מלכתחילה הריחה פרשת שדה תימן מאדי רעל של מבצע דיסאינפורמציה. מבצע כזה איננו אומר, שלא היתה התעללות באסיר שהיה מ"פ בכוח הנוח'בה ב-7 באוקטובר 23'; אלא שהדלפת החקירות וכעבור כמה חודשים הדלפת סרטון המתעד לכאורה התעללות מינית באסיר, יצרה פיגוע תקשורתי שכדברי שר הביטחון כץ הפך לעלילת דם קשה נגד ישראל. היו חשדות שהסרטון המודלף בושל בדרכים כאלה ואחרות.
מלבד הסערה שהפרשה עוררה בימין, עלתה לדיון הסוגיה כיצד ישראל אמורה להתנהג כלפי מחבלי האייזנצנוחבה שהיו שותפים למתקפה הברברית של 7 באוקטובר. הפרשה חיזקה את התחושה שלפחות במערכת המשפט, כולל המערכת הצבאית, לא החליפו דיסקט.
בכירים במודיעין לשעבר שצפו בסרטי הנובה ובתיעוד של ההתעללות הסדיסטית של הנוחבות ב-7 באוקטובר מעידים שצופים נורמליים אפילו חזקים עלולים לצאת מדעתם אם יצפו בחומר המצולם. כלומר, יש תוקף לקביעה של ההיסטוריון אנדרו רוברטס כי היה זה היום של ההשתוללות האלימה הברברית ביותר מאז ימי הטבח היפני בננג'ינג שבהם נרצחו אזרחים סינים במספרים אסטרונומיים ב-1937.
אז השאלה שכל אחד שואל אם היחס כלפי פושעי חמאס צריך להיות לפי אותם סטנדרטים כמו בבתי הכלא הבטחוניים לפני המלחמה, כמובן בלי התעללות. אבל מה שיותר חשוב: בסוף חוגים מסוימים בישראל וכן כמובן התקשורת הבינלאומית והשמאל הבינלאומי החליפו באחת את זוית הצילום, והאייזנצנוחבות הפכו לקורבנות, כשחיילי צה"ל הם הצד הנפשע.
הנזק שנעשה למדינת ישראל כבר לא יתוקן
תוצאה כזאת אופיינית למבצע דיסאינפורמציה. והעובדה היא שגורמים בצד הישראלי, בין אם במערכת המשפט ובין אם בתקשורת, תרמו תרומה מכרעת למבצע הזה. יתכן מאוד שאין כל חשד ממשי נגד הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי; אבל חלק מהעלילה נגרם מהדלפות שמקורן בסביבתה.
נראה שבפרקליטות הצבאית אכן המשיכו בעסקים כרגיל כפי שהיה לפני 7 באוקטובר. דהיינו, יש להמשיך להילחם בממשלת נתניהו כאילו אין מלחמה נגד חמאס. וזה אומר גם הצגתם של חיילי צה"ל כמתעללים, לפי התקדימים של הצבא האמריקני בעיראק.
גם אם יש סיפוק מסוים שהפרשה מתחילה להיחשף, לגופו של עניין כמו במקרים קודמים בעבר, הנזק שכבר נעשה למדינת ישראל לא יתוקן.
בכך הפרשה דומה לפרשת "הטבח בג'נין". ברגע שפורסמו כותרות על טבח בג'נין ונעשה סרט תיעודי על הנושא, ומוחמד באכרי מוזמן כאורח הסינמטק, העניין סגור.
לא משנה שהוכח וידוע שלא היה שום טבח, הסיפור הזה נדבק - כמו שעלילות דם נדבקות ליהודים. חוסר היכולת של צה"ל ובמקרה זה של מערכת אכיפת החוק בתוכו לשלוט בדרכי פרסום הפרשה הוא פיגוע כשלעצמו. טוב שהפרשה תטופל במלוא החומרה.
אבל מכאן ועד הפיכת ההתפתחות האחרונה למאורע פוליטי באמצעות ההכרזות של שר הביטחון כ"ץ ושר המשפטים לוין יש מרחק מסוים. המעשים ידברו בעד עצמם. האמירה של לוין הקושרת בין ההתפתחויות לבין הרפורמות הדרושות במערכת המשפט שגויה ואולי גם פוגעת בחקירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו