אופן הצטרפות חיזבאללה למלחמה בצפון, בהפעלת כוחות בעוצמה ובתכנון מערכתי, לא היה בלתי צפוי. קשה לתאר את היערכות צה״ל מול האיום כאילו לקתה בחוסר מוכנות. בפיקוד הצפון היה ברור שגם אחרי המכות הקשות שספג חיזבאללה בסתיו 2024, נותרו בידיו יכולות לחימה מסוכנות, שמאתגרות את ביטחון ישראל.
למרות מאמץ מתמיד למנוע התבססות מדרום לליטני, בפיקוד הבכיר של צה"ל ידעו כי המאמץ התקפי השגרתי אינו מבטיח מניעת התפרצות מחודשת. גם אזהרות מנהיג הארגון, נעים קאסם, על תגובה עתידית בעוצמה – לא זכו לזלזול. התרחיש הזה אף תורגל בהיקף על־אוגדתי. עם זאת, מהלך חיזבאללה הציב את פיקוד הצפון ואת מדינת ישראל בפני אתגר מורכב ביותר.
המהלך שביצע הארגון ניצל, ככל הנראה, את ההסלמה עם איראן כדי לממש צעד צבאי שאינו פחות מהכרזת מלחמה. חדירת כוחות רדואן בתנועה מהירה מצפון לליטני אל מרחבי היערכות קדמיים מול צה"ל מדרום לליטני מעידה על הכנה סדורה ותכנון מוקדם, במימדים מערכיים.
השיח הציבורי בישראל מוזמן לבחון מחדש את ההנחה שהסכם הלבנון בנובמבר 2024 הוא מודל “מוצלח” לסיום סכסוך גם בזירת עזה. המבקרים טוענים כי ללא חתירה מיידית להסדר מדיני, הלחימה לבדה אינה מספיקה. בהתפרצות המחודשת בצפון מתברר שההנחה הזו עלולה להיות מסוכנת, ומציבה סימני שאלה לגבי האמון שניתן להסדרים כאלה בכל זירות העימות.
המלחמה במאה ה־21 שונה: היא הפרטה של כוח צבאי. המיליציות ניידות, גמישות, ולעיתים מצוידות באמצעים זולים אך מסוכנים, כמו רחפנים וטילים. כך חלחלו במהירות יחידות רדואן מדרום לליטני, רכובות על אופנועים ורכבים אזרחיים, במבצע שמקשה על מעקב רציף.
צה"ל, לעומת זאת, נערך גם לאורך גבול ירדן, מחשש לחדירת מיליציות חמושות מעיראק. איום דומה עלול להגיע גם ממרחב יהודה ושומרון, כשהכוחות הניידים חמושים בטילי נ"ט, רקטות וכטב"מים. כאן שוב מתברר עד כמה בקעת הירדן חיונית לישראל כגבול בר הגנה ומרחב ביטחון מזרחי.
המערכה בצפון מחזירה אותנו לתפיסת הביטחון הישראלית הישנה והפשוטה: לצד הסדרים מדיניים חייבת להיות היערכות בגבולות בני הגנה. אין דרך אחרת להתמודד עם מלחמת מיליציות ניידות ועמדות כוח שמקשה על כל ניסיון לייצב הסדרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו