"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
לאחר הפרסום ב"ישראל היום"

סנקציות יוטלו על משתתפים בדיוני הקבינט אשר קיים חשש שהעבירו מידע שלא בסמכות

בלשכת ראש הממשלה מנסים להילחם במגפת ההדלפות מהקבינט • בבדיקות פוליגרף שייערכו מידי תקופה יישאלו נבחרי הציבור וראשי מערכת הביטחון האם מסרו מידע לשם פרסום שלא בסמכות ושלא ברשות • אם עלה החשש שראש הממשלה העביר מידע שלא בסמכות, יתייעצו בעניין שר הביטחון ושר המשפטים עם שר נוסף

,עודכן
0השמעה
כל אחד וה"אני אחראי" שלו. ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי בקבינט. צילום: חיים צח, לע"מ

הסוף להדלפות מתוך דיוני הקבינט המדיני-בטחוני?בלשכת רה״מ התקבלה החלטה לערוך פוליגרף לשרי הקבינט המדיני ביטחוני בעקבות רצף ההדלפות מישיבות הקבינט.

קבינט המלחמה מתכנס בקריה// רועי אברהם לע"מ

על פי תזכיר החוק, שירות הביטחון הכללי יוסמך לחקור בפוליגרף את כל חברי הקבינט, כולל ראשי מערכת הביטחון המשתתפים בקביעות בישיבות.

בבדיקות הפוליגרף שייערכו מידי תקופה יישאלו נבחרי הציבור וראשי מערכת הביטחון האם מסרו מידע לשם פרסום שלא בסמכות ושלא ברשות. במטה לביטחון לאומי אמרו כי החוק מקודם לאור ההדלפות הרבות מהקבינט אשר ״פוגעות בביטחון המדינה״.

קבינט המלחמה (ארכיון),צילום: קובי גדעון/לע"מ

אם מדובר בנבחרי ציבור: ״ראש הממשלה יתייעץ עם צוות השרים אם לנקוט בצעדים כנגד המשתתף האמור, לרבות האפשרות להעבירו מתפקידו״. אם עלה החשש שאחד מצוות השרים שאינו ראש הממשלה העביר מידע שלא בסמכות – לא ישתתף השר בהתייעצות שיקיים ראש הממשלה בעניינו.

אם עלה החשש שראש הממשלה העביר מידע שלא בסמכות, יתייעצו בעניין שר הביטחון ושר המשפטים עם שר נוסף, שיוסכם ביניהם.

לגבי משתתפים בדיוני הקבינט שאינם נבחרי ציבור: ראש הממשלה יתייעץ עם צוות השרים אם לפעול הפסקת הזמנת המשתתף לדיוני הקבינט; הגוף הציבורי אליו משויך המשתתף ישקול לנקוט צעדים בעניין, לרבות האפשרות להפסקת תפקידו בגוף הציבורי.

גורם המעורה בהכנות לכתיבת החוק אמר כי ההחלטה להציע את החוק נולדה בעקבות הדלפות שלדעת נתניהו וגורמי ביטחון רבים פגעו בהתקדמות המלחמה ובניהול מהלכיה. הגורם תיאר את התנהלותו של אדם החשוד בהדלפה וסיפר, ״הוא נמצא בישיבה, שומע מה שמדברים ורושם לעצמו. כל 20 דקות הוא יוצא החוצה. מתדרך עיתונאי על סמך הציטוטים ואז חוזר לישיבה. ככה אי אפשר לנהל מדינה, בטח לא בזמן מלחמה״, אמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר