"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הניצחון שלא הושלם: זה הזמן של ישראל ליזום מהלך מדיני

למרות העליונות הצבאית שהפגינה ישראל מול איראן, ללא מהלך מדיני משלים ההישגים עלולים להישחק • בעוד טהרן משקמת את מעמדה, בישראל קוראים לסגור את זירות הלחימה ולתרגם את ההצלחות בשדה הקרב להישגים אסטרטגיים

, עודכן
0השמעה
תקיפה ישראלית-אמריקנית באיראן במהלך מבצע "שאגת הארי". צילום: רויטרס

בשבוע שעבר צוינו 1,000 ימים למלחמה רב זירתית. תמונת המצב מורכבת - כל אחת מזירות הלחימה נפיצה עם הפסקות אש שבריריות, אך גם מאפשרות לצדדים שמנגד להשתקם.

איראנים משליכים אבנים על כרזה עם פניו של טראמפ בטהרן | רשתות ערביות

ארה"ב עושה הכל להעביר את האזור ממצב של מלחמה ולחימה למציאות הסדרית מתוך תקווה שתצליח לחבר גורמים נוספים (סעודיה, סוריה, ועוד) לאותו תהליך שיארגן מחדש את המזרח התיכון.

במבט ראשון נדמה שהעימות בין שני סבבי המלחמה ובסך הכל חמשת סבבי הלחימה בין ישראל לאיראן הסתיים בניצחון ישראלי ברור. ישראל הפגינה עליונות מודיעינית ואווירית, כמו גם עליונות טכנולוגית. אולם בהיסטוריה של מלחמות ניצחון צבאי לא תמיד מתורגם לניצחון מדיני, וכאן מתחילה "התמונה ההפוכה" בין ישראל ואיראן, תמונה שמקרינה על העתיד.

חיילי גדוד 401 בלבנון, צילום: דובר צה"ל

למרות הפגיעות שספגה, איראן הצליחה לשמר את המשטר, להציג בפני תומכיה נרטיב של עמידה מול ישראל והמערב ולהמשיך להוות שחקן מרכזי בזירה האזורית. עצם הישרדותו של המשטר והמשך קיומו של משא ומתן עימו יכולים להתפרש כהישג.

מנגד, ישראל ניצבת בפני אתגר מוכר מאז 7 באוקטובר - כיצד מתרגמים הצלחה מבצעית להישג מדיני ארוך טווח? ללא מהלך מדיני משלים, למדנו בשנים האחרונות, ההישגים הצבאיים נשחקים עם הזמן.

הניצחון הצבאי איננו מבטיח עתיד בטוח או שקט יותר, ואילו הניצחון המדיני של איראן מאפשר לה לקבוע את סדר היום, לקבל מטריית הגנה אמריקנית בדמות הפסקת האש, לשקם במקביל את יכולות הצבא שנפגעו ולשמר את הציר עם חיזבאללה. לפחות כרגע נראה שהניצחון המדיני של איראן מייצר הרבה יותר אפשרויות ויתרונות על פני ניצחונה הבלתי ניתן לערעור של ישראל בהתקפה ובהגנה.

לישראל אין את הפריבילגיה להמשיך ולספור את ימי המלחמה ולשמר זירות לחימה פתוחות ומציאות מבצעית נפיצה - לאחר 1,000 ימי מלחמה זה הזמן להפוך את התמונה, ליזום ולהוביל מהלכים מדיניים.

לבנון היא דוגמה מצוינת לנקודת היפוך ששומטת את השטיח מתחת לרגלי איראן. הסכם העקרונות בין ממשלת לבנון וישראל מעקר את דרישתה של איראן מול הריבון הלבנוני.

להפוך את התמונה

ישראל צריכה ליזום מהלך מדיני בעזה ולא לחזור ולדבוק במטרות מלחמה שאינן ניתנות להשגה (פירוק חמאס) ובשמן לחכות להזדמנות לחזור למלחמה. נדרש להמשיך ולקדם הסכמים ולבנות קואליציות אזוריות, על בסיס המלחמה האחרונה והאופן שבו מיצבה עצמה ישראל, כולל סיוע בפועל לחלק מהמדינות המותקפות על ידי איראן כדי למנף את ההזדמנות למציאות הסדרית.

רק גישה אסטרטגית הוליסטית שבוחנת את האינטרסים האזוריים, תוך סגירת זירות לחימה, תאפשר לישראל לשנות את המציאות, למקסם את ההישגים הצבאיים ולתרגם אותם למציאות אזורית אחרת.

הכותב הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר