"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לקראת שבוע משמעותי: צה"ל לוחץ חזק - אבל חמאס רחוק מקריסה
איש בישראל אינו מסוגל לערוב לכך שהחטופים יחזיקו מעמד • הניסיון מלמד שככל שצה"ל מתקרב אליהם, כך גדלה הסכנה לחייהם • בישראל כבר קיבלו החלטה ללכת לעסקה, השאלה היא באיזה מחיר

Loading...

לוחמי המילואים מתמרנים ברצועת עזה

לקראת שבוע משמעותי: צה"ל לוחץ חזק - אבל חמאס רחוק מקריסה

איש בישראל אינו מסוגל לערוב לכך שהחטופים יחזיקו מעמד • הניסיון מלמד שככל שצה"ל מתקרב אליהם, כך גדלה הסכנה לחייהם • בישראל כבר קיבלו החלטה ללכת לעסקה, השאלה היא באיזה מחיר

יואב לימור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

זה צפוי להיות שבוע משמעותי בלחימה בעזה. משמעותי לישראל, משמעותי לחמאס. מה שיקרה במהלכו יקבע במידה רבה את ההתנהלות לשבועות, ואולי אף לחודשים, שיבואו אחריו.

הקלפים כרגע בידי חמאס. עליו להחליט אם לתת אור ירוק לקידום העסקה לשחרור חטופים תמורת אסירים ביטחוניים שכלואים בישראל. בסוף השבוע דווח על מחלוקת בין חמאס עזה, שמונהגת בידי יחיא סינוואר, לבין חמאס חוץ, בהנהגתו של איסמעיל הנייה. העזתים רוצים עסקה עכשיו; בחוץ מתנים אותה בהפסקה מוחלטת של הלחימה.

איש בישראל לא מסוגל לערוב לכך שהחטופים יחזיקו מעמד כל כך הרבה זמן. הניסיון מלמד שככל שצה"ל מתקרב אליהם, כך גדלה הסכנה לחייהם

אם הדיווחים האלה נכונים, יש בהם סימן מעודד. אפשר ללמוד מהם שסינוואר וההנהגה סביבו עייפים מהלחימה וזקוקים להפוגה. בישראל יטענו מן הסתם שזה מעיד על כך שהם מושפעים מהלחץ הצבאי, ואולי גם חוששים לחייהם, ומקווים שההפוגה תאפשר להם להשתקם ולצבור כוחות להמשך. מי שמתנגדים לעסקה יאמרו שאסור להפסיק דווקא עכשיו: עוד קצת לחץ, הם יגידו, וחמאס יקרוס.

סינוואר והנייה טרם הגיבו לעזקה ודחו את ביקורם המתוכנן בקהיר, צילום: רויטרס, AP

ההערכות המקצועיות מלמדות אחרת. חמאס רחוק מקריסה. צה"ל אמנם לוחץ אותו חזק בחאן יונס, אבל לא מצליח עדיין לפגוע בבכירי הארגון. צה"ל גם פועל שוב בימים האחרונים בצפון הרצועה, אבל חמאס מגלה בה ניצני שלטון מחודש - באמצעות שוטרים שהוצבו ברחובות, כולם מקרב אנשיו. וממילא רפיח וציר פילדלפי טרם טופלו, כך שלכל הפחות יידרשו עוד כמה חודשים עד שהמערכה בעזה תושלם.

איש בישראל לא מסוגל לערוב לכך שהחטופים יחזיקו מעמד כל כך הרבה זמן. ההפך הוא הנכון: הניסיון עד כה מלמד שככל שצה"ל מתקרב לחטופים, כך גדלה הסכנה לחייהם. יש לא מעט עדויות על כך שאנשי חמאס שמחזיקים בחטופים קיבלו הנחיה להרוג אותם אם יחושו בסכנה, וממילא בתנאים הירודים שבהם מוחזקים החטופים - מבחינת רפואה, מזון, לינה וסניטציה - קיימת סכנה מתמדת לבריאותם, בוודאי בחורף הקשה שפוקד את האזור.

התמרון ברצועת עזה, צילום: דובר צה"ל

בישראל כבר קיבלו החלטה ללכת לעסקה. השאלה היא באיזה מחיר. עניין אחד כבר ברור: על כל חטוף שישוחרר תהיה יממה של הפסקת אש, 35 ימים בהתחלה (ועוד שבוע כדי לדון בהמשך התהליך), ובמקסימום 143 ימים, אם חמאס ישחרר את כל החטופים, חיים ומתים, שהוא מחזיק בידיו.

שאר העניינים טרם סוכמו. חמאס חוץ רוצה כאמור את הפסקת הלחימה. ישראל הבהירה שזה לא יקרה. מה כן? הפסקת הפעילות (כולל טיסות), בדיוק כפי שהתנהל המתווה הקודם בחודש נובמבר. בצה"ל כבר הבהירו כי יידעו לשוב ללחימה עם השלמת העסקה, אם כי להפוגה יהיו מחירים בשיקום חמאס ובפריסה מחדש של אנשיו בשטח. מנגד, להפוגה יהיו גם יתרונות לישראל מבחינת היכולת לרענן כוחות סדירים, לשחרר אנשי מילואים ולטפל ברכבי קרב משוריינים, ואולי גם להשיב רבים מהמפונים לבתיהם, לרבות בצפון (במידה שחיזבאללה יצטרף להפסקת האש, כפי שעשה בסיבוב הקודם).

חמאס ידרוש שחרור אסירים ביטחוניים כחלק מהעסקה. מאז 7 באוקטבר נכלאו בבתי הסוהר יותר מ-4,000 אסירים ביטחוניים חדשים., צילום: טל כהן

האתגר העיקרי יהיה לגשר על הכמות והזהות של האסירים הביטחוניים שישוחררו. חמאס ירצה לשחרר כמה שיותר, כולל את הגרועים שבמחבלים. נתניהו כבר הבהיר שלא ישוחררו אלפי אסירים, וקיימת התנגדות גם לשחרור אסירים שהשתתפו ברצח יהודים (עם דם על הידיים). גם אם ישראל תצלח את המכשול הזה כעת, הוא יעמוד בפניה בהמשך הדרך כאשר תידרש לשחרר את יתרת החטופים, ובעיקר את החיילים ואנשי כיתות הכוננות.

כראש ממשלה חתום נתניהו על עסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו 1,027 אסירים, מהם 450 רוצחים, כולל סינוואר עצמו שחש מחויב לשחרר את חבריו לכלא שנותרו מאחור. ספק אם הוא יתפשר, והדילמה שתעמוד בפני הממשלה תהיה קשה ובעלת פוטנציאל נפיץ לא רק בכל הנוגע להמשך המלחמה, אלא גם למשפחות, לציבור, ואפילו לעתיד הקואליציה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

Load more...