החזית הכפולה של ירדן: סכנות פנימיות מול שינוי במודל הביטחוני

ירדן הולכת ומשנה את תפיסת הביטחון שלה לאור המציאות החדשה במזרח התיכון. בתקופה האחרונההמלך עבדאללההוציא הנחיות חריגות לארגון מחדש של מנגנוני הביטחון שלו. במרכז התוכנית: אסטרטגיה ומפת דרכים חדשות שישנו באופן מבני את הכוחות המזוינים של ירדן בתוך שלוש שנים.

המטרה, הבהיר עבדאללה, היא לאפשר לצבא להתמודד עם איומים בהווה ובעתיד, ועם אתגרים שמציבות התפתחויות טכנולוגיות. השאיפה היא להבטיח שהצבא ויתר מנגנוני הביטחון יוכלו להילחם "בסביבות מבצעיות שונות", כולל מול גורמים שעושים שימוש בבינה מלאכותית, במתקפות סייבר ובכטב"מים. אולי יש בכך הפקת לקחים מהמלחמות בסוריה ובתימן, שבהם צבאות סדירים נכשלו במערכה מול ארגוני טרור.

בשנים האחרונות, גובר השיח בירדן על איומים של חדירת חוליות טרור ותאי מחבלים בממלכה. זאת לצד הברחות נשק וסמים בגבולות באמצעות כטב"מים. למרות קריסת משטר אסד – הגורם המרכזי מאחורי הברחות סמי הקפטגון – גורמים פליליים עדיין ממשיכים בניסיונות ההברחה.

מה גם שבמקום משטר אסד, קם שלטון אסלאמיסטי שמציב איום ארוך טווח על הממלכה. חלק מהפלגים שהעלו לשלטון אתאחמד א-שרעמזוהים עם ארגוני טרור כמו אלקאעידה ודאעש. אלה רואים בבית המלוכה הירדני את אחת ממטרותיהם בעתיד הרחוק. ברבת עמון ערים לכך, ופועלים בהתאם. אפילו אם כלפי חוץ נשמר טון מפייס כלפי השכנים החדשים.

לאיומים אלה מצטרפת האוכלוסייה הפלסטינית הגדולה בירדן. רבים ממנה הביעו תמיכה בחמאס בזמן המלחמה בעזה וקיימו אירועי מחאה. הפגנות אלה קיבלו עידוד מבכירים בארגון הטרור כמו חאלד משעל, דבר שלא נעלם מהשלטונות בירדן. התמיכה בחמאס, כמובן, לא מתחילה ומסתיימת שם.

השבוע בית המשפט בירדן גזר את דינם של שלושה תושבים ממחנה פליטים פלסטיני מצפון לרבת עמון. על כל אחד מהם הוטל עונש כבד של עשר שנות מאסר. העבירה: ניסיון לתמוך בארגוני טרור ביו"ש. במסגרת זאת, דווח שהם עברו אימונים כדי לחצות את הגבול ליו"ש ולבצע פיגועים נגד כוחות צה"ל. הרשעתם מצטרפת לחשיפת רשת טרור של האחים המוסלמים, שתכננה להקים מערך של טילים וכטב"מים על אדמת הממלכה. יש להניח שלא מדובר במקרים בודדים.

ואולם, לצד שינוי תפיסת הביטחון בממלכה, ירדן אימצה מדיניות חוץ לעומתית נגד ישראל. במפגש השבוע עם חברי פרלמנט בריטים, האשים המלך עבדאללה כי "ישראל מבצעת צעדים בלתי חוקיים שנועדו לבסס את ההתנחלויות, לכפות ריבונות על אדמות ולערער את מאמצי הרגיעה. צעדים אלה עלולים להחמיר את הסכסוך". התבטאות זו מצטרפת למהלך של ירדן ומדינות ערביות ואסלאמיות נוספות להפעיל לחץ באו"ם נגד החלטות ישראל האחרונות בנוגע ליהודה ושומרון.

התנהלותו של המונרך הירדני משקפת הלך רוח אזורי של משחק כפול. מחד גיסא, התעצמות צבאית וטכנולוגית כדי לנטרל איומי טרור מבעוד מועד ואכיפת ברזל של מערכות המשפט והשיטור. לא מהנמנע שמתחת לפני השטח מנגנוני הביטחון השונים שמחים לשתף פעולה עם הצד הישראלי בנושאים האלה. מאידך גיסא, ניכר הרצון לנתב את אדי הלחץ הפוליטי והכלכלי במדינות דווקא לעבר ישראל.

הבעיה בגישת בית המלוכה הירדני, כמו גישתם של מדינות אחרות באזור, היא יצירה של מעגל קסמים. ביד אחת מכים בתנועות תומכות טרור כמו שלוחות חמאס וסניפי האחים המוסלמים למיניהם. ביד השנייה משקים את ערוגת השנאה לישראל – אחד ממקורות הכוח המרכזיים של אותם גורמים. ומה שמתחיל בהסתה נגד ישראל, מוביל בדרך כלל לאיום ביטחוני פנימי.