שנתיים למחדל הגדול של שבת ה 7 באוקטובר ולאחר עשרות תחקירים שכבר ביצע צה"ל תוך כדי המלחמה, מגיע שלב התיקון ושיקום צה"ל ל"תחקיר התחקירים" שהוביל האלוף במילואים סמי תורג'מן ומצביע על שורה של תחקירים שמחייבים בחינה ותחקור מחדש וחושפים שוב את הליקויים והפערים שהובילו למחדל הגדול.
תחקיר אמיץ, נוקב, מהימן, כזה שמציב בסיס עובדתי רחב ומפורט וממנו מסקנות ולקחים הוא המניע את תהליך התיקון, שיפור, שיקום וההבטחה שאירוע דומה לא יישנה בעתיד. האם כל תחקירי צה"ל הם כאלה ? כנראה שלא ועל כך מצביעה ועדת תורג'מן. האם התחקירים מציגים תמונה אינטגרטיבית בין הרמות המתחקרות (מטה כללי – פיקוד הדרום – אמ"ן – חיל האוויר) ובין התחקירים הנושאיים ? התשובה היא לא. אלה יושלמו ויתוחקרו מחדש.
הוועדה מצביעה שוב על אחד מהפערים המשמעותיים ביותר, פער חוצה מידרגים, חוצה חיילות ויחידות, פער שהוא נחלת דרגי המטה והשדה, פער שהוא לב ליבו של מחדל ה 7 באוקטובר – תהליך ארוך שנים של קיבעון מחשבתי, של קונספציה שמעט עירערו עליה וגם כשהמציאות לא תאמה את אותם הנחות, היא הוזזה הצידה, הקיבעון שהפך עם השנים והזמן לעיוורון, שבו התמונות, הפרטים, המציאות שנחזתה על ידי גורמי השטח, תצפיות השדה לאורך הגבול, סיורי הגדר ושאר האמצעים, על כל אלה הולבשה תחפושת הקיבעון המחשבתי וכך ככל שעבר זמן הפכו כל מדרגי הצבא לעיוורים, הם לא ראו את המציאות במשקפיים הנכונים ומכאן הדרך להשלמת הפער, לקיפאון היתה קצרה. חוסר פעולה כאשר כל הפעמונים צילצלו וכל הנורות היבהבו.
מדרון המחדל שהתחיל בקיבעון, הפך לעיוורון והוביל לקיפאון היה כרוניקה של סיפור שסופו ידוע מראש ולא היה מי שיעצור – הפתעה מוחלטת, חוסר הבנה של המציאות שהתעצבה מול עיננו במשך שנים, התעלמות מהאפשרות של מלחמה בהפתעה ויסודות שנשחקו ככל שעבר זמן.
"ועדת תורג'מן" חזרה וחיזקה את אשר היה ידוע כבר בסבב התחקירים הקודם – הכשל ארוך השנים בקונספציה שעיוורה כל חלקה טובה, הבנה שגויה ומעוותת של האויב והאיום, נורמות מבצעיות שנשחקו עם השנים ורוקנו מתוכן את יסודות המקצוע הצבאי, קבלת החלטות והיערכות לקויים וחסרים בליל ה 6 באוקטובר.
תחקירי צה"ל המערכתיים חסרו אינטגרציה בין הרמות השונות, בין אמ"ן ואמ"צ ואלה עם תחקירי פיקוד הדרום וחיל האוויר – "תחקיר התחקירים" לא בא ולא מגשר על הפער הזה. תחקירי צה"ל נעדרים מסקנות אישיות וגם "תחקיר התחקירים" שמלכתחילה היה ללא מנדט לעיסוק בנושא זה, השאיר את הפער הלא סביר הזה להמשך טיפולו של הרמטכ"ל.
מבחנו של "תחקיר התחקירים" יהיה בתהליכי ההמשך. האם ההצבעה על חמישה תחקירים "אדומים" כאלה המחייבים לחזור למפקדים ולקיימם מחדש יגרום לשינוי התרבות הארגונית ולמהות הכלי הפיקודי העיקרי ללמידה ושיפור והוא התחקיר.
האם קיים פער בין-ארגוני עצום בתוך צה"ל בין הפיקודים, הזרועות ואגפי המטה הכללי? האם הוא קידם וחיזק את הצורך במסקנות אישיות בגדול בכישלונות הצבאיים שידענו? לא יהיה מנוס שהרמטכ"ל יטפל ויכריע אישית בסוגיות האישיות שעולות בתחקירים השונים.
מבחן התהליך, והאם יווצרו אווירה ותהליכי למידה ושיפור משמעותיים? צה"ל זקוק לתהליכי עומק הקשורים בחזרה ליסודות המקצוע הצבאי, לתרבות ונורמות החיילות והכשירות האישיים, ונדרש כמעט לתהליכי הקמה מהבסיס. מארגון השטח ואופן בניית קווי ההגנה והמוצבים ועד למתודות ושגרות מבצעיות. ולבסוף, האם יהיה בידי הוועדה ותוצריה לשקם ולו במעט את האמון שבין צה"ל והמדינה/החברה? אלה הם מבחנים שאם "ועדת תורג'מן" תצליח לקדם אותם, הרי שיצאנו נשכרים.
ועדיין השלם חסר. אחרי שישלים צה"ל את התחקירים והפקת הלקחים ויסיק מסקנות אישיות לגבי האחראים והנושאים בכישלון, עדיין השלם יוותר חסר. ללא ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כלל המערכת. את כל גופי הביטחון (צה"ל ושב"כ) והממשק ביניהם מחלוקת תחומי האחריות ועד הסינרגיה המבצעית ועד הממשק שבין הדרג המדיני לארגוני הביטחון מהגדרת המדיניות וההנחיות ועד התפיסות המדיניות שהכווינו את המעשה הביטחוני / צבאי, ללא כל אלה תהליך התיקון, השיקום, הריפוי - יהיה חסר.
זה הזמן להתעלות שכל כך חסרה במדינה, זה הזמן להניח את הפוליטיקה בצד ואת המדינה במרכז, זה הזמן לחשוב על עתידנו ולא על סבב הבחירות הבא. מוטב מאוחר מלעולם לא.
הכותב הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו