בדרך להסכם עם איראן: כך ישראל צריכה לנהוג

המשא ומתן הישיר/עקיף בין ארצות הברית לאיראן התחיל לפני כשבועיים, ועוד בטרם התחיל סבב הפגישות השלישי מיהר הנשיא טראמפ והודיע כי הדרך להסכם גרעין טוב עם איראן קרובה מאוד ושחלה התקדמות רבה בין הצדדים. האם כל זה תוצאה של שני מפגשים בני שלוש שעות? מסופקני. נראה כי היה תהליך הכנה ארוך בין המדינות וכי נעשתה ונעשית עבודה לא מועטה, אחרת לא ברור.

הנשיא טראמפ, למורת רוחו של ראש הממשלה נתניהו, הצהיר עוד טרם חזרתו לבית הלבן בינואר השנה כי הוא נותן עדיפות להסכם על פני פעולה צבאית כנגד פרויקט הגרעין. עקרונות ההסכם עליהם עומדים האמריקנים מול איראן לא ברורים ואת חלקם סתר השליח וויטקוף (בין אי העשרת אורניום כלל להעשרה עד לרמה האזרחית - כ־3.7%), מה שעומד מאחורי ההצהרה ש"איראן תהיה ללא יכולת גרעינית בסוף התהליך" אינו ברור. ראשית, עוד אין הסכם, וכשזה יהיה - התשובות יהיו בפרטים הקטנים.

מה שבטוח, מוטב לה לישראל, שלא מעורבת, לזנוח את ערוץ ההצהרות המתלהמות ("מודל לוב", שמכוון להשמדה מלאה של כל תשתית הגרעין והוצאתה מהמדינה, או איומי תקיפה) ולעמוד על העקרונות המרכזיים לביטחונה: הסכם לטווח ארוך מזה שנחתם ב־2015 והיה אמור לפוג בימים אלו (כלומר, ארוך מ־10 שנים), הוצאת האורניום המועשר מתחומי איראן ופיקוחו במדינה שלישית, הגדרת מערך הסנקציות במקרה של הפרה איראנית, סיכום על מנגנוני בקרה על מתקני הגרעין והוספת מרכיבי ותשתית קבוצת הנשק להסכם.

מציאות שונה לחלוטין

לפני שקופצים למסקנה האם מדובר בהסכם רע או הסכם טוב, נידרש ללמוד ולהבין את העקרונות עליו הוא מושתת. אבל עוד לפני כן, ראוי שנבין כי המציאות הסביבתית־אזורית בו מתנהל המשא ומתן כיום מתרחש במציאות שונה לחלוטין מזו שהייתה לפני כעשור, מציאות מאפשרת יותר להגעה לתנאים טובים יותר בראייתה של ישראל.

טבעת האש שבנתה איראן באמצעות שלוחיה כשכפ"ץ אזורי נחלשה באופן דרמטי. איראן איבדה את סוריה כנקודת אחיזה קרקעית, חיזבאללה מאבד את כוחו בלבנון ולא רק את כוחו הצבאי מול ישראל וערב הסעודית קרובה מתמיד בכניסה למעגל הנורמליזציה. הסכם עם איראן כאשר האזור כולו במצב אחר - נתפס באופן שונה לחלוטין במשמעותו ומימושו.

כל אלה הקוראים לפעולה צבאית ישראלית וטענות כי "איבדנו את שעת הכושר" - ראוי להנמיך מעט את הלהבות. לכל כוח יש מגבלה וישראל לבדה איננה יכולה לעצור את פרויקט הגרעין באיראן בפעולה צבאית ועלולה אף להביא לפעולה הפוכה והאצה מצד איראן להשגת היכולת.

להערכתי, לא בטוח שגם פעולה צבאית אמריקנית יכולה להביא להשמדה מלאה של פרויקט הגרעין. לכן כל פעולה, בין אם דיפלומטית או צבאית, צריכה להיבחן במטרה וביעד להשגה. במקרה הזה צודק הנשיא טראמפ שהסכם עם עקרונות נכונים ומנגנוני אכיפה אפקטיביים יכולים להביא לתוצאה טובה יותר.

איום בפעולה צבאית היה והינו דבר חשוב תוך כדי המשא ומתן על מנת לתעל את המאמצים המדיניים למסלול הרצוי, ולאחר שיהיה הסכם ככלי הרתעתי ליישומו המלא. לכן, המשך התיאום עם ארצות הברית ובניית קואליציה של הגנה והתקפה אזוריים עם השחקנים המקומיים וארה"ב הם חשובים ביותר. אינני רואה מצב שהממשלה הנוכחית תצא נגד ממשל טראמפ, לא נגד הסכם לכשייחתם ולא בפעולה צבאית עצמאית ולא מתואמת.

ואחרי כל אלה, למדנו שאצל הנשיא טראמפ הכל יכול להיות. מה שנראה היום ככיוון סגור (הסכם) יכול להתגלות מחר כאחר (תקיפה).

הכותב הוא מפקד לשעבר של מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי