"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ההודעה של גלנט על אפשרות לחזור להתיישב בצפון השומרון - ניסיון להחזיר את תמיכת הבייס הימני
אסור להתבלבל, מדובר במהלך ציני, מחושב ופוליטי • מי שלא מעוניין בהמשך שליטה ברצועת עזה - מאפשר את חזרת הישראלים לאזור אחר שפונה בהתנתקות • לצד החתימה על ביטול ההתנתקות, חתם האלוף פוקס על איסור כניסה לישראלים לאזור כולו • המהלך הדקלרטיבי התיר על כניסת ישראלים, ועשר שניות מאוחר יותר הצו המעשי הפך את האפשרות לבלתי ראלית בעליל
גלנט. צילום: צילום - שיר טורם/פלאש90
פרשנות

ההודעה של גלנט על אפשרות לחזור להתיישב בצפון השומרון - ניסיון להחזיר את תמיכת הבייס הימני

אסור להתבלבל, מדובר במהלך ציני, מחושב ופוליטי • מי שלא מעוניין בהמשך שליטה ברצועת עזה - מאפשר את חזרת הישראלים לאזור אחר שפונה בהתנתקות • לצד החתימה על ביטול ההתנתקות, חתם האלוף פוקס על איסור כניסה לישראלים לאזור כולו • המהלך הדקלרטיבי התיר על כניסת ישראלים, ועשר שניות מאוחר יותר הצו המעשי הפך את האפשרות לבלתי ראלית בעליל

חנן גרינווד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שר הביטחון יואב גלנט לא היה יכול לארגן תזמון טוב יותר לפרסוםהחלת חוק ביטול ההתנתקותעל שטח היישובים שהורחבו. שעה קלה בלבד לאחר שהרשות הפלשתיניתהוכרה על ידי מספר מדינותבאירופה כמדינה, הגיב גלנט בדרך הימנית המשמעותית ביותר – הכרזה על שטח שהיה בידי ישראל ופונה בהתנתקות, כשטח שבו ניתן יהיה להתיישב מחדש.

אסור להתבלבל, מדובר במהלך ציני, מחושב ופוליטי מקצה עד קצה. שנה עברה מאז אישור החוק בכנסת ולשר הביטחון היו הזדמנויות רבות מאוד להחיל אותו ביהודה ושומרון. כבר בעת החלת החוק בנוגע לחומש נשאלה השאלה המתבקשת מדוע הוא החריג את היישוב מיתר היישובים בצפון השומרון, וכך גם בהזדמנויות אחרות. כעת היו לו סיבות רבות לעשות זאת – וכולן פוליטיות גרידא.

הסיבות להחרגת חומש משאר היישובים דאז - פוליטיות, צילום: נעמה שטרן

בתקופה האחרונה גלנט אינו אהוד על הימין, ומגמה זו רק החריפה בשבוע שעבר, לאור דבריו על המשך השליטה ברצועת עזה. לכן, הודעה של שר הביטחון, גם אם תיאורטית, על אפשרות לחזור להתיישב בצפון השומרון, הינה בראש ובראשונה ניסיון להחזיר את תמיכת הבייס. מי שלא מעוניין בהמשך שליטה ברצועת עזה, רמז גלנט, מאפשר את חזרת הישראלים לאזור אחר שפונה בהתנתקות.

אך היד שחתמה היא גם היד שאסרה, מה שהפך את המהלך כולו לציני הרבה יותר. לצד החתימה על ביטול ההתנתקות, חתם האלוף יהודה פוקס על איסור כניסה לישראלים לאזור כולו. המהלך הדקלרטיבי התיר על כניסת ישראלים, ועשר שניות מאוחר יותר הצו המעשי הפך את האפשרות לבלתי ראלית בעליל. אזור שא-נור, גנים וכדים, צריך לומר ביושר, הינם מהאזורים המאתגרים ביותר ביהודה ושומרון. מדובר ביישובים שמקיפים את העיר ג'נין, שבה התרחש רק ביומיים האחרונים מבצע רחב היקף לסיכול טרור, ומובן מדוע בצה"ל לא מעוניינים שישראלים יטיילו באזור, שבו בהחלט יכולים להיות מטענים ומחבלים חמושים, ללא כל הגנה. יחד עם זאת, הדבר מעלה בסימן שאלה גדול את מידת החשיבות האמיתית והאידיאולוגית שממנה הגיע גלנט להחיל את חוק ביטול ההתנתקות. מדובר, מבחינתו, בהצהרה פוליטית ומדינית חשובה, שלה אין שום משמעות אקטיבית בשטח. מילים ותו לא.

מסיבה זו לא מעט גורמים בממשלה, בשמם או שלא בשמם, לעגו למהלך של גלנט. ח"כ יולי אדלשטיין, שנלחם על מנת להביא את החוק לאישור בכנסת אמר כי זו הסיבה שיש צורך ברפורמה בדואר, מכיוון שכנראה שרק עכשיו גלנט קיבל את העדכון על אישור החוק, וגורמים אחרים אף החריפו את הטון ואמרו כי "מדובר בבלוף".

האמת נמצאת איפשהו באמצע. מדובר במהלך משמעותי, בוודאי כשמדינות באירופה מכריזות כי הן מכירות ב"פלשתין" כמדינה, אך כרגע הוא הצהרתי בלבד. הדרך ארוכה מאוד עד אישור בנייה כלשהי בשא-נור, גנים או כדים, ואם לסמוך על המהירות של שר הביטחון בהחלת החוק, אין למתיישבים סיבה להיות אופטימיים בנוגע לשאלה מתי פיזית יחזרו ליישובים אלו. בפורומים של היישובים שפונו בהתנתקות, שפועלים כבר שנים לחזרה אליהם, הגיבו בקרירות להצהרה של גלנט ולחתימה על חוק ביטול ההתנתקות. מחד, הם ראו זאת כהזדמנות וכצעד נוסף בדרך, אבל גם הם יודעים כי הדרך עוד ארוכה ארוכה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...