הללו ולהיפרע מן האחראים.

הצורך להסיק מסקנות אישיות כלפי האחראים הוא לעיתים קרובות חלק בלתי נפרד מתהליך ההבראה ומהפקת הלקחים. ואולם, בניגוד לכל המבקשים להסתער כעת על בכירי שב"ס, אני טוען שעריפת ראשים לא תמנע את הבריחה הבאה. אולי אפילו להפך, היא עלולה לסלול את הדרך בפני אסירים שהמחשבה הזו חולפת כעת בראשם.

אין קל מלהצטרף עכשיו למקהלה ולהפיל את כל האשמה רק על שב"ס ועל העומדת בראשו, אבל האמת הקשה לעיכול היא שאף אחד לא באמת מתעניין במיקרוקוסמוס המורכב והקשה לניהול שמתקיים בין חומות הכלא. זוהי החצר האחורית הסבוכה והמוזנחת של מדינת ישראל.

לשיטת כל "מביני העניין", בואו נדיח את כולם, נפטר את האחראים ונשאיר את שב"ס נכה וצולע. ואז מה?! מי ימשיך לשמור על האסירים הביטחוניים, ולא רק עליהם? על הקטינים, האסירים הפליליים, העצורים והנשים. מי יטפל באירועי הפרות סדר קשים ובשריפות תוך כדי סיכון חיים? מי ימשיך לבצע מגוון עצום של משימות טיפול, שיקום וליווי אסירים לבתי משפט ולבתי חולים? מי יעבוד תחת הלחץ הנוראי של איומים וחוסר שינה, בסביבת עבודה שברוב המקומות מתאימה לעולם השלישי?

מי יספוג את האירועים הרגשיים הקשים של קבלת רוצחי תינוקות, אנסים ופדופילים, שצריך לטפל בהם, לשמור עליהם, ואז לחזור הביתה למשפחה ולילדים כשהלב מאיים להתפוצץ? מי ינהל את בתי הסוהר בשעת מגפת הקורונה, כשאין ביקורי משפחות לאסירים ואין תנועה פנימה והחוצה?

אני יודע מי לא: אף אחד מחבורת המתלהמים שעוברת כעת מאולפן לאולפן. אין לי ספק שבשעה שאני כותב את השורות הללו, כבר מתוכננת הבריחה הבאה מאחד ממתקני הכליאה ברחבי הארץ. לאסירים יש זמן בלי הגבלה. מדובר במלחמת מוחות של ממש.

לא רק האסירים בכלא גלבוע חפרו מחילה ופגעו בשב"ס, גם המדינה וממשלותיה סדקו את שירות בתי הסוהר ויצרו פערים משמעותיים לרעה ביחס לגופי כליאה דומים בעולם. נחוצה כעת רפורמה אמיתית לא רק בסוגיית החזקת האסירים הביטחוניים ומניעת בריחתם, אלא בכל שאר הנושאים, כולל ניעור ושדרוג של מערך המודיעין והמבצעים, התשתיות והטכנולוגיה.

לסיכום, אני מכיר באופן אישי את מפקדת שב"ס ואת מפקד המחוז הצפוני ופקודיו, ומכיר גם את תחושת הבדידות שבה הם נמצאים כרגע. לטובת כולנו, אני רוצה לקוות שהבדיקה ומסקנותיה לא ישפכו את התינוק עם המים. אני מאחל שנה טובה ומוצלחת לכל שדרת הפיקוד ולסגל הנאמן והמסור של שירות בתי הסוהר.

נחוצה כעת רפורמה אמיתית לא רק בסוגיית החזקת האסירים הביטחוניים ומניעת בריחתם, אלא בכל שאר הנושאים, כולל ניעור ושדרוג של מערך המודיעין והמבצעים, התשתיות והטכנולוגיה.